הכביסה המלוכלכת של הציבור הערבי

חגיגות במטה חד"ש-תע"ל(צילום: AFP)

החדשות הטובות הן שהתחזית המדאיגה לגבי חרם כמעט מלא של הציבור הערבי את הבחירות האחרונות לא התממשה. מאמץ אינטנסיבי של השעות האחרונות, שכלל מערכה רחבה ברשתות החברתיות, פניות של אנשי רוח וציבור וקריאות מהמסגדים, הביא לעלייה ממשית בשיעור ההצבעה. החדשות הרעות הן שאחוז המצביעים נותר נמוך, כ-50%, שפל היסטורי שחמור ממנו נרשם רק בבחירות 2001, לאחר "אירועי אוקטובר", אז צנח שיעור ההצבעה ל-18%.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

סקרי דעת קהל שנערכו ערב הבחירות העלו כי הפשיעה הגואה ניצבת במוקד סדר היום של החברה הערבית. לפי הסקרים, זהו הנושא המרכזי שמצופה מהח"כים הערבים לטפל בו. בתחתית הרשימה מצויה התמיכה בעניין הפלסטיני, סוגיה שאומנם נתפסת בעיני האזרחים הערבים כחשובה, אולם לא בעלת השפעה ישירה על חייהם.

מבט מעמיק יותר מלמד כי הבחירות האחרונות מגלמות "שחר של דור חדש". משקל הדור הצעיר בלט בבחירות האחרונות דווקא משום שחלק גדול ממנו נעדר מהן. סקרי דעת הקהל שנערכו העלו כי רוב אלה שהעידו שלא יצביעו הם צעירים, בעיקר כאלה שזו להם הצבעתם הראשונה.

המפלגה היחידה ששילבה נציג ערבי במקום ריאלי הייתה מרצ, שאכן זכתה בתמיכה חסרת תקדים במגזר הערבי - מ-14 אלף מצביעים בבחירות 2015 ל-40 אלף הפעם. ניתן להעריך כי פנייה של המפלגות האחרות למגזר הערבי לא הייתה נענית בהכרח בעוינות או באדישות. גם אם לא הייתה מביאה הישגים דרמטיים, הייתה לפחות מעוררת סקרנות ברחוב הערבי, ומסתמנת כשינוי מעניין בקו המסורתי של אותן המפלגות.

הכנסת ה-21 צפויה להיפתח בסימן של משבר עמוק בין המדינה לחברה הערבית ושל מתח בתוך הציבור הערבי. צמצום מספר חברי הכנסת הערביים - מ-13 ל-10 - מגלם פיחות בייצוג ובהשפעה על תהליך קבלת ההחלטות במדינה, ללא הלימה לשיעורם באוכלוסייה (21%).

• מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב