שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הכביסה המלוכלכת של הציבור הערבי
    שיעור ההצבעה ביטא אכזבה מפיצול הרשימה המשותפת, מההתעלמות מהפשיעה ומהדרת הדור הצעיר. זה מסר דווקא עבור המפלגות היהודיות

     

    איימן עודה במטה מפלגת חד
    חגיגות במטה חד"ש-תע"ל(צילום: AFP)

    החדשות הטובות הן שהתחזית המדאיגה לגבי חרם כמעט מלא של הציבור הערבי את הבחירות האחרונות לא התממשה. מאמץ אינטנסיבי של השעות האחרונות, שכלל מערכה רחבה ברשתות החברתיות, פניות של אנשי רוח וציבור וקריאות מהמסגדים, הביא לעלייה ממשית בשיעור ההצבעה. החדשות הרעות הן שאחוז המצביעים נותר נמוך, כ-50%, שפל היסטורי שחמור ממנו נרשם רק בבחירות 2001, לאחר "אירועי אוקטובר", אז צנח שיעור ההצבעה ל-18%.

     

     

    ההשתתפות המוגבלת נבעה מניכור כפול של הציבור הערבי - הן כלפי הממסד השלטוני, והן כלפי ההנהגה הערבית. ביחס למדינה, בלטה השפעת חוק הלאום. קידומו העמיק בקרב הערבים את תחושת הניכור ביחס למדינה, ועמה את ההערכה שלפיה אין טעם בהשתתפות במשחק הפוליטי.

     

    ואולם, משקל לא פחות היה הפעם גם למניעים הפנימיים, אלה שנחשבים לרוב ל"כביסה מלוכלכת" שהערבים נזהרים מלכבס בפומבי. רבים מהם הביעו כעס גלוי על פיצול הרשימה המשותפת, מהלך שהוצג כתוצר של שיקולים פוליטיים קטנים ואנוכיים. אחרים לא היססו לבקר את התמקדות הח"כים הערבים בנושאים פוליטיים או לאומיים-פלסטינים על פני טיפול בבעיות החברתיות והכלכליות הכואבות של הציבור הערבי.

     

    סקרי דעת קהל שנערכו ערב הבחירות העלו כי הפשיעה הגואה ניצבת במוקד סדר היום של החברה הערבית. לפי הסקרים, זהו הנושא המרכזי שמצופה מהח"כים הערבים לטפל בו. בתחתית הרשימה מצויה התמיכה בעניין הפלסטיני, סוגיה שאומנם נתפסת בעיני האזרחים הערבים כחשובה, אולם לא בעלת השפעה ישירה על חייהם.

    מבט מעמיק יותר מלמד כי הבחירות האחרונות מגלמות "שחר של דור חדש". משקל הדור הצעיר בלט בבחירות האחרונות דווקא משום שחלק גדול ממנו נעדר מהן. סקרי דעת הקהל שנערכו העלו כי רוב אלה שהעידו שלא יצביעו הם צעירים, בעיקר כאלה שזו להם הצבעתם הראשונה.

     

    הדור הצעיר לא מיוצג ברשימות הערביות שנבחרו לכנסת, קל וחומר באלה היהודיות. מצבו מייצג פרדוקס, או ליתר דיוק טרגדיה. הדור הזה שונה במידה רבה מהדיוקן המוכר של האזרח הערבי במדינה. הצעיר הערבי מפגין שאיפות חסרות תקדים להשתלב בכלל רבדי העשייה בחברה הישראלית. הוא חותר לרכישת קריירות והשכלה ומשוחרר לרוב מהנוקשות האידיאולוגית שאפיינה את הדורות הקודמים שדבקו בתביעה בלתי מתפשרת לשינוי צביון המדינה. ואולם, דווקא כשהשאיפה להשתלבות כה עזה, הדור הצעיר נתקל בדחייה ובניכור המעוררים בקרבו תסכול רב.

     

    ההתנהלות של הערבים בבחירות מעידה על פספוס של ממש מצד המפלגות הציוניות. כחול לבן, מפלגת העבודה וגם הליכוד, לא השכילו לשלב נציגים ערבים במקומות ריאליים, קל וחומר מקרב הדור הצעיר. הדבר מעיד על היעדר רגישות מספקת לשינויים שחלים בחברה הערבית. בראיית המפלגות הציוניות, ישנה תאימות מלאה בין ההנהגות לציבור, ולפיכך הן לא יכלו להבחין בעליית הדור הצעיר ולחוש צורך לשלבו במסגרתן.

     

    המפלגה היחידה ששילבה נציג ערבי במקום ריאלי הייתה מרצ, שאכן זכתה בתמיכה חסרת תקדים במגזר הערבי - מ-14 אלף מצביעים בבחירות 2015 ל-40 אלף הפעם. ניתן להעריך כי פנייה של המפלגות האחרות למגזר הערבי לא הייתה נענית בהכרח בעוינות או באדישות. גם אם לא הייתה מביאה הישגים דרמטיים, הייתה לפחות מעוררת סקרנות ברחוב הערבי, ומסתמנת כשינוי מעניין בקו המסורתי של אותן המפלגות.

    הכנסת ה-21 צפויה להיפתח בסימן של משבר עמוק בין המדינה לחברה הערבית ושל מתח בתוך הציבור הערבי. צמצום מספר חברי הכנסת הערביים - מ-13 ל-10 - מגלם פיחות בייצוג ובהשפעה על תהליך קבלת ההחלטות במדינה, ללא הלימה לשיעורם באוכלוסייה (21%).

     

    המשך המצב הנוכחי, בליווי הפשיעה המתעצמת והניכור הגובר מצד הדור הצעיר, עלול להיות מתכון להתפרצות חריפה בעתיד. ואולם, אין מדובר - עדיין - בנקודת אל-חזור ביחסים שבין המדינה לציבור הערבי.

     

    כדי למנוע חיכוך נדרש שהממשלה הבאה תגדיר את הטיפול בחברה הערבית כיעד אסטרטגי, ותתרגם את המהלך בהיבט התקציבית והארגוני, לרבות הקמת מנהלת או משרד ממשלתי ייעודי שיעסוק בתחום הזה. מיגור הפשיעה הקורעת את החברה הערבית מבפנים והופכת אותה ל"מדינה בתוך מדינה", חייב להיות הנושא הראשון שיטופל על ידי הממשלה.

     

    מדינת ישראל מסוגלת להתמודד בהצלחה עם האתגרים החיצוניים הניצבים בפניה, אולם לא תזכה ליציבות אסטרטגית של ממש כל עוד יבעבעו משקעים של מתח ושל ניכור בקרב אזרחיה הערבים.

     

    • מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים