שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האתגר של תע"א: איך לנחות על הירח בלי להפסיד עוד 14 מיליון דולר
    מוריס קאהן, שמימן 40 מיליון דולר מתוך 100 מיליון דולר שעלה פרויקט בראשית, כינס היום ישיבת עבודה ראשונה של עמותת SpaceIL על בראשית-2. בתעשייה האווירית יתחילו לתכנן את החללית החדשה, אחרי שיסיימו לתחקר מדוע התרסקה הקודמת - שבה השקיעה החברה 4 מיליון דולר, והעמותה נותרה חייבת לה עוד 10 מיליון דולר

    מוריס קאהן כינס היום (א') ישיבת הנעה ראשונה לפרויקט בראשית-2, שתנסה להשלים את המשימה שהחלה בראשית המקורית, והפעם לנחות נחיתה רכה על פני הירח. בישיבה השתתפו נטלו חלק רק בכירי עמותת SpaceIL שיזמה את פרויקט הירח הישראלי, ללא נציגות לשותפה המרכזית של העמותה, התעשייה האווירית.

     

    מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית: "יכול להיות שייצאו לנו עסקאות מפרויקט בראשית"

    אחרי ההתרסקות על הירח: מוריס קאהן הכריז על פרויקט בראשית 2

    אכזבה ברגע האמת: בראשית התרסקה על הירח

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    קאהן, שמימן מכיסו 40 מיליון דולר מתוך 100 מיליון הדולר שהושקעו בפרויקט, הוא התורם הגדול ביותר שלו, וגייס בעצמו חלק מהתורמים האחרים. זאת אחרי שלמרות הבטחות המדינה לסיוע, מימנו לבסוף משרדי המדע והחינוך רק 9.5 מיליון שקל מתקציבו, כ-2.6% ממנו בלבד, ובכך הפכו את בראשית לחללית הראשונה שמשוגרת לירח במימון שכמעט כולו פרטי.

    פרויקט בראשית עופר דורון, עידו ענתבי מנכ
    מימין: מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית עופר דורון, עידו ענתבי מנכ"ל עמותת ,spaceIL ומוריס קאהן שתרם לפרויקט(צילום: יריב כץ)

    החלליות הסובייטיות, האמריקניות והסיניות שנחתו עליו, וההודית וזו ששיגר האיחוד האירופי להקיפו, נבנו כולן מתקציבים ממשלתיים והיו יקרות בהרבה. קאהן למוד ההבטחות הבהיר היום שגם הפעם הוא לא בונה על סיוע ממשלתי, למרות שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המדע, אופיר אקוניס, מיהרו לקחת קרדיט על הפרויקט, ונכחו ביום חמישי בחדר הבקרה לצד שר הרווחה, חיים כץ, לשעבר יו"ר ועד העובדים של התע"א.

     

    התעשייה האווירית, שבנתה את החללית ותיכננה אותה ביחד עם אנשי העמותה, הפכה למעשה לאחת התורמות הגדולות לו גם כן. בחוזה שנחתם ביניהן ב-2015 התחייבה העמותה לשלם לתע"א 18 מיליון דולר על חלקה בתכנון החללית ועל בנייתה במפעל החלל שלה ביהוד. התעשייה האווירית תיכננה מראש להשקיע בפרויקט ארבעה מיליון דולר מכספי המחקר והפיתוח שלה, כסף שהושקע בין השאר בתכנון ובניית רגלי הנחיתה של החללית, שעליהם נרשם פטנט. אולם העמותה נותרה חייבת לה 10 מיליון דולר, סכום שטרם שולם ובתע"א כבר לא מצפים שיגיע.

     

    העלות: 70 מיליון דולר לפחות

    התכנון של בראשית-2 טרם החל. בתע"א ובעמותה יערכו רק השבוע תחקור מקיף לנסיבות התרסקותה, ורק לאחר שיסתיים אפשר יהיה להחליט אילו שינויים יש לבצע בתוכניות של בראשית-1, שעליה תתבסס החללית החדשה. בחברה טוענים שההשקעה בפרויקט השתלמה, לאור ההתנסות שהוא העניק לאנשיה בבנייה זולה של רכב חלל, ידע שאותו היא כבר מיישמת בלווייניה הבאים, והחשיפה הרבה שקיבלה לפעילות החלל שלה.

     

    החללית הבאה תהיה זולה מהראשונה, משום שתזדקק להשקעה קטנה בהרבה במחקר ובפיתוח, מה שגם יזרז את בנייתה. על בראשית-1 עבדו בתע"א 7.5 שנים, והקונספט ששוגר לחלל היה לבסוף שונה לגמרי מזה שעימו הגיעו אליה העמותה ושלושת המהנדסים שיזמו את השיגור - יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי. הפעם ההערכה היא שהבנייה תארך פחות משנתיים. אבל גם כך, ספק אם ניתן יהיה לבנות את החללית בפחות מ-70 מיליון דולר, סכום הכולל גם את עלות השיגור, שבבראשית-1 עמדה על 19 מיליון דולר ששולמו לחברת ספייס-X של אלון מאסק.

     

    הבנייה עשויה להיות מוזלת אם תצליח התעשייה האווירית למכור את התכנון שלה לנחתת ירח זולה לסוכנויות חלל זרות, שיזמינו ממנה חלליות כאלה.

    גם נאס"א וגם סוכנות החלל האירופית מחפשות כיום דרך להוזיל עלויות ויפרסמו השנה מכרזים לחלליות זולות כאלה, שבהם תתמודד תע"א ביחד עם שותפות מקומיות. בתע"א מעריכים כי העובדה שבראשית לא הצליחה להשלים את משימתה, לא תקשה עליה להתמודד במכרזים כאלה, משום שעצם היותה היחידה ששיגרה בינתיים חללית זולה לירח, שהצליחה להיכנס למסלול סביבו, תעניק לה יתרון לעומת מתמודדות אחרות שטרם שיגרו חלליות בקונספט דומה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יריב כץ
    מימין: מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית עופר דורון, עידו ענתבי מנכ"ל עמותת ,spaceIL ומוריס קאהן
    צילום: יריב כץ
    מומלצים