שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ביקורת סרט: "גלוריה בל" - ג'וליאן מור בשיאה

    גלוריה בל, אותה מגלמת ג'וליאן מור בגרסה האמריקנית לסרט הצ'יליאני, היא אישה בשנות ה-50 שמכוונת לפרק ב' בחייה. הקשר החדש, החרדות על רקע ההתבגרות והריקוד שמתחיל עם המוות זוכים לביטוי בדמות שמור מפליאה לגלם


    "גלוריה בל" (Gloria Bell), הוא סרט של הבימאי-תסריטאי הצ'יליאני סבסטיאן לליו (יוצר "אישה פנטסטית" מ-2017, זוכה האוסקר לסרט הזר). בשנה שעברה לליו ביים את "שאהבה נפשי", סרטו דובר האנגלית הראשון שעסק באהבה נשית בחברה האורתודוכסית בלונדון. "גלוריה בל", סרטו דובר האנגלית השני, הוא עיבוד לסרטו הצ'יליאני "גלוריה" מ-2013. פאולינה גרסייה שיחקה במקור את דמות הגיבורה (ואף זכתה בפרס דוב הכסף למשחק בפסטיבל ברלין). כעת מחליפה אותה השחקנית האמריקאית המוכשרת ג'וליאן מור שמבצעת את אחד הטובים שבתפקידיה.

     

    הטריילר של גלוריה בל

    הטריילר של גלוריה בל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "גלוריה בל" שייך לקבוצה של סרטים שנעשו על ידי במאים זרים, וזכו לעיבוד מחדש בארצות הברית. בדרך כלל המטרה היא להגיע לקהל יעד חדש, וההבדל בין שתי הגרסאות מינימאלי. כך, למשל, עשה מיכאל האנקה האוסטרי שחזר וביים את "משחקי שעשוע" (1997) עשר שנים מאוחר יותר בארצות הברית.

     

    במתכונת דומה, "גלוריה בל" משחזר כמעט אחד לאחד כל סצנה שהייתה במקור, כולל הטקסטים, בחירות הלבוש והקומפוזיציה. השינויים הם כה מינוריים עד שנדרשת צפייה מקבילה בשני מסכים כדי לאתרם. אין הבדלי איכות משמעותיים בין הסרטים, אבל יש שינוי ראוי לציון, הנוצר מעצם המעבר משחקנית צ'יליאנית, פחות מוכרת יחסית, לאחת השחקניות המוכרות והמוערכות של הקולנוע האמריקאי.

     

    מתוך
    פרק ב' מאתגר עם ג'ון טורטורו

    שם הסרט, כשמה של הגיבורה, הוא גם שמו של הלהיט האיטלקי של אומברטו טוזי מ-1979, ששלוש שנים אחר כך הפך ללהיט דובר אנגלית של לאורה ברניגן. מילותיו/שאלותיו הפסימיות של השיר יכלו להיות תיאור של חיי הגיבורה, אך היא בוחרת להתגבר על חיים אלו. כשהשיר ינוגן, והגיבורה תרקוד לקצב שלו, היא תחגוג את האופטימיות מעוררת האמפתיה שלה.

     

    מתוך
    מבוגרת מהדמות בסרט המקורי אבל עם מראה לא ממוצע

    גלוריה, בשנות ה-50 לחייה, גרושה מזה עשור מדסטין (בראד גארט). אנו פוגשים אותה בתחילת הסרט על רחבת הריקודים, במועדון המיועד לבני גילה, עדיין מחפשת את הגבר שיכנס לחייה. יש לה שני ילדים – פיטר (מייקל סרה), אב טרי שננטש ע"י אשתו, ואן (קארן פיסטוריוס), שהתאהבה בגבר שבדי שעוסק בגלישת גלים ברחבי העולם. ילדיה של גלוריה חיים את חייהם והיא צריכה לחיות את חייה עבור עצמה.

     

    היא מתחילה מערכת יחסים עם ארנולד (ג'ון טורטורו), גם הוא גרוש, ואבא לשתי בנות. ארנולד מצהיר על חשיבותה של גלוריה עבורו, אבל יש לו קושי ניכר להתנתק מהמחויבות שלו כלפי בנותיו התלותיות. הקשר, המוצג על שלל קשייו ופגמיו האנושים, הוא רק חלק מהעיסוק של הסרט בדמות עצמה – במכלול של חייה, בעבודתה, בחרדות הקשורות למעמד הכלכלי לאחר היציאה לגמלאות, ביחסים שלה עם אימה (הולנד טיילור), בחרדה מהבריאות שעלולה להידרדר, תחושת האיום שיכולה לחוות אישה שחיה לבד, והריקוד שרק החל עם המוות. כל אחד מהיבטים אלו זוכה לביטוי בסרט.

     

    מתוך
    היחסים בין אם וביתה המתבגרת
     

    ג'וליאן מור בת ה-58, מבוגרת ב-6 שנים מפאולינה גרסיה כשגילמה את גלוריה. מור, כידוע, אינה רק שחקנית מוכשרת אלא אישה בעלת מראה חיצוני שלא הוגן להשוותו לאישה ממוצעת מראה כמו גרסייה. הגלוריה שלה אולי יותר מבוגרת, אבל הקשיים של החיים בעשור השישי פחות מאיימים במעטפת הפיזית של מור.

     

    מתוך
    קשה לנתק את דמויות העבר אותן גילמה מור

    ג'ון טורטורו מבוגר ממור ב-4 שנים, לעומת סרג'יו הרננדז, ששיחק בתפקיד המקביל, המבוגר מגרסיה ב-15 שנים. קשר של בת 58 ו-62, שונה מקשר של בת 53 ו-68. יש אלמנט קשה יותר, נכון יותר לייאוש, בריאליזם של המקור. מצד שני, "גלוריה בל" מציע נוכחות של כוכבת המגיעה עם מטען של הדמויות אותן גילמה ורגעים נוקבים המועלים בזיכרון הצופים במהלך הצפייה. כל אלו טוענים את הדמות המוצגת ברבדים נוספים.

     

    מתוך
    אופטימיות והתגברות על חרדות

    החל ב"תמונות קצרות" (1993) של רוברט אלטמן, מור התמחתה בדמויות שהפגינו חולשה פסיכולוגית ופיזית: האלרגיה המסתורית של גיבורת Safe (1995) של טוד היינס, שחקנית הפורנו המסוממת שהיא גם אם שנקרעה מבנה ב"לילות בוגי" (1997), האישה המעורערת שבעלה על ערש דווי ב"מגנוליה" (1999) של פול תומס אנדרסון. נשים שעוברות טרנספורמציות מטלטלות - מבעל המתגלה כהומוסקסואל לרומן עם גבר אפרו-אמריקאי ב"הרחק מגן עדן" (2002) של טוד היינס, ופרופסורית לבלשנות שלוקה באלצהיימר ב"עדיין אליס" (2014) – שזיכה אותה באוסקר לתפקיד ראשי.

     

    ההתמודדות של גלוריה של ג'וליאן מור עם אתגרי הגיל, האהבה, הבריאות והילדים לא יכולה שלא לשאת הדים לתפקידיה הקודמים. ההתגברות האופטימית של גלוריה על רגעי החרדה, הפחד והאכזבה, עומדת מול כל אותן פעמים שבהן הדמויות שלה קרסו להתפרקויות של איבוד עשתונות וייאוש. החיוך של גלוריה, כלי הנשק העיקרי של מור בסרט, פותח את ליבם של הצופים לדמות אותה היא מגלמת.

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים