שתף קטע נבחר

בגלל הנוף - יקב בכפר ויתקין לא קיבל היתר

המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה עררים של המושב והמועצה האזורית על החלטת הוועדה המחוזית לא לאשר הקמת יקב סמוך לנחל אלכסנדר

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ב-2018 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז לדחות תוכנית להקמת "יקב ויתקין" שהגישו מושב כפר ויתקין והמועצה האזורית עמק חפר. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה לאחרונה ערר שהוגש על ההחלטה וקבעה שהיקב סותר תוכנית מתאר ארצית שמטרתה שמירה על הנוף הרגיש באזור.

 

התוכנית הוגשה ב-2017 ביוזמת הייננים דורון בלוגולובסקי ושרונה פז-בלוגולובסקי, ומטרתה שינוי ייעוד של שטח שנמצא בסמוך לנחל אלכסנדר מקרקע חקלאית לתעשייה חקלאית, לצורך הקמת יקב בוטיק, מרכז מבקרים ומסעדה. על פי תמ"א 35 (תוכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור) השטח הוא באזור שמור בעל "רגישות נופית-סביבתית גבוהה". הוועדה המחוזית קבעה שהיקב מהווה שימוש תעשייתי אסור על פי התמ"א.

 

בערר טענו המועצה האזורית וכפר ויתקין כי בשטח שבו מתוכנן היקב כבר נמצא מבנה חקלאי בגודל של 1,000 מ"ר. לדבריהן, מטרת התוכנית היא להפוך את המבנה ליקב בוטיק והחל מ-2015 נעשה בו שימוש בפועל עבור היקב, שעיקר הפעילות בו היא תיירותית (מרכז מבקרים, סיורים וטעימות).

 

הן הוסיפו ששטח המבנה צמוד לאזור תעשייה קיים ומאושר של היישוב ונסמך על תשתיותיו. מאידך, הוא סמוך לנחל אלכסנדר ולפארק גשר הצבים המהווים אטרקציות תיירותיות ולכן מדובר "במיקום מיטבי". לדבריהן, השימוש המבוקש נכלל ב"שירותי תיירות" שהותרו בתמ"א 35 שכן המקום נותן מענה לצרכי התיירים המבקרים בנחל. מנגד הוועדה המחוזית השיבה כי התכנית נמצאת באזור חקלאי/נוף כפרי פתוח ששימושים המותרים בו אינם מאפשרים את הקמת היקב.

 

אולם ועדת המשנה הארצית לעררים בראשות עו"ד שמרית גולן דחתה את הערר בדעת רוב. היא קבעה שהוראות תמ"א 35 לא מאפשרות לאשר את התוכנית בשטח המיועד לה. היא ציינה כי היא מודעת לכך שהתוכנית קודמה במשך תקופה לא מבוטלת מתוך הנחה שניתן יהיה לאשרה כהרחבת אזור התעשייה של היישוב. עם זאת היא הבהירה שאין בסמכותה לאשר תוכנית הסותרת את תמ"א 35 שחלה על השטח.

 

הוועדה כתבה שתמ"א 35 חלה על "שטחים עתירי ערכים של טבע, חקלאות, נוף ומורשת". התמ"א מאפשרת שימושים ספורים ומוגדרים וביניהם שירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך, מבנים חקלאיים לגידול בעלי חיים ושינויים לא מהותיים בחזותו הנופית סביבתית של השטח.

 

רשימת תכליות זו לא כוללת לדבריה ייעוד של תעשייה, אף לא תעשייה חקלאית. בהקשר זה, הוועדה דחתה את טענת העוררים כי היקב חוסה תחת הסעיף של "שירותי תיירות". היא הבהירה כי התמ"א לא מתירה תיירות בכלל אלא רק שירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך. מבני היקב לא מיועדים לשימוש מבקרי נחל אלכסנדר אלא בראש ובראשונה למבקרי היקב ולכן אינם עונים על ההגדרה.

 

זאת ועוד, יש לכבד את העיקרון העובר כחוט השני בהוראות התמ"א שלפיו אם ניתן למקם מבנה מסוים בשטח שאינו כלול במרחב הנופי המוגן, יש להעדיף אפשרות זו.

 

כמו כן ציינה הוועדה שהחלטת הוועדה המחוזית תואמת את מדיניות משרד החקלאות הרואה ביקבים בהיקף השטח המבוקש כמבני תעשייה וממליצה שלא למקם מבנים מעין אלה בשטחים פתוחים בעלי רגישות נופית-סביבתית גבוהה. הוועדה סיכמה שהפתרון ההולם במקרה זה יהיה בקידום תכנית ליקב במיקום אחר.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העוררות: עו"ד שלמה ולדמן ואח', עו"ד אברהם פורז, עו"ד תהל בלורי-לרמן ועו"ד אורי בר-קמה ואח׳
  • ב"כ המשיבה: עו"ד ניצן בן ארויה ואח'
  • עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק בחוקתי ומנהלי
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
מומלצים