שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היועמ"ש: התבקשתי לבחון שחרור האסירים רק אחרי קבורת באומל
    בישראל מכחישים אמנם כי שחרור האסירים הסורים קשור להחזרת גופת באומל, אך העובדה שהמהלך לא הובא לאישור הקבינט מעלה תהיות רבות. גורמים מדיניים מתעקשים: "לא הייתה שום עסקה, צריך לשמור על פרופורציות". משרד המשפטים: "המהלך - מחווה של רצון טוב". שקד: "הייתי מעורבת, הכול נעשה על-פי חוק"

     

    זידאן טויל חמיס אחמד (צילום: עמית מגל)
    האסירים ששוחררו(צילום: עמית מגל)

     

    חלק מעסקה או "רק מחווה"? בישראל הכחישו כי שחרור האסירים הסורים, שאחד מהם הורשע בניסיון לבצע פיגוע בבסיס צה"ל, היה חלק מעסקה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על החזרת גופתו של זכריה באומל שהוסתרה כביכול לפני הבחירות. עם זאת, אין חולק על כך שנתניהו לא הביא את העניין לדיון בקבינט ולאישור הממשלה כנדרש בחוק, וקיבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למהלך שעובדתית הוסתר מהציבור ומהשרים, ונחשף רק על ידי בכיר רוסי.

     

    גורמים מדיניים דחו את הטענות לפיהן נתניהו הסתיר את כל המהלך מהציבור שבוע לפני הבחירות מסיבות פוליטיות, ואמרו שמדובר ב"מחווה" ולא בעסקה, וכי ממילא אחד האסירים היה אמור להשתחרר עוד חודשיים והשני ריצה את מרבית עונשו. "צריך לשמור על פרופורציות. לא היתה כאן שום עסקה", הוסיפו.

     

    מנגד,  במשרד המשפטים טענו כי "כמה ימים לאחר טקס קבורתו של חלל צה"ל זכריה באומל ז"ל, התבקש היועץ המשפטי לממשלה על-ידי גורמי ממשל לחוות את דעתו בעניין האפשרות לשחרור שני אסירים סורים המוחזקים בישראל באמצעות חנינה מנשיא המדינה, כמחווה של רצון טוב. לנוכח מכלול עובדות ונסיבות המקרה הייחודיות, כפי שהדברים הוצגו בפני היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי בנסיבות העניין אין מניעה משפטית לפעול לשחרור בדרך הזו". השרה איילת שקד אמרה כי הייתה מעורבת בנושא - וציינה כי "הכול נעשה על-פי חוק".

     

     

     

    גם נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס לנושא. מלשכתו נמסר: "משהגיע הנושא אל שולחנו של הנשיא ובשל הנסיבות, פנתה מחלקת החנינות של בית הנשיא לקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לאישור המהלך. משאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה - הפעיל הנשיא את סמכותו לחנינה על פי 'חוק יסוד: נשיא המדינה'".

     

     

    הלוויה של של רס
    זכריה באומל(צילום: EPA)

    טענת נתניהו וחשיפת הבכיר הרוסי

    לאחר החזרת גופתו של זכריה באומל על ידי הרוסים, טען נתניהו כי לא היתה עסקת חילופים וכי ישראל לא תשחרר מחבלים או אסירים סורים. אלא שבראיון לרשת RT אמר שליחו של הנשיא פוטין לענייני סוריה, אלכסנדר לברנטייב, כי ישראל קיבלה החלטה לשחרר אסירים סורים בהמשך, מה שמרמז שהיו הבנות כלשהן בין הצדדים.

     

    "השבת גופתו של באומל לא היתה חד צדדית. ישראל קיבלה החלטה אותה תצטרך לבצע בהמשך, והיא לשחרר חלק מהאזרחים הסורים שנמצאים בבתי הכלא בישראל. זו הייתה פעולה בעלת אינטרס עבור הצד הסורי. אנחנו לא נעשה שום דבר שנוגד את האינטרסים של סוריה, אלא רק דברים שמשרתים אותם", הסביר לברנטייב.

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו פגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב מוסקבה (צילום: AFP)
    נתניהו ופוטין במוסקבה(צילום: AFP)

    בעקבות הדברים שגרמו למבוכה רבה בישראל, הבהיר גורם ישראלי רשמי כי "רק לאחר השבת גופתו של זכריה באומל ז"ל החליטה ישראל בימים האחרונים על שחרור שני אסירים כמחווה של רצון טוב. הנושא לא עלה מראש. ישראל פועלת ללא לאות להשבת השבויים והנעדרים ותמשיך לפעול תוך שמירה על ביטחון ישראל".

     

    לאחר מכן נודע כי שני האסירים שישראל תשחרר הם חמיס אחמד (35), וזידאן טויל (57). אחמד, תושב מחנה פליטים ירמוכ בסוריה ופעיל פת"ח, נעצר באפריל 2005 בגין נסיון לבצע פיגוע הסתננות לבסיס צה"ל ופגיעה בחיילים, ונשפט למאסר עד שנת 2023. טויל, תושב ח'דר בסוריה, כלוא על רקע פלילי בגין עבירת הברחת סמים, והיה צפוי להשתחרר ביולי 2019.

     

    מנדלבליט נתן אור ירוק, ריבלין אישר את החנינה

    נתניהו בחר שלא להביא את שחרור שני האסירים לדיון בקבינט וממילא גם לא התקיימה הצבעה בקבינט. על פי החוק, כאשר מדובר בשחרור אסירים כמחווה מדינית או במסגרת יחסי חוץ, יש צורך באישור של הממשלה.

     

    ואולם, מי שאישר את השחרור בהליך זה היה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אשר סבר שבנסיבות העניין אין צורך באישור הממשלה. השחרור של השניים התאפשר בעקבות המלצה של משרד המשפטים לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין לאשר חנינה לשניים.

     

    בנימין נתניהו:
    מנדלבליט ונתניהו(צילום: גיל יוחנן)
     

    גורמים המעורים בנושא הסבירו כי היועץ מנדלבליט לא מנע את שחרור האסירים ללא אישור ממשלתי בשל פרמטרים של דחיפות, חשאיות ורגישות. תיקון לחוק הממשלה שהגישו השרים זאב אלקין ואיילת שקד קובע כי כל עסקת חילופי שבויים דורשת את אישור הקבינט, אלא אם יש עילות שלא דורשות זאת - כפי שסבר היועץ המשפטי לממשלה במקרה זה.

      

    שרים בקבינט נשמעו נבוכים מאוד מהסיפור ולא מיהרו להשמיע ביקורת על כך שנתניהו הסתיר את המהלך מהם. ייתכן והדבר נובע מסיבות פוליטיות – במקביל למגעים להרכבת הממשלה ורצונם של שרי הליכוד לתפקידי שרים בממשלה החדשה.

     

    בכיר סורי: "לחצנו על רוסיה להבטיח את שחרור האסירים"

    גורם ממשלתי בסוריה אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המשטר לחץ על מוסקבה להבטיח את שחרור הכלואים הסורים בישראל אחרי החדשות על החזרת גופת באומל.

     

    צבי מגן, מי שכיהן בשנות ה-90 כשגריר ישראל באוקראינה ולאחר מכן גם ברוסיה, טען גם הוא בשיחה עם ynet כי נראה שההחלטה לשחרר את שני האסירים הסורים התקבלה רק לאחר הבאת גופתו של באומל לישראל, ולא כתנאי לכך. "זו הייתה עסקה מסוג אחר ומאוד יכול להיות שהרוסים השתמשו במנוף הזה כדי לרצות את הסורים", אמר מגן. "הרוסים באו כנראה לישראל ואמרו 'תעשו טובה, תשחררו איזה שני סורים כי יש לנו לחץ מצד הסורים והאיראנים'. זו דעתי".

     

    בנוגע לעסקה לשחרור באומל, אמר השגריר כי הוא מנחש שהיא התקיימה תמורת סוג של סיוע ישראלי לרוסים מול האמריקנים. "כזה דבר עושים בתמורה לסיוע אסטרטגי וזה מה שהם קיבלו כנראה" אמר. "אני מנחש שהרוסים ביקשו מנתניהו סיוע בגיוס אמריקני לתמוך בתכנית רוסית של שבירת כיוון אסטרטגי בסוריה".

     


    פורסם לראשונה 27/04/2019 22:49

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים