10 המלצות להרגעת הילדים - בעקבות המצב הביטחוני
גלו ערנות לסימני מצוקה, שדרו רוגע ונסו לשמור על שגרה. בעקבות ההסלמה וביטול הלימודים, ילדים עלולים לחוות תחושות של פחד וחרדה. כך תעזרו להם להתמודד עם המצב
בעקבות החשיפה למצב, ילדים עלולים לחוות תחושות של פחד ואיום, תוך מחשבות על מידת המוגנות האישית שלהם. שאלות קשות ומפחידות צצות ואינן נותנות מנוח: "האם אני בטוח?", "מי יגן עליי?" גם אנו, כהורים, מוצאים עצמנו לעיתים מוצפים רגשית ומתקשים להתמודד עם עוצמת הרגשות הקשים ואובדי עצות באשר לדרך שבה נוכל לסייע.
עבור ילדים, חלק מההתערבות במצב משברי נעשית דרך אנשים בסביבתם האנושית הקרובה ובייחוד הוריהם. כהורים, חשוב לדעת כי יש לנו תפקיד מרכזי ומכריע בהתמודדות ילדינו עם מצבי חירום. מרבית הילדים מתמודדים עם משברים ומתגברים עליהם ללא סיוע של אנשי מקצוע אלא, בסיוע של האנשים המשמעותיים בחייהם, קרי אתם. לכן הנוכחות שלכם ותשומת לבכם הן בעלות ערך יותר מתמיד.
ילדים הגרים במרכז ובדרום נשארו היום בבית:
עשר המלצות להורים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים:
1. אל תלחיצו
גלו רגישות ומנעו חשיפה אפשרית של ילדים לתכנים מעוררי חרדה בתקשורת, באינטרנט ובשיחות בין מבוגרים, אשר עלולים לעורר ולהעצים לחץ נפשי. רוצים להתעדכן? עשו זאת בפרטיות ושימו לב לתגובותיכם. תגובות כמו "אוי לא!","זה אסון", "נורא", "לא יהיה לזה סוף", עלולות לנטוע תחושות ייאוש וחוסר אונים בקרב הילדים.
בהקשר של התמודדות עם ילדים חרדים, זה לא הזמן להבעת ביקורת מופגנת ובלתי נשלטת על המדינה, הממשלה או הצבא. אמירות כגון: "אין מי שייגן עלינו" או "הם לא מסוגלים לשמור עלינו" בהחלט לא תורמות לשיפור המצב הרגשי של ההורה והילד גם יחד, ובפירוש מזיקות.
כאשר ילדים בוגרים יותר נחשפים לחדשות, כדאי לתווך עבורם את התכנים ולסייע לעיבוד המידע בדרך ההולמת את הבשלות הקוגניטיבית והרגשית שלהם. שוחחו עמם על רגשותיהם ומחשבותיהם, שתפו גם אותם בחוויה שלכם במידה וחזקו את נכונותם לשתף אתכם.
2. חסימת הודעות בנייד
היו מודעים להשפעתן הפסיכולוגית של רשתות חברתיות ותכתובות וואטצאפ. לעיתים קרובות הורים משקיעים מאמצים רבים לחשוף ילדים בצורה מבוקרת ונכונה לאירועי חירום, אך הודעה או תמונה שנשלחת אליהם לנייד טורפת את הקלפים ומאלצת את ההורה "לכבות שרפות רגשיות" עם ליבוי החרדה.
שוחחו עם הילדים על ההשפעה שיש לעדכונים ותכתובות דיגיטאליות עליהם ועל תחושותיהם ועודדו אותם לשלוט במידע באמצעות חסימת תכנים ומשתמשים, יציאה מקבוצות (ולו באופן זמני), השתקה, ביטול עדכונים והתראות באופן אוטומטי ועוד. חשוב מאד כי ילדים ומתבגרים יפנימו שאין הם חייבים לצפות בכל הודעה או סרטון המופצים ברשת. ההתקדמות הטכנולוגית מקדימה לא פעם את הבשלות הפסיכולוגית. המרחב הדיגיטלי מהווה סביבה בה ניתן לעשות שימוש מזיק ופוגעני (לא בהכרח במכוון) ומאידך יכול להוות גם כר לתמיכה חברתית ושיתוף. מעורבות הורים גם בזירה זו היא חיונית.
3. גלו הבנה והימנעו מביקורת
שדרו אמפתיה לתחושות ילדיכם והימנעו משיפוטיות. תנו לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שונים ואף סותרים, לרבות העלאת רגשות חריפים של כעס, תסכול וחוסר אונים. יש להימנע מתגובות ביקורתיות ומבטלות כגון: " אין סיבה לפחד".
זכרו - הילד מפחד היות והוא קורא נכון את המציאות. תגובה מבטלת למעשה תגרום לו לפקפק בעצמו וביכולתו ובאותו הזמן תגרום לו לפקפק ביכולתכם לעזור לו. כל רגש הוא לגיטימי ואין רגשות או מחשבות פסולים. כל מבוגר וכל ילד מתמודד עם המצב בדרכו , אין דרך אחת נכונה. גלו עניין: שאלו והקשיבו לתשובות בלי לחפש אחר פתרונות ומתן עצות: פשוט היו שם.
4. אפשרו אוורור רגשי
אפשרו לילדים המעוניינים בכך להביע את רגשותיהם בכל דרך הנוחה להם (בעל פה, בכתב ובאמצעות ציור, יצירה והבעה).
קראו עוד:
כשהתראת צבע אדום קצרה: מדריך טיפול בפגיעות מחוץ לממ"ד
מוקדי החירום שנפתחו - לסיוע בחרדה
5. שמרו על שגרה והעבירו מסר של הרגעה
הבהירו כי ישנם דרכים להגן על עצמנו ועל היקרים לנו. חשוב לנרמל את התחושות ולומר כי טבעי לחשוש במצבי חוסר ודאות וכי לכולנו צורך לחוש מוגנים ובטוחים. ציידו ילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, בהלימה לגילם ולשלב ההתפתחותי בו הם מצויים. מומלץ ליצור ציפייה להטבה. ניתן לומר כי בימים הקרובים יהיה לא קל לכולנו וביחד נתמודד ונתגבר. שמירה על סדר יום מוכר, ככל האפשר, מקדמת תחושת ביטחון.
6. ספקו מידע אמין ועובדתי
ידיעה מפחיתה חרדה. חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק (להבדיל משמועות, השערות או פרשנויות), תואם גיל, במינון מתאים ולהימנע מעומס. הימנעו מתיאורים דרמטיים ומעצימי חרדה.
7. חזקו תחושת מסוגלות
סייעו לילד לזהות בעצמו כוחות התמודדות ומקורות תמיכה, לחיזוק תחושת המוגנות וביטחונו ביכולתו להתמודד.
8. הרבו בגילויי חיבה והרשו לעצמכם ליהנות יחד
חיוך, ליטוף וחיבוק, קול רך ונעים מקנים לילדים תחושת שייכות. בייחוד במצבי דחק, חשוב לצחוק וליהנות יחד. כשכל אחד ספון בחדרו אכול דאגה, המשאב המשפחתי-חברתי אינו מנוצל לרווחת כל בני המשפחה. זה הזמן להקפיד על ארוחות משותפות, צפייה משותפת בתוכנית בידור ובמשחקי חברה שונים.
9. גלו ערנות לסימני מצוקה
יש לעקוב אחר ילדים המראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות ובעת הצורך לפנות לסיוע של אנשי מקצוע.
10. שדרו רוגע וביטחון
ילדים צופים בהוריהם ורואים בהם עוגן של בטחון ויציבות. לכן, חשוב מאוד שתהוו עבור ילדיכם דמויות מרגיעות, שדרו יציבות ושליטה במצב. כשאנו מרגישים חוסר אונים ובהלה, אין אנו מסוגלים לספק לילדינו את הביטחון הדרוש, ואף עלולים להחריף את החרדה בה הם מצויים. יש להעביר מסר שמולם עומד מבוגר אחראי ואכפתי, שיכול לשמש כתובת עבורם להתייעצות, הרגעה וסיוע.
מה עושים אם אתם עצמכם חרדים ומודאגים? ראשית, חשוב לזכור שזה טבעי. תגובות חריפות הן צפויות בעת משבר והן יחלפו במרוצת הזמן. בעת דחק עולות גם תגובות שעשויות להיות חריפות בעוצמתן, אך לרוב הן בגדר תגובות נורמליות למצב לא נורמלי. לפני שניגשים לתמוך בילדים, מגייסים תמיכה ומשתפים אנשים קרובים ללבכם בחווייה שלכם. לתמיכה 24 שעות ביממה, אתם מוזמנים לפנות לער"ן בטלפון 1201 ובאתר.
ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים', בהוצאת מטר.
לפנייה לכתב/ת 
