שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למרות החוזה: רוכשי דירה קיבלו פטור מתיווך
    זוג ויתר לכאורה על דירה שהוצגה בפניו בהוד השרון, אבל לאחר כחצי שנה רכש אותה ישירות מהבעלים. המתווך תבע אותם ונדחה בביהמ"ש
    בית משפט השלום בכפר סבא דחה לאחרונה תביעה שהגיש מתווך דירות נגד בני זוג שרכשו נכס שהוא הציג בפניהם, משום שלא היה "הגורם היעיל" שהביא לסגירת עסקה. הרשם הבכיר איתי רגב קבע כי נתק שששר בין הצדדים ושינוי תנאי הרכישה - כולל הורדת מחיר ושיפוץ - מעידים כי לא המתווך הוא זה שהביא לכריתת הסכם המכר.

     

    בני הזוג פנו למתווך ביולי 2015 בעקבות מודעה שפרסם לגבי הנכס בהוד השרון ותיאמו עמו פגישה שבמהלכה הוחתם הבעל על טופס ובו התחייב לשלם דמי תיווך של 1.5% ממחיר הנכס. לאחר זמן מה הוא הודיע שאינו מעוניין בדירה, אך בדיעבד התברר למתווך שכעבור כמה חודשים נרכש הנכס על ידי בני הזוג. בתביעה על סך 66 אלף שקל שהגיש נגדם הוא טען שהם פנו ישירות לבעלי הנכס כדי לעקוף אותו ולחסוך את דמי התיווך שהתחייבו לשלם.

     

    מנגד טענו הרוכשים שהחליטו לרדת מהעסקה משום שמחיר הדירה היה גבוה, אולם בדצמבר 2015 הם נתקלו במודעה שפרסמו בעלי הנכס ואז התברר שבינתיים הדירה שופצה ומחירה ירד. לדבריהם, בחודשים שחלפו השתנתה העסקה ללא שום קשר למתווך.

     

    בני הזו הוסיפו שממילא טופס שירותי התיווך לא כלל פרטים מהותיים כמו מחיר הדירה, מספר החדרים ועוד, בניגוד להוראות חוק המתווכים.

     

    הרשם רגב הסביר ששני תנאים צריכים להתקיים כדי לזכות מתווך בשכר טרחה: הוא היה הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה (דרישה מהותית) והלקוח חתם על חוזה תיווך מפורט (דרישה צורנית).

     

    הכרעה בשאלת "הגורם היעיל" תיעשה בין היתר לפי מידת מעורבותו בעסקה הסופית, פרק הזמן שחלף בין הצעת התיווך לבין החתימה על חוזה המכר, והיקף הפעולות שביצע המתווך כדי להביא את העסקה לקו הסיום. בנוגע להסכם התיווך נקבע כי כעקרון חייבים להיות בו פרטים מהותיים, אך אפשר להתגמש אם הפרטים החסרים ניתנים להשלמה ולא גרמו לחוסר ודאות בנוגע לעסקה.

     

    לגופו של עניין נפסק שהסכם התיווך המדובר תקף כיוון שהרוכשים היו מודעים לפרטי העסקה בזמן החתימה (כך למשל, הם הודו שהמחיר נאמר להם בעל פה). עם זאת קבע הרשם שהמתווך לא עמד בתנאי המהותי כיוון שלא הוכיח שהיה הגורם היעיל בעסקה. ראשית משום שתנאיה השתנו ללא כל מעורבות מצדו. כלומר, לא מדובר באותה עסקה שלגביה נחתם הסכם התיווך.

     

    כמו כן נקבע כי יש משקל רב לפרק הזמן שחלף בין הפעולה האחרונה שביצע המתווך (הראה את הדירה) לבין המשא ומתן. נכון שלעיתים משא ומתן לרכישת דירה אורך זמן, ציין הרשם, אולם במקרה הנוכחי מדובר בכחצי שנה שבה שרר נתק מוחלט בין הצדדים, והמתווך לא הוכיח שעשה פעולה כלשהי כדי להביא לחתימת ההסכם.

     

    לפיכך הרשם דחה את התביעה וחייב את המתווך בשכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    סטודיו חגית
    עו"ד ליה כספי אטינגר
    סטודיו חגית
    מומלצים