שתף קטע נבחר

נשיאת העליון חיות: "העצמאות השיפוטית - מאבני היסוד של הדמוקרטיה"

אסתר חיות התייחסה לראשונה לניסיונות לגבש חוקים שיצמצמו את כוחה של הרשות השופטת לקראת הרכבת הממשלה הבאה. בכנס משפטנים בנירנברג הדגישה הנשיאה: "אי-התלות של השופטים - מהערובות החשובות להשארת כתובת להגנה על זכויות הפרט"

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נאום ירושלים יום עיון שנתי אגף תקציבים (צילום: אוהד צויגנברג )
נשיאת העליון אסתר חיות(צילום: אוהד צויגנברג )

בזמן שהשיחות במשא ומתן הקואליציוני מתמקדות לא מעט בצמצום כוחה של מערכת המשפט - נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התייחסה היום (שלישי) לראשונה לעניין במהלך כנס עמותת המשפטנים שנערך בנירנברג שבגרמניה.

 

השופטים מתגוננים: "אנחנו פטריוטים דמוקרטים"

 

הנשיאה התייחסה למהפכה החוקתית בשנות התשעים ואמרה כי "בית המשפט העליון בישראל אכן מקיים מזה כ-25 שנים ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים. במסגרת ביקורת שיפוטית זו פיתח בית המשפט העליון את התפיסה המשפטית לפיה כבוד האדם היא "זכות האֵם" אשר ממנה נגזרות רוב זכויות הפרט ובהן הזכות לשוויון, לחופש הביטוי, לקיום אנושי בכבוד, לשלמות הגוף והנפש, לחופש הדת ולחופש מדת, לאוטונומיה של הפרט ולחיי משפחה".

 

"אחד הלקחים האוניברסליים אשר ראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים שעליהם עמדתי, הוא כי העצמאות השיפוטית ואי התלות של השופטים ברמה המוסדית וברמה האישית, הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת אליה לצורך הגנה על זכויותיו. השמירה על עקרון העצמאות ואי-התלות של השופטים היא, אפוא, מאבני היסוד בכל משטר דמוקרטי".

 

חיות התייחסה בפתח דבריה לקיומו של הכנס בהיכל הצדק בנירנברג ואמרה "כאן הביא היטלר לאישור הרייכסטאג שני חוקי גזע - החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני וחוק אזרחות הרייך, אשר אפשרו רמיסה שיטתית ומאורגנת של כבוד האדם בשל מוצאו ושירתו את מכונת ההשמדה הנאצית.

 

"לאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות הזוועות שהתחוללו במהלכה, הגיעו אומות העולם להבנה כי ההגנה על זכויות האדם הבסיסיות, ובראשן כבוד האדם, מצריכה מחויבות ברורה ובלתי מתפשרת מצידן. 

 

חיות הסבירה בפירוט על דוגמאות לרמיסת חוקת ויימאר בזמן עליית הנאציזם ואמרה: "ראשי המפלגה הנאצית הבינו כי לצורך מימוש האידיאולוגיה הגזענית שבה דגלו יש לרתום לצידם את המשפט. ואכן, הצעד הבא שבו נקטה המפלגה הנאצית על מנת לבסס את מעמדה תוך שימוש בכלים משפטיים, היה חקיקת "חוק ההסמכה" במרץ 1933. מכוח חוק זה הוקנו לממשלה הגרמנית סמכויות חקיקה מלאות שאיפשרו לה לעקוף את הרייכסטאג כרשות מחוקקת". חיות אף הזכירה כי "היטלר הצהיר כי הוא רואה עצמו אחראי לגורלו של העם הגרמני ועל כן הכריז שהפך להיות 'השופט העליון של העם הגרמני'".

 

בתגובה לדבריה של חיות, כתב בטוויטר יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "התבלבלתי או שנשיאת העליון חושבת על ראש ממשלת ישראל שהוא היטלר בסוף שנות ה20?".

ציוץ טוויטר יאיר נתניהו על נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ()
יאיר נתניהו מגיב לדברי חיות

בנימין נתניהו ישיבת ממשלה (צילום: אמיל סלמן)
בנימין נתניהו: "בית המשפט לא כל-יכול"(צילום: אמיל סלמן)

ראש הממשלה מסר אמש בעקבות הפרסום ב-ynet ולפיו הוא התחייב להעביר את חוק גירוש משפחות מחבלים וחוק המסתננים שנפסלו בידי בג"ץ, כי "המדיניות שלי תמיד הייתה לשמור על בית משפט חזק ועצמאי - אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל-יכול".

 

"בתקשורת מתפרסמות הדלפות מגמתיות ופרשנויות מעוותות שכוללות הצעות לא נכונות. כל זה נעשה כדי לזרוע פחד ולמנוע שינויים כלשהם, במטרה לבלום את השבת האיזון הדרוש בין הרשויות בישראל", אמר נתניהו.

  

עוד הוסיף כי "האיזון הזה דרוש כדי להעביר חוקים שנפסלו או עוכבו בעבר. אלה חוקים שהציבור מצפה מאיתנו להעביר: גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים וחוק להוצאת מסתננים. אני נחוש לפעול ללא מורא למענכם, אזרחי ישראל. זאת הסיבה שבחרתם בי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי
אסתר חיות
צילום: עמית שאבי
מומלצים