שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עבדאללה מחכה לנתניהו
    מלך ירדן מודר מההתפתחויות סביב עסקת המאה. מי זוכר את הימים שבהם נתניהו שיתף אותו בסודות, חילק מידע מודיעיני ועזר לו מול האמריקנים

     

    בנימין נתניהו והמלך עבדאללה ()
    בנימין נתניהו והמלך עבדאללה

    שימו לב לדבריו הקשים לאוזן של עבדאללה השני, מלך ירדן. שלוש פעמים, הוא מתלונן, נסעתי לוושינגטון בניסיון להשיג מידע על "עסקת המאה", ונכשלתי. נדהמתי לגלות איך וושינגטון מתחמקת, הוא ממשיך. לא הבנתי מה יהיה תפקידה של ירדן, איך יסתדרו העניינים בין הרשות הפלסטינית לבין הממלכה, מה באמת חושבים הנשיא דונלד טראמפ ואנשיו על המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים. בשורה התחתונה: בניגוד לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שנשמע בטוח במשימותיו ובקשריו עם וושינגטון, לעבדאללה יש בעיקר צרות – ואף לא שותף אחד להתייעץ איתו.

     

     

    אחרי שהעיתון הכוויתי "אל-קבס" חשף תוכנית מרעישה לפגוע בצמרת השלטון הכי בכירה בעמאן – שלא הוכחשה – יצא המלך לבצע שורה של שינויים דרמטיים: הוא החליף את ראש המודיעין, העיף בכירים בארמון והורה לראש הממשלה עומר א-רזאז לבצע מהפך ולהדיח שבעה שרים. כל התזוזות הללו נועדו להכין את ירדן לקראת עסקת המאה, לקבץ מסביב למלך חבורה של צעירים עושי דברו, שלא יציגו שאלות מיותרות.

     

    אלא שפה חשוב לעצור לרגע ולשמוע מה אומרים המקורות הירדנים בעניין הסקופ של "אל-קבס": לטענתם, ישראל היא שהדליפה לעיתון הכווייתי את הידיעה על הקנוניה להפיל את השלטון. למה לא העבירו ידיעה שקטה בצינורות החשאיים? כדי להבהיר לעבדאללה מה מעמדו האמיתי, ובמי הוא תלוי.

     

    כעת, מי זוכר את הימים שבהם ראש הממשלה היה נוהג לשתף את מלך ירדן בסודות הגדולים, לחלוק מידע מודיעיני, להקשיב, או לרוץ לאמריקנים לחפש סיוע כלכלי לממלכה. ירדן, עד היום ולמרות הקשיים, ממשיכה לדאוג לביטחונה של מדינת ישראל. למרות הנתק הבולט בין לשכות נתניהו ועבדאללה, הקשרים הצבאיים-ביטחוניים ממשיכים לעבוד וקיימת הבנה עמוקה – ונדירה מאוד באזורנו – בין גורמי הביטחון הכי בכירים בשני הצדדים.

     

    אבל עם נתניהו, מהזווית של המלך, היחסים מסובכים. עבדאללה החליט לחשוף עכשיו שנתניהו ביקש לקפוץ לארמון יומיים לפני הבחירות. נתניהו, לטענתו,
    רק רצה תמונה משותפת, אבל הבטיח לעבוד אצל טראמפ עבור הירדנים. אלא שהפעם, בניגוד לבחירות קודמת, המלך אמר לא. סירוב חד-משמעי ותקיף. לא רוצה להצטלם, לא רוצה הצהרות שלא יחזיקו מים, ובעיקר לא יכול להרשות לעצמו לעצבן את האיש הקטן בממלכה. ממילא הם עצבניים בגלל המשבר הכלכלי, האבטלה והיחסים הרעים עם העולם הערבי. עכשיו, סעודיה והאמירויות שהבטיחו סיוע העבירו סכומים קטנים והסתלקו. מבשאר אסד הוא נזהר. עיראק תפוסה בידי האיראנים. וגם הטלפון מירושלים כבר לא מצלצל.

     

    פלסטינים שחוזרים מירדן מדווחים על מצב כלכלי הולך ומחריף. אין קונים בחנויות והמחסור במקומות עבודה מייצר אווירה של מתח. הפער בין השכבה הדקיקה של העשירים לבין המוני הירדנים, הפלסטינים והפליטים מסוריה בולט לעין. בעוד שבועיים, אחרי שיסתיים צום הרמדאן, יהיה עוד יותר קשה – אלא אם יחליטו בירושלים, בוושינגטון ובמדינות המפרץ שהמלך בכל זאת חשוב.

     

    • סמדר פרי היא הפרשנית לענייני ערבים של "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים