שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "כך הצלחתי להיגמל מפחמימות ולהתחיל בחיים חדשים"
    הם ירדו עשרות קילוגרמים בקלילות, נפרדו ממחלות, ממיגרנות, מכאבי בטן. עם המעבר לתזונה בריאה הניעו שינויים מפליגים בבתיהם ובסביבתם. ביטחונם העצמי, האנרגיה ביום יום והשמחה נסקו והם מהווים מודל והשראה לאחרים. 5 מכורים לסוכרים ולפחמימות ממכרות משתפים על החיים שאחרי הגמילה באברהמסון

    בשיתוף מכון אברהמסון

     

    "מאז ומתמיד הייתי מלאה מאוד ונלחמתי במשקל בהרבה שיטות, אבל לא הצלחתי באף אחת מהן. הדבר הראשון שהייתי חושבת עליו בבוקר היה מה אני אוכל היום. אהבתי מאוד לחמים, קרואסונים וגביניות והייתי מתכננת את כל היום סביב האכילה, כשאני יודעת לאיזה קניון או בית קפה אלך.

     

    "הפחמימות היו התרפיה שלי, זו היתה אכילה רגשית לכל דבר ועניין וכמו מכורה פיתחתי בה תלות. מבוקר עד לילה הייתי תחת שלטון הפחמימות הממכרות שהיו בשבילי חבר ותרופה, והיו עוזרות לי להירגע למספר שעות עד לארוחה הבאה", משתפת בכנות מרגשת אילנית קקולי, מאפרת מקצועית מחולון בת 52, נשואה ואמא ל-7 (4 בנים ו-3 בגילאים 30 29, 21, 19, 18, ותאומים בני 7), וסבתא לשמונה והתשיעי בדרך.

     

     

    גלוטן ( )
    אילנית קקולי

      

    "כשפניתי לאברהמסון הייתי על סף ייאוש מוחלט והרגשתי שהם המוצא האחרון שלי. או שאגיע ל-150 קילוגרמים ואמשיך להשמין או שאציל את עצמי מעצמי. מאז שהייתי ילדה, הבושה היא חלק ממני, התביישתי בשיעורי ספורט בבית ספר, התביישתי ללכת למסיבות, התביישתי לקנות בגדים, הצבע השולט במלתחה היה שחור, וניסיתי להסתיר את עצמי. רציתי להיות כמו כולם, הרגשתי שהשומן מסתיר אותי ואת אישיותי ושיש בתוכי שתי אילנית: זו השמנה וזו היפה והאסתטית שכמהה לצאת ממעגל ההתמכרות לפחמימות".

     

    "לגמילה הגעתי סקפטית לחלוטין וחסרת ביטחון, אחרי שפרגנתי לעצמי שווארמה בפיתה אחרונה חביבה. לא האמנתי שאני מסוגלת לצאת מההתמכרות, לא האמנתי בגמילה ולא בעצמי. חשבתי שצריך להיות נס אדיר כדי שאצא מזה. זכרתי את כל השנים בהן ניסיתי לרדת במשקל ונכשלתי פעם אחר פעם. אפילו בטיפול עצמו ערערתי את עצמי ואת הבחירה שלי".

     

    על היום שאחרי היא מספרת: "ביום שאחרי הגמילה רציתי ללכת לבית קפה (הייתי מכורה לבתי קפה) שצילמתי בראשי ולאכול את הבצקים שאני כל כך אוהבת. נכנסתי לבית הקפה, הסתכלתי על כל השפע הזה והרגשתי שלא בא לי. באותו הרגע התחושות שלי לא נראו לי סבירות, ולכן עשיתי סיבוב בקניון חזרתי שוב לבית הקפה, ועדיין לא התחשק לי דבר.

     

    "למחרת בבוקר נוכחתי ששוב לא מתחשק לי. יום רודף יום וכל ההתמכרות שהיתה לי ירדה לאפס. הייתי קונה לחמים מיוחדים ממאפיות מיוחדות ומסיימת אותם בהנאה גדולה חצי חמאה בארוחה אחת ופתאום לא מתחשק לי. הימים חולפים, הקילוגרמים נושרים ואני עדיין לא מאמינה. פחדתי מנקודת השבירה שתגיע, אבל החודשים חלפו וגיליתי שאני לא מתפתה ולא נשברת".

     

    על שינוי ההרגלים היא מספרת: "כל חיי אהבתי לאכול מטוגנים, לא אהבתי ירקות ולא היתה לי מודעות לאוכל בריא. בעקבות הגמילה עברתי לתזונה בריאה לחלוטין. הורדתי מהתפריט פחמימות ממכרות כמו: פסטות, לחמים, פתיתים, קוסקוס, עוגות, עוגיות, חטיפים ועוד. במקום זה אני אוכלת הרבה ירקות ופירות, חלבונים מהחי, דגים, ולא נוגעת במטוגן. יש היום תחליפים לכל דבר ואני בוחרת בקפידה את אלו שאינם משמינים.

     

    "היום אני אישה שמחה ואנרגטית מאוד, הרבה יותר ממה שהייתי קודם ואני משרה את זה על אחרים. אני שוקלת 52 קילוגרמים, אנשים שואלים אותי מה עשיתי ומפרגנים לי. אילנית חסרת הביטחון שאוהבת אסתטיקה ויופי וכל הזמן התחבאה מתחת לעודפי השומן פרצה החוצה. בעקבות השינוי באורח החיים, החלטתי שאני רוצה ללמוד איפור והפכתי למאפרת של 3 חברות. אני יועצת ותומכת בהרבה נשים שמבקשות שינוי.

     

    "לא האמנתי בעצמי ואם אני הצלחתי כל אחת ואחד יכול. כל הבית עבר בעקבותיי למזון בריא, וגם הבן שלי נגמל וירד 30 קילוגרמים".

     

    גלוטן ( )
    ורד קורן

     

    משיכה בלתי נשלטת למתוק

    אצל ורד קורן, בעלת "בית מעגלים" ליוגה ומדריכת יוגה, 46, נשואה + 2 ילדים (בן 22, ובת 18) מנס ציונה, "הבעיה היתה עם סוכרים והרצון העז בגמילה נבע מדיסונאנס מאוד גדול, בין האני מאמין שלי על איך צריך לאכול לאיך שאכלתי בפועל".

     

    "מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי משיכה בלתי נשלטת למתוק. אני משערת שהמקור היה בילדות. כשהייתי ילדה קטנה לא אהבתי לאכול והיו משחדים אותי בקינוח. גם כשהתבגרתי האוכל המשיך להיות שולי וחייתי על קינוחים, קפה ועוגיות, לחם עם שוקולד, ודילוגים על ארוחות כדי שאוכל לאכול שוקולד.

     

    "מסוכרים בחרתי להיגמל כי הבנתי שזה לא בריא להמשיך לאכול בצורה הזו. לפני 3 שנים אחרי שאכלתי כל הפסח מצות עם נוטלה הרגשתי שהגזמתי. באותה העת הבן התגייס לצבא, הבת גדלה ופתאום הייתה לי פניות להתעסק עם עצמי ולהתמסר לשינוי בחיים ובמטבח".

     

    על הרגשתה אחרי הגמילה היא מספרת: "בחודשים הראשונים לא היה לי קל. הפיתויים היו רבים אבל אני דבקתי במטרתי ופניתי למכון לחיזוקים נוספים, אחרי הטיפול הראשון. לאט הפיתויים נחלשו ואת מקומם החליפה תחושה שליטה וידיעה שאני כבר לא מאוימת ממתוק. למול שולחן של מתוקים במסעדות, בארוחות משפחתיות ובסיטואציות חברתיות אני בוררת את המזונות האיכותיים שלי ומאוד מאוד מסופקת, כי בחרתי בדרך ואני מתמידה בה לא מפני ש'צריך' לאכול בריא".

     

    את מקומם של הסוכרים תופסים כיום תבשילים מבוססי קינואה, כוסמת והרבה ירקות. "למדתי מהם המזונות שעושים לי טוב וטעים. המקרר שלנו מפוצץ בירקות ומעט פירות, ואגוזים ושקדים יש תמיד בשפע בבית. תמיד אהבתי לבשל ואני מקדישה כל יום שעה להכנת מזון. זה עולם שלם, יצירתי ומאוד מסקרן ובשבילי זו ממש יצירה בעולם עשיר. אני לא בודקת כמה קלוריות יש במזון, אלא במה עושה לי טוב וטעים לי. יש כזה שפע בעולם שלנו והוא לא כרוך בתשלום מחירים, אלא בבחירה בדרך חיים".

     

    על החיים שאחרי הפחמימות הממכרות היא מספרת: "אין אישה שלא הייתה שמחה להיפרד מ-5 קילוגרמים. ההנאה שלי ממזון שלמה ומושלמת כי אני אוכלת כמו שנכון ובריא לי, ואין לי שום תחושות אשמה אחר כך, או תחושה שבא לי להקיא והבטן נפוחה מדי אחרי האוכל. זו תחושה של התעלות, של שליטה ואכילה מודעת ומיטיבה. אני קלילה יותר היום ושמחה יותר. תמיד היה אישיו עם מזון והיום לאחר שדייקתי את המזון שנכון לי, משהו בחיים שלי הפך להיות הרבה יותר נינוח ושלם, ואני מרגישה שאני חיה על פי העקרונות שאני מאמינה בהם".

     

    לא פחות משמח הוא ש"השינוי שלי השפיע על כל הבית. בתי בחרה לעבור גמילה בגיל 16 והיום התזונה שלה הרבה יותר טובה".

     

    גלוטן ( )
    עדי אפרתי

     

    כל התפריט שלי היה מבוסס על פחמימות ומתוקים

    עדי אפרתי, בת 26, מורה ומחנכת בכיתה ד', נשואה ואם לבן שנתיים מחדרה. ירדה 25 קילוגרמים בארבעה חודשים אחרי הגמילה מפחמימות ממכרות. "בשבוע הראשון ירדתי ארבעה קילוגרמים, אח"כ שני קילוגרמים בשבוע והיום בין חצי קילו לקילו וחצי בשבוע".

     

    הבעיה של עדי עם פחמימות הייתה "הכמויות! היה לי מאוד קשה לעצור את האכילה. לפני הנישואים הייתי מלאה ואחרי הלידה עליתי מאוד במשקל, לא שמרתי כלל וצברתי תאוצה למשקל מאוד גבוה. כל התפריט שלי היה מבוסס על פחמימות ומתוקים. פיצות ונשנושים שהיו בבית תמיד. קרקרים ולחמיות בין הארוחות ובנסיעות. קוביות שוקולד ומסטיקים שמלאים בסוכר ובקיץ המכה מספר 1 - הגלידות (מגנומים ופרוזן יוגורט).

     

    "בגמילה מפחמימות בחרתי כי הרגשתי ששם נעוץ הקושי שלי ושם אני נופלת. אני לא אוכלת מרעב, אלא כי המזון מגרה אותי. הייתה תקופה שרציתי לרדת במשקל ולא יכולתי לעמוד בפיתויים. התקשיתי להאמין שאני זקוקה לעזרה חיצונית והאמנתי שאני יכולה להסתדר לבד, אבל באיזשהו שלב כשראיתי שהמשקל מאמיר העדפתי להיעזר ולהיתמך ולא להגיע למצב חמור יותר".

     

    על תחושותיה מיד עם הגמילה היא מספרת: "זה יכול להישמע מצחיק או פסיכי, אבל כשיצאתי מהטיפול הרגשתי התחדשות ואנרגיות מטורפות. עם הטיפול קיבלתי חשק אדיר להצליח ולעמוד ביעד שהצבתי לעצמי, ואברהמסון תמכו בי מאוד לאורך כל הדרך".

     

    על ההתארגנות לשינוי עדי מספרת: "בהתחלה היה מורכב יותר אבל תוך זמן קצר התרגלתי לתפריט והוא היה לי טעים ונעים. אכלתי הרבה תחליפים כמו לחם טחינה עם ממרח כלשהוא, ולארוחות ביניים ירקות, פירות ואומלט שהכנתי מראש. כשאני רוצה משהו מתוק היום אני אוכלת פרי. אחרי שנים של התמכרות, היום קל לי יותר לספר מהן הפחמימות הלא ממכרות, כמו שעועית לבנה, גרגרי חומוס וקינואה.

     

    "אני יודעת שמנת חלבון הרבה יותר משביעה. יש לי סדר יום מובנה וככל שעובר הזמן יש לי פחות חשק להתעסק עם אוכל. דבר מדהים בהתחשב בעובדה שבעבר כל היום שלי נסוב סביב סוכרים ומה אוכל".

     

    לאלו שנמצאים באותה התסבוכת ומבקשים לצאת ממנה היא ממליצה: "המיקוד צריך להיות בהפחתת הדחף למתוקים, ואחרי הגמילה אני לא מחפשת את זה יותר. הביטחון העצמי שלי עלה אוטומטית, כי כשמרגישים טוב עם הגוף מרגישים את זה בכל דבר. בנוסף, ההתנהלות שלי עם בני השתנתה ואני גאה בהרגלי האכילה שאני מעניקה לו מגיל שנתיים".

     

    גלוטן ( )
    סימונה גולדשטיין

      

    שינה את חיי מקצה לקצה

    "במשך תקופה ארוכה סבלתי מבעיות בבטן, מקלקולי קיבה וממיגרנות נוראיות. רגע לפני שעמדתי לקבל תרופות על בסיס קבוע, התברר שאני רגישה לגלוטן. בנוסף, אחרי ההריונות המשקל טיפס והחלטתי שאני רוצה לנסות לרדת במשקל. פניתי לגמילה מפחמימות ממכרות וזה שינה אל חיי מקצה לקצה", מספרת סימונה גולדשטיין, בת 39, נשואה, אם ל-3 (תאומים בן ובת ובן), מנתחת מערכות מידע בהיי טק, ממושב ניר חן (בין אשקלון לקרית גת), שירדה 12 קילוגרמים.

     

    "תמיד אהבתי מתוקים ופחמימות קצת פחות, אבל רק כשהפסקתי לאכול פחמימות ממכרות הבנתי עד כמה התזונה שלי הייתה מבוססת על פחמימות. נהגתי לאכול הרבה לחמים, אורז, תפוחי אדמה, כריכים, פיצות, בורקסים וכמובן מתוקים, כך בשבילי השינוי היה מאוד משמעותי".

     

    על השינוי וההסתגלות אליו מספרת סימונה: "אחרי הגמילה ירד לי כל החשק לפחמימות ריקות. התזונה שלי מבוססת על ירקות, חלבונים ופחמימות מורכבות, כמו קינואה, עדשים ואורז מלא. הפסקתי לאכול בעבודה את כל האוכל שיש בשפע, ומה שחשוב הוא שאני לא מרגישה צורך. אני מביאה לעבודה מזון בריא לפי תפריט: יש לי ארוחת פחמימות מורכבות ויש ארוחות של חלבון וירקות בהתאם לתפריט. החלפתי את המתוקים בפירות ואני לא מרגישה צורך בכל המתוקים, הבורקסים והפיצות וגם לא מרגישה צורך לטעום. יש לי ספר מתכונים של המכון וכמעט כל שבוע אני מנסה להכין משהו חדש ממנו".

     

    "כשהשינוי החיצוני ניכר, אנשים התחילו לשים לב ולשאול אותי איך אני מצליחה לרדת כך במשקל. התחלתי להרגיש יותר אנרגטית, כאבי הראש פחתו, והתחלתי להתאמן עם מאמן אישי, בשעה שבעבר היה לי קשה לחשוב על אימונים והיום אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי".

     

    את מי שמאוד אוהב פחמימות וחושש איך אפשר להסתדר בלעדיהן היא מרגיעה: "הכל בראש. ההתמכרות לפחמימות בעיני היא כמו התמכרות לאלכוהול: כשמתחילים קשה להפסיק. ראיתי את הנזקים לאורך שנים ולקראת גיל 40 רציתי שינוי. אפשר למצוא הרבה מזונות שאוהבים ואפשר לאכול בלי כל הג'אנק הזמין, שלא מחייב מחשבה. אני באה ממשפחה עם היסטוריה של סוכרת ואני אומרת שטוב שהתעוררתי בזמן".

      

    גלוטן ( )
    ג'יאהד בלעום

     

    הפסקתי ליטול תרופות ללחץ דם והסוכרת נעלמה

    "הייתי צורך לחם בלי הפסקה. זו הייתה הפחמימה העיקרית שאכלתי ומרכיב עיקרי בכמויות אדירות בכל ארוחה, ובארוחות שאכלתי באמצע הלילה", מספר ג'יאהד בלעום, בן 48, נשוי ואב ל-4 ילדים, רואה חשבון ומשורר.

     

    הוא שקל 148 לפני הגמילה מפחמימות ממכרות והפחית ממשקלו 65 ק"ג תוך שנה וחצי. "במגזר הערבי נהוג לאכול בעיקר לחם. העסק הכי רווחי אצלנו הוא מאפיה. כל מנה כללה לחם או פיתות: עם חומוס, עם שווארמה, עם תבשיל בשר, עם סטייקים ועוד.

     

    "מיד לאחר הטיפול, הרגשתי שירד לי הדחף לאכול והרגשתי טוב יותר, פחות כבד ועייף, וכבר בימים הראשונים ראיתי שאני מפחית במשקל", הוא מספר על הימים שאחרי.

     

    על התחליפים הוא מספר: "באופן כללי אני לא מחסיר מעצמי דבר. אוכל הכל בארוחות מסודרות עם תחליפי סוכר ופחמימות ללא גלוטן. נהנה מעוגות, עוגיות וכל מה שאהבתי תמיד, רק אחרת. סדר היום שלי כולל ארוחות מסודרות, ואני לא מוותר על הדברים שאני אוהב: בבוקר אני שותה נס קפה ואוכל חתיכת עוגה או עוגיות ללא גלוטן וסוכר לבן, בצהריים סלטים, קינואה או אורז מלא ובשר עוף.

     

    "בערב אשתי מכינה לרוב קטניות מבושלות עם רוטב עגבניות ובשר עוף. בשישי-שבת אני מכין את האוכל שכולל לחם ללא גלוטן ובשר. לכבוד הרמאדן הכנתי אפילו כנאפה מקמח אורז, קמח תירס, תפו"א מבושל בתוספת מים וחלב. יצרתי "קדאיף" על מחבת חמה. הוספתי חמאה וגבינה והכנתי סירופ מתחליף סוכר. יצא מעולה.

     

    "השינוי בהרגלי האכילה וגם השיפור המשמעותי במצב הרוח שלי השפיע על כל בני הבית. בהתחלה הכנתי אוכל רק לי, אבל במשך הזמן הצלחתי להטמיע את המודעות לאוכל בריא בבית שלי וכולם נסחפו אחרי. הבכורה שלי בת ה-17 הפחיתה במשקל בעקבותיי. הקטנים בני ה-6 וה-8 מבחינים בין אוכל בריא לבין סוכר ופחמימות ממכרות. כל יום היינו צורכים שני בקבוקי ליטר וחצי של קולה. היום לרוב מים ואם שותים מיץ, אז סירופ בלי סוכר, או קולה זירו".

     

    לאוהבי הפחמימות הוא אומר: "הכל מתנקז למחשבה אם יש רצון, והדרך היחידה היא לשנות מחשבה לגבי הרגלי אכילה. בעקבות ההפחתה במשקל, אני מרגיש מצוין, התחלתי לישון באופן מספיק ורציף, הפסקתי ליטול תרופות ללחץ דם, הסוכרת נעלמה, אני עולה ויורד במדרגות ולא מרגיש בכלל את העייפות. אני יותר מאושר, פחות עצבני, לוקח דברים יותר בקלות, והדימוי העצמי שלי השתפר מאוד. גם היחס של אנשים כלפיי השתנה – ניכר שיש להם יותר הערכה כלפי. נולדתי מחדש במלוא מובן המילה"!

     

    בשיתוף מכון אבהמסון 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים