שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ליברמן יתמוך בהגדלת הממשלה ובחוק הנורבגי
    למרות הקשחת העמדות במשא ומתן הקואליציוני, יו"ר ישראל ביתנו לא יתנגד לשני המהלכים החשובים לנתניהו. גורם במפלגה: "זאת מחווה של רצון טוב". הגדלת מספר השרים וסגני השרים תעלה למשלם המסים כחצי מיליארד שקלים

     

    ארכיון. נתניהו וליברמן (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    ארכיון. נתניהו וליברמן(צילום: EPA)

    האם אביגדור ליברמן מנמיך את גובה הלהבות במו"מ הקואליציוני מול ראש הממשלה בנימין נתניהו? חרף הקשחת העמדות של יו"ר ישראל ביתנו, והצהרתו שלפיה לא ייכנס לממשלה אם חמשת התנאים שהציב לא יתקבלו במלואם, מתברר הבוקר (ה') שהוא יסכים לתמוך בשני חוקים דרמטיים שחשובים לקואליציה המתגבשת: החוק הנורווגי המורחב וביטול החוק המגביל את מספר השרים בממשלה.

     

    החוק הנורבגי המורחב מיועד לאפשר לשרים ולסגניהם להתפטר מהכנסת כך שבמקומם ייכנסו נציגים אחרים מהמפלגות שלהם (על עלות החוק, ראו להלן). גורמים בישראל ביתנו אמרו כי "מדובר במחווה של רצון טוב מאחר שליברמן לא מתנגד עקרונית לחוקים האלה גם אם בסוף יישאר באופוזיציה".

     

    ליברמן החליט להוריד את המתיחות במשא ומתן הקואליציוני והורה לחברי הכנסת של ישראל ביתנו לא להתראיין יותר בתקשורת בנושאי המשא ומתן. הוא גם נענה לפניית הליכוד והסכים לתמוך במועמד שלה לתפקיד מבקר המדינה, בהצבעה שתיערך בימים הקרובים בכנסת.

     

    כמה תעלה הגדלת הממשלה?

    חצי מיליארד שקלים בקדנציה - זאת העלות הצפויה לביטול החוק המגביל את מספר השרים בממשלה ל-18 ואת מספרם של סגני השרים לארבעה בלבד. על פי ההערכות המבוססות על המפתח המוענק למפלגות, מספר השרים צפוי לגדול ל-26 ומספר סגני השרים לשמונה. ממשלה כזאת צפויה לעלות למשלם המסים יותר מ-100 מיליון שקל בשנה, וכחצי מיליארד שקל לקדנציה שלמה של הממשלה שאמורה לכהן כחוק עד סתיו 2023.

     

    על פי תזכיר חוק שהופץ אתמול על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עוד לפני הקמת הממשלה יובא לאישור הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שיבטל את מגבלת 18 השרים וארבעה סגני השרים, חוק שיזם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד לפני חמש שנים.

     

    מחיר הגדלת הממשלה ()

     

     

    בממשלה היוצאת דאג נתניהו לקבוע הוראת שעה שאפשרה לו להגדיל את מספר השרים ל-21, אך יהיה עליו לשנות שוב את החוק מפני שנקבע בה שחוק 18 השרים יחזור להיות בתוקף בממשלה הבאה. במו"מ הקואליציוני מסתמן מפתח של שר על כל 2.5 חברי כנסת, ובמקרים מסוימים ‑ למשל במפלגת כולנו ‑ אף שני שרים על ארבעה ח"כים. בנוסף, הדרישה הגוברת במפלגת הליכוד היא למנות מספר גדול של שרים מתוך המפלגה לאור העובדה שהיא קיבלה 35 מנדטים בבחירות.

     

    על פי משרד האוצר, עלות שר בממשלה עומדת על כשישה מיליון שקל בשנה. עלות סגן שר כ-2-2.5 מיליון שקל. הפער בין מינוי 18 שרים ל-26 שרים הוא כ-48 מיליון שקל בשנה. הפער במינוי סגני השרים צפוי לעלות כעשרה מיליון שקל בשנה.

     

    וזה לא הכל: בכירים במשרד האוצר המליצו בשנים האחרונות לסגור אחדים ממשרדי הממשלה כדי לקצץ בהוצאות ולחסוך כ-300 מיליון שקל בשנה. מדובר למשל במשרדים כמו התפוצות, הנגב והגליל, שיתוף אזורי, דתות, המשרד לענייני ירושלים, המשרד למודיעין ועוד. "התחומים מטופלים ממילא במשרדים האחרים", ציין בכיר באוצר.

     

    אלא שהגדלת הממשלה לא רק שלא תביא לסגירת משרדים, אלא גם צפויה להביא לפתיחת משרדי ממשלה נוספים. כל משרד ממשלתי כולל אגפים, מחלקות, מנכ"ל, סמנכ"לים ולעיתים עשרות עובדים. הם מצריכים מבנה, אבטחה, מכוניות צמודות לבכירים ומימון פעילויות כמו נסיעות לחו"ל, אירוח גורמים בארץ, אירועים, סיורים ועוד. המשמעות היא הוצאה של לפחות 10-5 מיליון שקל בשנה למשרד קטן, ובסך הכל עוד עשרות מיליוני שקל למשרדים חדשים שלא ברור מה הצורך בהם.

     

    בסך הכל מגיעה העלות לכחצי מיליארד שקל, וזאת בזמן שקופת המדינה מצויה בגירעון של יותר מ-12 מיליארד שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים