שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תמיכה ראשונה מהליכוד בסער: "חקיקה פרסונלית - שגויה"
    "במדינתנו יהיה הצדק השליט העליון, לא תהיה רודנות": חברת הכנסת החדשה מיכל שיר, לשעבר העוזרת הפוליטית של גדעון סער, פרסמה נאום של מנחם בגין והצטרפה לסער בהבעת ביקורת על התיקון לחוק החסינות שיוזמים בליכוד

     

     

    ח"כ גדעון סער אינו לבד בליכוד בביקורת על חוק החסינות . חברת הכנסת החדשה מיכל שיר (ליכוד) פרסמה היום (ו') פוסט בפייסבוק שבו כתבה: "אני תומכת בראש הממשלה, ובמקביל חושבת שחקיקה פרסונלית היא גם שגויה וגם מיותרת". זאת, לאחר שח"כ סער אמר כי החוק יביא "אפס תועלת ומקסימום נזק", וזכה לתגובה חריפה מצד גורם בליכוד שאמר כי "סער לא מחמיץ הזדמנות לחתור תחת נתניהו".

     

    בפוסט שפרסמה כתבה ח"כ שיר: "‏היום, יום השנה למהפך 77, אני מקשיבה לנאומו הראשון של מנחם בגין בזמן הקמת המדינה. דבריו רלוונטיים מתמיד. הליכוד היא תנועה דמוקרטית, בניגוד לאלו המעבירים עלינו ביקורת. ריבוי דעות אינו חסרון אלא יתרון, גם היום". בנאומו של בגין, שאותו ציטטה, אמר אז: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה רודנות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה".

     

    הפוסט שפרסמה ח"כ מיכל שיר, לצד קטע מנאום בגין

     

    אתמול התייחס ח"כ סער לכוונת הליכוד לתיקון חוק החסינות ואמר: "נתניהו קיבל עצה לא טובה. החוק לא יועיל לראש הממשלה ואעשה את המרב כדי שזה לא יקרה". סער הדגיש כי "חקיקה פרסונלית עשויה לפגוע באמון הציבור". בליכוד תקפו את סער כשגורם במפלגה אמר כי הוא "לא מחמיץ הזדמנות כדי לחתור תחת נתניהו ולהפיל אותו". ח"כ דוד אמסלם אף צייץ: "גדעון סער, תתבייש לך".

     

     למרות עמדתו, סער לא אמר בפה מלא כי יצביע נגד חקיקה בנושא וטען כי "כאשר הנושא יעמוד להצבעה אזרחי מדינת ישראל יידעו איך אני עומד להצביע". בכחול לבן התעודדו מדברי סער וח"כ עפר שלח אמר: "גדעון סער הוא הסדק הראשון בחומה. האנשים הישרים בליכוד ובקואליציה לא יוכלו לסבול את הכיוון שנתניהו הולך בו. לא נניח להם, עד שיעשו מה שצריך". ח"כ יאיר לפיד הוסיף: "צריך הרבה אומץ פוליטי לצאת נגד נתניהו. אני מחזק אותו וקורא לחברי הכנסת מהקואליציה להצטרף לגדעון". 

    מיכל שיר בנימין נתניהו גדעון סער (  צילום: אלעד גוטמן, EPA, אבי מועלם)
    שיר וסער מול נתניהו( צילום: אלעד גוטמן, EPA, אבי מועלם)

    ח"כ שיר, לשעבר העוזרת הפוליטית של סער, הגיבה לתמיכה שקיבל סער מכחול לבן ואמרה אתמול: "בשעות האחרונות יש מי שמנסה לסכסך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין גדעון סער וליצור קרע פיקטיבי בתוך הליכוד. אני מבינה שאתם רגילים למפלגה שבה אדם אחד מסדר את חברי הכנסת כמו רשימת מכולת, אבל מפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית שבה מותר לכל אחד להביע את דעתו ללא חשש".

     

    ח"כ אוחנה: "לקבל ליטופים מהתקשורת זה הכי קל"

    בליכוד מיהרו לתקוף בתגובה את ח"כ שיר, וטענו כי על חברי הכנסת של המפלגה לגלות סולידריות עם נתניהו. ח"כ אמיר אוחנה טען: "לקבל ליטופים וחיזוקים מהתקשורת זה הכי קל, בלי שום תחכום: תקוף את ביבי מתוך הליכוד, הפינוקים כבר יבואו. הם יודעים לפנק. ההתקפות התקשורתיות על אלה שמתייצבים לצידו של ראש הממשלה גם הן תבואנה, והן תהיינה קשות, פוגעניות, מעליבות. הם יודעים לפגוע".

     

    ח"כ אוחנה הוסיף: "יש על נתניהו התקפות חסרות תקדים בהיקפן ובעצמתם מהגורמים הכי כוחניים שיש במדינת ישראל. אני מצפה מאיתנו, לפחות מאיתנו, חברי הכנסת - לגלות סולידריות ואחדות. אנחנו שחקנים קבוצתיים. לשמחתי רובנו נוהגים כך".

     

    ח"כ הטרי שלמה קרעי אמר: "צר לי עלייך חברתי ח"כ מיכל שיר. לא מדובר בחקיקה פרסונלית אלא בהחזרת המצב מ-2005. מי שנכנע לקמפיין האגרסיבי של אלו שהפסידו בבחירות, פוגע לא רק במשילות ובצדק אלא בכל רפורמה משמעותית שהתחייבנו לבוחר במערכת המשפט. זו הסיבה לכל מה שקורה כאן. חסינות ושינוי יסודי במערכת המשפט - חד הם".

     

    זה התיקון לחוק שיוזם נתניהו

    חוק חסינות חברי כנסת, זכויות וחובותיהם חוקק לראשונה ב-1951. עד שנת 2005 חברי הכנסת והשרים היו חסינים מהעמדה לדין פלילי באופן אוטומטי, וכדי להסיר את החסינות היה צורך בהצבעה בוועדת הכנסת. כלומר, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת או שר, היה עליו להעביר בקשה להסרת החסינות לוועדת הכנסת, שחבריה היו דנים בנושא ומצביעים האם לקבלה או לא. רק אם נמצא רוב, הבקשה הייתה מועברת למליאה לצורך הסרתה הסופית של החסינות.

     

    בשנת 2005 תוקן החוק כך שהחסינות כבר איננה עומדת לחבר הכנסת או לשר באופן אוטומטי, ואם מחליט היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד מי מהם – החסינות מוסרת באופן מיידי ועל חבר הכנסת או השר לפנות לוועדת הכנסת ולאחר מכן למליאה על מנת להחזירה.

     

    מאז תיקון החוק ועד היום נרשם מקרה אחד בלבד בו הגיש חבר כנסת בקשה למתן חסינות. מדובר בחבר הכנסת לשעבר מבל"ד סעיד נפאע שבינואר 2010 פנה לוועדת הכנסת בבקשה לתת לו חסינות לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגיש נגדו כתב אישום בגין ביקור במדינת אויב. חברי וועדת הכנסת לא קיבלו את בקשתו – תשעה התנגדו ואילו שניים בלבד תמכו בה.

     

    כעת, מבקשים כאמור בליכוד לתקן בשנית את החוק ולהחזירו למתכונתו הראשונית. המשמעות היא שבמידה ואכן יחליט היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנדלבליט יצטרך לבקש את אישור ועדת הכנסת כדי להסיר את חסינותו של נתניהו, והחסינות תוסר רק במידה ויהיה לכך רוב בוועדה. באם יעבור החוק לא רק ראש הממשלה יוכל להפיק ממנו תועלת, אלא גם שרים או חברי כנסת כמו חיים כץ, אריה דרעי, ודוד ביטן שמצויים גם הם תחת הליך פלילי יוכלו לנצלו לטובתם האישית.

     

    בתוך כך, יו"ר מרצ תמר זנדברג פנתה במכתב ליועמ"ש בבקשה שיתן חוות דעת שתאסור על ח"כ חיים כץ, אריה דרעי, יעקב ליצמן ודוד ביטן להצביע על חוק החסינות.

     

    זנדברג כתבה: "מסיקור המשא ומתן הקואליציוני עולה כי חוק החסינות לוקח בו חלק מרכזי, וכי הממשלה הקרובה תגישו במטרה להחזיר לחברי הכנסת את החסינות האוטומטית, כך שהסרתה תדרוש החלטת ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. כנגד חמישה חברי כנסת נפתחו בשנים האחרונות חקירות פליליות, ונגד שניים הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע על ידי היועץ המשפטי לממשלה".

     

    "אני פונה אליך בבקשה לחוות דעת משפטית שתאסור על חברי הכנסת הנזכרים לעיל לקחת חלק בהצבעה על שינוי חוק החסינות, שכן משפיע על היתכנות העמדתם לדין ועל מעמדם האישי באופן ישיר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים