שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לשכת נתניהו: "לא מקדמים את חוק החסינות בהסכמים הקואליציוניים"
    למרות שח"כים מהליכוד יצאו להגנת התיקון לחוק בכלי התקשורת, השר יריב לוין, שעומד בראש צוות המו"מ, הכחיש את הכוונה לרתום את המפלגות לקידומו. דובר מטעם ראש הממשלה אישר את דבריו. נתניהו וליברמן נפגשו הבוקר, אך לא נרשמה התקדמות בשיחות

    שר התיירות יריב לוין, המשמש כיו"ר צוות המשא ומתן מטעם הליכוד, פרסם היום (שישי) הודעה חריגה מטעמו על כך שהפרסומים בעניין קידום תיקון חוק החסינות במסגרת השיחות - אינם נכונים. "בניגוד לשמועות ולפרסומים, נושא החסינות אינו חלק מההסכמים הקואליציוניים שאנו פועלים לגבש", אמר השר. דובר מטעם ראש הממשלה אישר את דבריו של לוין. בתוך כך, נתניהו וליברמן שוחחו היום במטרה לקדם את המו"מ, אולם לפי גורמים המקורבים למו"מ הקואליציוני "אין התקדמות משמעותית".

     

    יריב כץ באולפן ynet (צילום: עידן ארבל)
    יריב לוין (צילום: עידן ארבל)

    למרות ההצהרה - חברי הליכוד מתראיינים בימים האחרונים בכל כלי התקשורת ומסבירים על חשיבותו של חוק החסינות. "זה לא החוק הצרפתי שאוסר על המשטרה לחקור", הסביר ח"כ אמיר אוחנה באולפן ynet. "אפשר גם להעמיד לדין. אחרי שנבחר הציבור מסיים את תפקידו, לא להלך אימים".

     

    בימים האחרונים פועלים ראש הממשלה ושותפיו הקואליציוניים בקידום שורת חוקים המתגברים על החלטות בג"ץ תוך התעקשות כי מדובר בחיזוק המשילות - אך גורמים בכירים במערכת הפוליטית משוכנעים כי נתניהו מנסה להימלט מהעמדתו לדין. 

     

     

     

    גם גורמים בקואליציה בטוחים כי מאחורי הניסיונות לקדם חוקים נגד מבקשי מקלט ועונשי מוות למחבלים עומד ניסיון להבטיח חיסיון מכתבי האישום שתלויים נגדו - ולהתחמק מהשימוע המתקרב. "נתניהו מכשיר את דעת הקהל לשינויים דרמטיים שהוא יבצע מיד לאחר הקמת הקואליציה כדי לסכל את האפשרות כי יוגש נגדו כתב אישום", הסביר בכיר בקואליציה.

     

    ההערכה היא שלאחר שיעביר את חוק פסקת ההתגברות כצעד ראשון, יפעל נתניהו גם לשינוי חוק החסינות ובכך יחזיר את המצב לקדמותו. המשמעות: אם וכאשר היועץ המשפטי לממשלה יחליט להגיש נגדו כתב אישום, הוא יצטרך לבקש את אישור ועדת הכנסת כדי להסיר את חסינותו. במצב הנוכחי, אותו כנראה שואף נתניהו לשנות, אם יחליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגדו - חסינותו מוסרת באופן אוטומטי ועליו לפנות לוועדת הכנסת ולמליאה על מנת להחזירה.

     

    מיכל שיר בנימין נתניהו גדעון סער (  צילום: אלעד גוטמן, EPA, אבי מועלם)
    יצאו נגד החוק שנתניהו מקדם. ח"כ סער ושיר( צילום: אלעד גוטמן, EPA, אבי מועלם)

    חוק חסינות חברי כנסת חוקק לראשונה ב-1951. עד 2005 חברי הכנסת והשרים היו חסינים מהעמדה לדין פלילי באופן אוטומטי, וכדי להסיר את החסינות היה צורך בהצבעה בוועדת הכנסת. כלומר, אם היועץ המשפטי לממשלה החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת או שר, היה עליו להעביר בקשה להסרת החסינות לוועדת הכנסת, שחבריה היו דנים בנושא ומצביעים האם לקבלה או לא. רק אם נמצא רוב, הבקשה הייתה מועברת למליאה לצורך הסרתה הסופית של החסינות.

      

    ב-2005 תוקן החוק כך שהחסינות כבר איננה עומדת לחבר הכנסת או לשר באופן אוטומטי, ואם מחליט היועמ"ש להגיש כתב אישום כנגד מי מהם – החסינות מוסרת באופן מיידי ועל חבר הכנסת או השר לפנות לוועדת הכנסת ולאחר מכן למליאה על מנת להחזירה. כעת, בליכוד מנסים להחזיר את החוק למתכונתו הראשונית - אך לא כל חברי המפלגה תומכים בכך.

     

    ח"כ גדעון סער אמר אתמול כי כי החוק יקדם "אפס תועלת - ומקסימום נזק", ואמר כי הדבר כלל לא יועיל לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדבריו קיבל "עצה לא טובה".עם זאת, סער לא אמר בפה מלא כי יצביע נגד חקיקה בנושא וטען כי "כאשר הנושא יעמוד להצבעה אזרחי מדינת ישראל יידעו איך אני עומד להצביע".  בתגובה לדבריו, יו"ר הקואליציה לשעבר דודי אמסלם תקף את סער בטוויטר וכתב: "תתבייש לך".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים