שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ה-OECD חותך תחזית הצמיחה של ישראל ומשגר אזהרה לממשלה
    הארגון הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל מ-3.5% ל-3.1% ב-2019 והזהיר: "ללא קיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות ממסים - הממשלה תפספס את יעדי הגירעון"; בין השאר הוא ממליץ "להעדיף ביטול פטורים כמו מע"מ פירות וירקות, ולחזק רשויות חלשות במענקי איזון"

    ארגון ה-OECD הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2019 מ-3.5% לרמה של 3.1%, ומזהיר שעל ישראל לשמור על משמעת פיסקלית: "ללא קיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות ממסים ישראל תפספס את יעדי הגירעון". כך עולה מהתחזית הכלכלית המתפרסמת פעמיים בשנה.

     

    כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%

    בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה ל-2019

    המשק צמח ברבעון הראשון ב-5.2% - בזכות זינוק חריג ביבוא של כלי רכב

     

    למרות שכלכלני הארגון שומרים על אופטימיות זהירה לגבי ישראל, הם צופים מתווה יורד של צמיחה הן בתוצר והן בצריכה הפרטית על פני השנתיים הקרובות (שלוש שנים ברצף אם לוקחים בחשבון את 2018) ומנגד, מתווה עולה של גירעון, חוב ואבטלה (2018-2020).

     חצי חצי ביבי נתניהו משה כחלון (צילום:עמית שאבי, EPA   )
    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון(צילום:עמית שאבי, EPA )

    "הצמיחה הכלכלית צפויה להאט במעט, אבל תישאר חזקה בסביבות 3% בשנת 2019 ו-2020", כותבים הכלכלנים ומסבירים כי "ההאטה העולמית מחלישה את התרחבות הייצוא בטווח הקרוב, אך שוק העבודה החזק, ריביות נמוכות ומדיניות פיסקאלית מרחיבה יתמכו בביקושים המקומיים". לדבריהם, יצוא השירותים ממשיך לגדול בקצב איתן והחולשה ביצוא הסחורות דווקא פחת במקצת, דבר שסייע לצמצם את הגירעון המסחרי.

     

    ניכר כי גם לכלכלני ה-OECD ולא רק האוצר ובנק ישראל - מוטרדים מאוד מהזינוק החד בגירעון הממשלתי שהגיע בחודש החולף ל-3.8% מהתמ"ג במונחים שנתיים (לעומת יעד של 2.9% מהתמ"ג) וצפוי לחרוג הן ב-2019 והן ב-2020 מהיעדים שנקבעו.

     

    "יש צורך בהידוק המדיניות כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים לטווחים ארוכים יותר ולהבטיח כרית ביטחון במקרה של מימוש הסיכונים", מסבירים ב-OECD ומוסיפים כי "כדי להיות מסוגל לענות על הצרכים בהשקעה בתשתיות ובחינוך, ולטפח צמיחה מכלילה יותר, על הממשלה לחדש את מאמציה להגביר את היעילות במגזר הציבורי ולשפר את מבנה המס כדי להגדיל את ההכנסות".

     

    "הגירעון התקציבי יגדל במידה ניכרת"

    כלכלני הארגון מסבירים כי ההתחייבויות שנטלה הממשלה על עצמה בדבר הגדלת השקעות בתשתיות, רווחה ודיור יגבירו את הצמיחה ב-2019 אך אם לא ינקטו צעדים, "הגירעון התקציבי יגדל במידה ניכרת (3.4% ו-3.5% מהתמ"ג), הרבה מעבר ליעדי הממשלה לשנים 2019 ו-2020 (2.9% ו-2.5% בהתאמה)".

     

    כלכלני הארגון אינם מסתפקים ב"מה" צריכים לעשות ומתמקדים גם ב"איך": "עם כלכלה קרוב לתעסוקה מלאה, הממשלה החדשה חייבת להתמקד בשמירה על היעדים הפיסקאלים לרבות עמידה בגירעון התקציבי, דבר שידרוש ריסון ההוצאות - באמצעות קידום היעילות של המגזר הציבורי - אך גם הגברת הכנסות מסים, כאשר החלופה המועדפת הינה ביטול פטורים - כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ על תיירות. מהטבלאות שצורפו לדו"ח על ישראל עולה בפירוש כי הארגון לא רק צופה גידול בגירעון אלא מתווה עולה של ממש - לראשונה מאז 2004 - של החוב הממשלתי. לפי התחזיות, החוב, שכבר עלה ב-2018 ל-61%, צפוי לעלות שוב ב-2019 ל-61.7% וב-2020 שוב ל-62.5%.

     

    לגבי שוק העבודה, אחד מהחוזקות של המשק הישראלי, נכתב בדו"ח כי למרות ששוק זה קרוב לתעסוקה מלאה, ישנם כמה סימני ל"התקררות", וזו הסיבה ששם מעלים את תחזית האבטלה מרמה של 4% ב-2018 ל-4.1% ב-2019 ושוב ל-4.2% ב-2020. זאת על רקע האטה ביצירת מקומות עבודה במגזר העסקי והירידה בשיעור המשרות הפנויות.

     

    הניתוח של כלכלני ה-OECD לגבי האינפלציה, צריך לעניין מאוד את בנק ישראל: לפי הדו"ח, הגידול החד בשכר הנומינאלי הקפיץ את המחירים - בעיקר של השירותים הלא סחירים - כאשר האינפלציה הכללית (גידול מדד המחירים לצרכן) עלה מעל לגבול התחתון של יעד האינפלציה, החל מהמחצית השנייה של 2018. לסיכום, נכתב כי "עם חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, אבטלה נמוכה ופער תוצר חיובי, הלאה נוספת והדרגתית בריבית תהיה ראויה". לפי תחזית הארגון, האינפלציה תעלה ותישאר בחצי התחתון של היעד - יציבות המחירים של הממשלה (טווח של 1% עד 3%).

     

    כלכלני הארגון חותמים את הדו"ח עם סוגיה חיונית: הרפורמות המבניות הנדרשות להגברת הפריון ו"צמצום האי שוויון הרחב הקיים", לשון הדו"ח. ארגון המדינות המפותחות קורא לממשלות ישראל להאיץ ולהעמיק את תהליך הליברליזציה בשוק המוצרים (חלב, עופות, בשר, ביצים, פירות ועוד); לטפח תחרות במגזרים בהם היא איננה קיימת; קידום רגולציה ידידותית יותר למגזר העסקי; שיפור וטיפוח מיומנויות ומתן תמריצים ל"קבוצות מקופחות שקצב צמיחתם הולך וגדל" (הכוונה לחרדים וערבים- א.פ).

     

    לבסוף, הארגון מעלה המלצה מעניינת ומחדשת: על מנת לצמצם את הפערים הכלכליים האזוריים הגדולים יחסית בין הרשויות המקומיות, ה-OECD ממליץ על שינוי בתקצוב של אותן רשויות ומתן סיוע באמצעות התקציב הממשלתי המרכזי לתמיכה "ברשויות המקופחות" לרבות בכל הקשור לשירותי חינוך ורווחה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:עמית שאבי, EPA
    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון
    צילום:עמית שאבי, EPA
    מומלצים