שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בזכות הגננת - ההורים יצאו לחופשה
    הגננת ששמרה על שלישייה ולא הסכימה לקבל תשלום, האישה שזיהתה אמא עם ילדה בהתקף זעם והחליטה לעזור והשכנה שהניקה את התינוק כשאמא שלו הייתה בסידורים. הורים מספרים על מעשים טובים שעשו עבורם

    קצב החיים לא תמיד מאפשר לנו לעצור ולבדוק מה קורה מסביבנו. כמה באמת יודעים מה עובר על השכנה שלהם שנמצאת בבית בחופשת לידה או מה עובר על ההורים מהגן שנראים עייפים ולחוצים יותר מהרגיל? ולמרות שנראה שכל אחד עסוק בענייניו, עדיין יש אנשים טובים באמצע הדרך שעושים את החיים קצת יותר יפים.

     

    השלישייה נשארה אצל הגננת

    "בשנה שעברה, הגננת של השלישייה שלי לקחה אליה את הבנות שהיו אז בנות שלוש וחצי לשלושה לילות כדי שבעלי ואני נוכל לצאת לנופש זוגי", מספרת מאיה עוז. "היא ידעה שאין לנו אפשרות להשאיר אותן אצל הסבים והסבתות, ולא הסכימה לקחת כסף. פינקה אותן בטירוף והן נהנו מכל רגע".

     

    משפחת עוז (צילום: דפנה בן נון)
    "ידעתי שהן בידיים טובות"(צילום: דפנה בן נון)

    עוז מספרת שהרעיון הגיע מהגננת, ג'ינה ברכה מגן ענת קט בנתניה. "כמובן שלא הייתי מעלה על דעתי לבקש ממנה דבר כזה. זה קרה פעמיים. בשנה שעברה בקיץ ובשנה שלפניה".

     

    היו לך חששות?

    "היינו בקשר מדהים. אם זה לא היה ככה, לא הייתי משאירה אותן אצלה מלכתחילה. הן היו אצלה בבית וישנו יותר טוב ממה שהן ישנות בבית. היא עשתה לבנות כיף חיים. לקחה אותן לטייל, לאכול גלידה ופיצה. לאורך כל החופשה קיבלתי תמונות שלהן מאושרות ומחויכות. ידעתי שהן בידיים טובות"

     

    קראו עוד:

    4 הרגלים רעים שאתם מחזקים אצל הילדים

    כך העבר שלכם משפיע על סגנון ההורות

    הילדים מתחצפים? כך תגיבו

     

    מבטים שיפוטיים מהורים

    "לפני חודשיים בערך חזרנו מהג'ימבורי ובת השלוש רצתה מקדונלדס והייתה כבר עייפה", מספרת עדה אופיר, אמא לארבע בנות וכתבת בערוץ ההורים. "היה תור מהגהנום והתקף זעם שלא עוזב. הייתי עם התינוקת על הידיים. כולם הסתכלו עליי ועליה במבטים שיפוטים מהורים.

     

    "הרגעתי, ליטפתי והתפללתי בלב שייגמר. אישה זרה התחילה לדבר איתי שיחת חולין כזו נעימה על ילדים, שיחת הזדהות קלילה על המצב, על הורות וקשיים, בלי לשפוט. זו ילדה שלישית ובכל זאת, נעים לדעת שאני לא לבד במערכה.

     

    "היא הצליחה להסיח את דעתי מהקושי, היא ניסתה ממש בעדינות להרגיע את בת השלוש ואחרי כמה דקות, הציעה לבקש לזרז את התור, מה שלא עלה בדעתי בכלל, משום שהייתי כל כולי בטנטנרום של הילדה. בעיניי זה היה מקסים ואחר כך ניסיתי לחפש אותה דרך קבוצות של אמהות בפייסבוק כדי לומר לה תודה אבל לא מצאתי אותה".

    שיחת חולין שהרגיעה את המצב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שיחת חולין שהרגיעה את המצב(צילום: shutterstock)
     

    השכנה הניקה את הילד

    "הייתי אמא צעירה ובגיל 23 כבר היו לי שני בנים בהפרש של שנה ושלושה חודשים", מספרת כ' שהעדיפה להישאר בעילום שם. "גרתי בבאר שבע עם בעלי דאז שעבד משמרות, רחוקה מהמשפחה, בלי כל עזרה או הדרכה.

     

    "הבן השני שלי היה תינוק בן חודשיים, יונק, והייתי חייבת להספיק לעשות סידורים דחופים לפני שהגדול חוזר מהפעוטון. בדלת מולי גרה שכנה נפלאה שגם לה ילדים קטנים והיא ילדה בערך חודשיים לפניי. היו לנו יחסי שכנות נהדרים וביקשתי ממנה אם תוכל להשגיח על הקטן כדי שארוץ לסידורים ולא אטלטל אותו, והיא נענתה בשמחה להגיש עזרה.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    "הסידורים התארכו ותהיתי איך זה שאני לא מקבלת ממנה טלפון שהילד בוכה או רעב. כשחזרתי היא קיבלה אותי בחיוך הגישה לי חזרה תינוק חייכן ומטופל, ואמרה - 'כשהוא התחיל לבכות ונראה היה שהוא רעב פשוט הנקתי אותו. שמחתי להעניק לך מחווה קטנה של חופש'. זה היה נדיר עבורי בימים ההם. נתינה מאמא לאמא שמבינה מה הערך של זה".

     

    התינוק היה רעב והשכנה הניקה אותו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התינוק היה רעב והשכנה הניקה אותו(צילום: shutterstock)

    לא בטוחה שכל אמא הייתה שמחה מהמחווה הזו.

    "זה סיפור קצת טריקי שיכול לאתגר אצל נשים אחרות, אבל מצאתי באותו הרגע, על אף ההפתעה, רצון לתת משהו למישהי אחרת מבלי לחשוב באותו הזמן אם זה יכול לאתגר או נכון. היה שם רצון אמיתי לעזור, זה גבר על כל התהיות וקיבלתי את זה באהבה אמיתית. ככה הרגשתי".

     

    החברה באה לעזור

    "לא ידעתי איך זה הולך להיות", מספרת אליה גורן. "ילד ראשון, את חוזרת הביתה עם חבילה. הנקה, שאיבת חלב, מה עושים קודם? את עייפה, מבולבלת, בעלך בעבודה, ובתוך כל זה, חברתי המופלאה ענבל ניידיץ, שבמקביל לענייני הבית והילדים שלה, פשוט הודיעה שהיא נוחתת לעזור.

     

    "היא נחתה לימים שלמים, על הקו הוד השרון-מודיעין במשך שבוע וחצי. ממש משרה מלאה - באה, הדריכה, החזיקה, לימדה, הביאה אוכל ובעיקר היתה שם עבורי. את נדירה ענבל. אחת ויחידה - תודה!".

     

    הציניות היומיומית נעלמת

    "מגיל צעיר מחנכים אותנו להיות עצמאיות ולדעת להסתדר בכוחות עצמנו. לכן, בקשת עזרה נתפסת כסוג של חולשה", אומרת לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר.

     

    "למרות שזה לא אמור להיות כך, אנחנו מופתעות כאשר מישהי נחלצת לעזרתנו, מיוזמתה, מבלי שכלל ביקשנו. מעבר להפתעה, שוטף אותנו גל של הכרת תודה ושל הערכה.

     

    "הציניות היומיומית נעלמת והאמונה בטוב ליבו של האדם מציפה אותנו. אנחנו מספרות על המקרה לכל מי שרק מוכן לשמוע, ומבטיחות לעצמנו להתנהג כך בדיוק כלפי אחרים.

     

    "לזהות את מי שזקוק לעזרה ולהושיט יד מבלי שנתבקש, מתוך הבנה של משמעות הכרת התודה שבקבלת העזרה, מעבר לעזרה הפיזית שקיבלנו, זאת מהות הזיקה החברתית וזאת בדיוק החברה הערכית בה אנחנו רוצים לחיות ולגדל בה את ילדינו".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "הרעיון לשמור על הבנות הגיע מהגננת"
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים