שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שובר מסך: הטכנולוגיות שמשנות את הקולנוע
    הכישלון של החברה שחלמה שמשקפי המציאות הרבודה שלה יחליפו את מסכי המחשב והמסע למאדים כמו שלא ראיתם: טכנולוגיות ה-AR וה-VR עומדות במוקד של שני סרטים ישראליים שיוצגו בשוק "קופרו" מול בכירים מנטפליקס, ניו יורק טיימס וגופי מדיה אחרים. "חייבים להכניס את העולם הווירטואלי גם לסרטים"
    סטארט-אפ מעמק הסיליקון מפתח טכנולוגיה שתחליף את הצורך במסכים בחלל העבודה: במקום לשבת מול מסך המחשב, עובדים באמצעות קסדה של מציאות רבודה (AR). אבל מה קורה כשהטכנולוגיה לא מספיק בשלה וההבטחה לא מצליחה להתממש? The Rollout הוא פרויקט תיעודי ייחודי בנוף ההייטקיסטי - מפני שהוא מספר סיפור שנגמר בכישלון, באמצעות מבט פנימי מתוך חברת Meta, ולשם כך הוא נעזר בטכנולוגיה עצמה שפותחה בחברה, ומעניק לצופים על הדרך גם חוויה אמיתית של מציאות רבודה.

     

    צפו בקדימון לסרט The Rollout

    צפו בקדימון לסרט The Rollout

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "זה בעצם הסיפור של רוב הסטארט-אפים בעמק הסיליקון", אומר ערן מאי רז, שיצר את הפרויקט הזה יחד עם שותפו דניאל לזו. השניים החלו לעבוד בשנת 2016 כקולנועני הבית ב-Meta, חברה שהיא "חצי ישראלית" לדברי מאי רז. "גם עזרנו להם לעצב את חוויית המשתמש במציאות רבודה, וגם תיפקדנו כיוצרים ובמאים לכל סוג של תוכן שהחברה צריכה. הצטרפנו לחברה קצת לפני הרצאת Ted שנתן המנכ"ל, שבה הוא הציג את מוצר הדגל שלה. במהלך ההרצאה הוא יצא גם בהכרזה דרמטית: בתוך שנה Meta הולכת להיפטר מכל מסכי המחשב שלה, והעובדים ישתמשו רק במשקפי המציאות הרבודה".

     

    מציאות מדומה על מסך הקולנוע (אילוסטרציה: Shutterstock)
    "פלטפורמה עבור הסרט". טכנולוגיות מתקדמות על המסך הגדול(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    מאותו רגע, השניים החלו לתעד את מה שקורה במסדרונות החברה, כשהבקשה היחידה שלהם - "תנו לנו לתעד גם את הרגעים הלא פשוטים, ולא רק את ההצלחות". לקראת סוף שנת 2018, אחרי שהניסוי להחלפת מסכי המחשב במשקפי מציאות רבודה כשל בתוך החברה, Meta התפרקה באופן סופי, והשניים נשארו עם הרבה מאוד חומרים שמספרים את הסיפור הפחות מדובר בעמק הסיליקון, זה לא הבטחה לא ממומשת.

     

    לא רק סיפורי הצלחה. ערן מאי רז (צילום: יח"צ)
    לא רק סיפורי הצלחה. ערן מאי רז(צילום: יח"צ)

     

    אבל כאמור מלבד הסיפור עצמו, The Rollout מבקש להנגיש את הטכנולוגיה באופן ייחודי לצופים: "אנחנו רוצים ממש להשתמש בסביבת העבודה של המוצר של Meta כפלטפורמה עבור הסרט", מסביר מאי רז, "זה אומר שכשהוא יהיה מוצג בפסטיבלים למשל, יהיו מחוץ לאולם דוכנים עם המשקפיים והצופים יוכלו להגיע ולחוות את המוצר בעצמם, עם התכנים וכל מה שמוצג בסרט. אנחנו רוצים שיהיה אפשר לחוות את שלבי הפיתוח, אבל גם את המגבלות שלו. זו חוויה שהיא סוג של 'ארגז חול', שבה כל אחד יכול לבחור מה לפתוח ולאן לגשת בתוך הסביבה הסגורה של המוצר".

     

    הפרויקט הזה הוא דוגמה לאופן שבו טכנולוגיות מתקדמות - מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR), טכנולוגיות תלת-ממד, 360 מעלות ואפילו מה שנקרא 6DoF (קיצור של Six degrees of freedom) - טכנולוגיה המוכרת יותר מעולמות הגיימינג ומתייחסת לחופש תנועה כמעט מוחלט בחלל תלת-ממדי - משתלבות יותר ויותר גם בעולמות מדיה מסורתיים, כמו קולנוע. The Rollout הוא חלק מרשימה ארוכה של פרויקטים קולנועיים של יוצרים ישראלים, שמשלבים טכנולוגיות מתקדמות בעשייה שלהם, ויוצגו בשבוע הבא (2-5.6) בשוק "קופרו" בתל-אביב, מול בכירים ומשקיעים מגופי מדיה נחשבים בעולם, דוגמת נטפליקס והניו יורק טיימס.

     

    דוגמה נוספת לפרויקט שכזה היא סרט בשם The Longest Goodbye, פרויקט באורך של כ-20 דקות, שמבקש לבחון את הנושא של בידוד חברתי באמצעות מסעות מחקר בשלוש נקודות זמן: בעבר, בחזרה אל מסעות המחקר בקוטב הדרומי, בהווה - בהדגשת ניסויים בבידוד חברתי כהכנה למסע העתידי למאדים, וגם בעתיד - כשמסע כזה אכן יצא לפועל.

     

    אנקדוטות אמיתיות. ניר סער (צילום: יח"צ)
    אנקדוטות אמיתיות. ניר סער(צילום: יח"צ)

     

    "זה לא סרט תיעודי, אבל הוא מבוסס על אנקדוטות אמיתיות ועל ניסויים שבאמת התרחשו", מספר ניר סער, שעובד על הפרויקט יחד עם שותפו עידו מזרחי. לדבריו, "כשמדברים על המסע העתידי למאדים, האנלוגיות המתאימות הן לא של הטיסות לירח, ואפילו לא של אסטרונאוטים שנמצאים חודשים ארוכים בתחנת החלל הבינלאומית. האנלוגיות הטובות ביותר הן אלה של מסעות מחקר שנעשו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 לקוטב הדרומי. אלה היו בדרך כלל חבורות של גברים שהיו נעולים באיזו ספינה למשך שנתיים, בלי תקשורת עם משפחה או חברים, או עם הציוויליזציה בכלל, בתנאי מזג אוויר קיצוניים. אז בהתאם, הצופים הולכים להיכנס לנעליים של החוקרים ולעבור איזשהו מסע בזמן, עד למסע למאדים".

     

    לדברי סער, מדובר בפרויקט שטרם נראה כמותו. "אנחנו משקיעים בחוויה שהיא הכי פרימיום בתחום הזה. הכל ב-CGI, חוויה שתאפשר לצופים להיטמע לגמרי בעולם הדיגיטלי. אנחנו עובדים עם מעצב מדהים מגרמניה, שכל תהליך העבודה שלו נעשה מלכתחילה ב-VR, העבודה היא אחרת לגמרי כי זה נעשה מראש מתוך נקודת המבט שלך".

     

    מאיפה התשוקה לפרויקט?

    "מעניין אותנו להתעסק בחלל, מעניין אותנו להתעסק בהשקה שבין האנושי לטכנולוגי. עד עכשיו עשו המון סרטים על איך החלליות שיטוסו למאדים ייראו, איך הן ינחתו, כמה דלק צריך, איך יקימו שם מעבדה אקולוגית. אנחנו רוצים להביא את הזווית המאוד אנושית של בידוד, של מה זה אומר להיות מנותק מאנשים".

     

    סרט כזה, באורך של 15-20 דקות, עשוי להגיע לסכומי עתק של מאות אלפי דולרים, בגלל השילוב של טכנולוגיה מתקדמת בעשייה שלו. "זה קרוב יותר לעולמות של גיימינג", מסביר סער. גיוס המשאבים הכרחי להמשך שילוב של טכנולוגיות חדישות בעולמות הקולנוע, וכאן השוק של קופרו נכנס לתמונה.

     

    "אנחנו פועלים על מנת למקסם את השיווק של סרטי דוקו ישראלים ברחבי התעשייה הבינלאומית והמקומית, ולהפוך למקפצה של יוצרי הקולנוע אל העולם הגדול", אומרת אסנת אדן, מנכ"לית קופרו. "בעידן שבו הצופים מצפים להרגיש חלק בלתי נפרד מחווית הצפייה, חייבים להכניס את העולם הווירטואלי גם לסרטים. מאחורי הקלעים יש שיח מרתק על עתידו של הדוקו, וגופי השידור ושירותי הסטרימינג בארץ ובעולם ממשיכים להתאים את עצמם לשוק המשתנה גם בתחום התעודה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים