מחליקה לפסגה: ליהיא אשכנזי כובשת אתגרים

 בשיתוף תלמה

במשך שנים, ובאופן מובהק, מחקרים בתחום הספורט מוכיחים את ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על בני נוער. הממצאים מראים כי פעילות ספורטיבית שגרתית לא רק מיטיבה עם מצבם הבריאותי של מתבגרים – אלא גם מעניקה להם תחושת ביטחון מוגברת, מקדמת הישגיות וגם תורמת לבריאות הנפש.

למרות כל אלה, ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה של מספר הילדים ובני הנוער שעוסקים בפעילות גופנית מתוך מדינות ה־OECD, לפי סקר של משרד התרבות והספורט.

אלופה על גלגליות - ליהיא אשכנזי(צילום: קובי קואנקס)

הנתונים הכלליים דורשים שיפור, אך בני נוער שמתחרים בענפי הספורט השונים מייצגים אותנו בכבוד בתחרויות בינלאומיות וקוטפים הישגים יוצאי דופן – הצלחות שלעיתים חומקות מעין הציבור.

כדי להבין מהו המתכון המנצח ליצירת אלוף או אלופה צעירים, פרויקט "בוקר טוב יותר" בשיתוף "ידיעות אחרונות", ynet ותלמה יוצא להתחקות אחר בני נוער שמצטיינים בענפי הספורט השונים, ולנסות לברר מה ייחודי להם, כיצד המשפחות נרתמות למאמץ הספורטיבי, כמה הם משקיעים ומהי שגרת הבוקר שנותנת להם "פוש" לפעול בכל הכוח לאורך יום שלם.

בתחילת חודש מאי גרפה הנבחרת הצעירה של מועדון הגלגיליות בחולון הישג ענק: מדליית זהב בקטגוריית הפרסיז'ן באליפות אירופה למופעים קבוצתיים, שהתקיימה באיטליה. מי שהייתה שותפה להישג היא אלופת ישראל לשנת 2018 בהחלקה אומנותית על גלגיליות - ליהיא אשכנזי (14) מחולון.

אלופות של העולם(צילום: קובי קואנקס)

"אולי גלגיליות זה לא ספורט אולימפי, וענף שלא כל כך מוכר לציבור, אבל אנחנו מתאמנות באינטנסיביות שמתאימה לכל ענף ספורט אולימפי אחר", אומרת אשכנזי. "אנחנו מתאמנות כל יום, מספר רב של שעות, לפעמים אפילו פעמיים ביום. מדובר באימונים ארוכים ואינטנסיביים. אנחנו עובדות קשה ונותנות את הנשמה".

הנוסחה המנצחת ליצירת אלופה, במקרה של ליהיא, היא השילוב המדויק בין כישרון טבעי, שגרה מחושבת, מועדון מחבק ומשפחה מגויסת. "אני מקבלת במועדון הזה ובענף הזה בעיקר משמעת וערכים כמו לדעת לפרגן לבנות האחרות בקבוצה, לתת כבוד לאנשים מבוגרים ממני, לקבל הוראות וביקורת – גם בנושאים שלא מוצאים חן בעיניי", אומרת אשכנזי.

פגשנו אותה במהלכו של אימון קבוצתי, שארך כארבע שעות. שגרת היום שלה עמוסה: לימודים בחטיבת הביניים, אימוני ספורט רבים אחר הצהריים ונסיעות לתחרויות בחו"ל. "יש לי שגרה מאוד מסודרת. אני קמה כל יום בשש בבוקר, מתארגנת לבית־הספר, אוכלת ארוחת בוקר ויוצאת ללימודים באוטובוס. אני משתדלת לאכול בבוקר כמה שיותר בריא – פחות פיתות עם שוקולד, ויותר ביצים, ירקות, מוצרי חלב ודגנים בריאים", אומרת אשכנזי.

מתחילה כל יום ב-6 בבוקר(צילום: קובי קואנקס)

"אני לומדת בממוצע שבע שעות ביום ולפעמים אפילו לא מספיקה לחזור הביתה לפני האימונים – אז אני אוכלת ומתארגנת באוטו של ההורים תוך כדי הנסיעה לאימון", היא מספרת, "כל יום אני מתאמנת עד עשר בלילה ורק לאחר מכן אני מכינה שיעורי בית – וככה כל יום מחדש".

בענף הגלגיליות, שתופס תאוצה בשנים האחרונות בישראל, השתלבה אשכנזי בכיתה א'. "הגעתי לענף דרך דודה שלי, שהייתה מחליקה המון שנים. היא דיברה איתי הרבה על כמה שזה ספורט מהנה ושאני חייבת להירשם ולהתנסות בו. הקשבתי לה, נרשמתי, ניסיתי, ואפשר לומר שהתאהבתי", היא מספרת.

על מנת לתחזק שגרה אינטנסיבית של ספורטאי הישגי, בייחוד בגילי הנוער, פעמים רבות המשפחה כולה חייבת להתגייס לטובת העניין. "השגרה שלנו מורכבת. החיים שלנו סובבים סביב הספורט, וסביב הענף. כל המשפחה מגויסת, אם זה הסעות הלוך־חזור לפעמים פעמיים או שלוש ביום, אם זה אוכל שצריך לארגן לליהיא, או חופשות שצריך לקבוע בהתאם ללו"ז האימונים והתחרויות", מספרת טלי, אמה של ליהיא.

"אפילו סבא וסבתא מגויסים למאמץ", מוסיפה האם, "זה לא פשוט לבלות באוטו כל כך הרבה שעות, אבל אין ספק שהתמורה שאנחנו והילדה מקבלים שווה כל מחיר שנשלם. לראות אותה נהנית, מחייכת ומגשימה את עצמה – אין לזה מחיר עבורנו".

ליהיא ואמא טלי - "אפילו סבא וסבתא מתגייסים לעזרה"(צילום: קובי קואנקס)

מעבר להישגים הפורמליים בתחרויות השונות, האם סבורה שהמסגרת הספורטיבית והתחרותית מעניקה לבתה שיעור חינוכי והכשרה לחיים הבוגרים. "ליהיא מקבלת במועדון הזה ערכים ודברים שהיא לא הייתה מקבלת בשום מקום אחר. ילדה בת תשע או 10 שטסה להתחרות בחו"ל לבד רק עם מאמנת – זאת עצמאות שהיא לא הייתה מקבלת במסגרת אחרת. היכולת לדעת לנצח ולהפסיד ובמקביל גם לדעת לפרגן לחברה שלך – זה משהו שהוא מאוד לא פשוט לנערה, והן כולן לומדות לעשות את זה. אני חושבת שפה הן מקבלות את הכלים להתמודד עם מצבים מורכבים".

גלי לנו - איך מייצרים אלופה כמו ליהיא?

"בעיקר המון התמדה וסבלנות. אנחנו עושים המון ויתורים כדי שהיא תצליח. כל עוד הילדה שלי מחייכת ונהנית, אנחנו כולם מאחוריה. והיא גם יודעת את זה. בעיניי ספורט זה דבר חשוב, שמעניק לנערים ונערות חוזק, ביטחון ואמונה בעצמם. היכולת להתמודד במצבי לחץ ובמצבים לא פשוטים אחרים זה המון בזכות הספורט".

גיל ההתבגרות, שמאופיין בשינויים פיזיים ונפשיים רבים, הוא אתגר כפול עבור ספורטאים תחרותיים. שגרת חייהם הספורטיבית מאלצת אותם פעמים רבות לבחור בין האימונים לחיי החברה. "אני זוכרת כשהייתי בכיתה ו' וכולן חגגו את אירועי מצווה – הייתי צריכה לוותר על מסיבות רבות. גם היום, אם חברים יוצאים בערב אני מוותרת כדי לעשות שיעורי בית, כי אין לי זמן אחר להקדיש ללימודים. ההורים שלי חינכו אותי שלימודים חשובים יותר מכל ענף ספורט כי זה דברים שאני אצטרך לשאר החיים, ולכן אני משתדלת מאוד לשלב", אומרת ליהיא.

"ההורים שלי חינכו אותי שלימודים חשובים יותר מכל ענף ספורט כי זה דברים שאני אצטרך לשאר החיים, ולכן אני משתדלת מאוד לשלב"(צילום: קובי קואנקס)

הגעת כבר בגיל 14 להישגים מרשימים – אבל לאן את שואפת?

"האמת שאני לא כל כך יודעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה. אני שואפת להיות ספורטאית מצליחה, זה בטוח, וגם למצוא מקום עבודה שבו יהיה לי טוב. בעיקר שאני אצליח בחיים. לתקופה הקרובה, מתוכננת לי טיסה לאליפות אירופה באיטליה, הפעם במקצה אישי. אני מאוד רוצה להגיע לדירוג גבוה. התכוננתי לזה הרבה זמן ואני אשמח מאוד אם זה יקרה".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תלמה