שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כך הצלתי את החיים שלי ונגמלתי מעישון

    בעקבות ההמלצות החדשות של משרד הבריאות על הפסקת עישון, 5 אנשים שנגמלו מעישון משתפים אותנו על חייהם לפני ואחרי הסיגריות ועל השינויים הנוספים בהם תיבלו את חייהם, אחרי הגמילה מהדחף לסיגריות

    בשיתוף מכון אברהמסון

     

    "עישון הוא התמכרות והרגל רע. כשהייתי בלחץ עישנתי סיגריה, כשהייתי עצבנית, או עצובה, אחרי האוכל הדלקתי סיגריה, ביחד עם כוס יין גם. אבל נמאס לי. לעשן זה מסריח וזה לא בריא", משתפת ורד שגב, 31, מחיפה, אושיית סטיילינג ופאן, המשמשת דוגמא אישית ל-30,000 עוקבים באינסטגרם.

     

    "גדלתי בבית של מעשנים והתחלתי לעשן בצבא. היה לי מגניב לעשן עם החבר'ה. הסיגריות, כביכול, הרגיעו והורידו את הלחץ וכך התחיל עשור של חצי קופסא מלבורו לייט ביום.

     

    "היתה לי תקופה שבה הפסקתי עם אמא שלי, אבל אז טסנו לטיול משפחתי בחו"ל, הבטחנו שנעשן רק בטיול בשביל הכיף, וכך חזרתי אחרי הפסקה של שנה וחצי לעשן עוד כמה שנים.

     

    "התמכרות לעישון זה הרגל רע" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "התמכרות לעישון זה הרגל רע"(צילום: shutterstock)

     

    "לא היו לי שום קשיים עם הגמילה, כי העישון הפך מיותר בחיי. גמלה בלבי החלטה להפסיק ולא התעורר בי שום צורך לסיגריה נוספת אחרי הגמילה. כשמעשנים לידי זה מוציא לי עוד יותר את החשק לסיגריה, כי פתאום הבנתי כמה זה מגעיל. מאז הגמילה חוש הריח והטעם חזרו לחיי. אגב, גם האלכוהול הרבה יותר טעים ללא סיגריה".

     

    "בבית אני כבר לא מסכימה שיעשנו לידי. אמא שלי מעשנת הרבה פחות ואני מקווה שהיא תפסיק לעשן בעקבותיי. בבילויים אני מצליחה להתעלם ואם מעשנים באזור שלי אני בוחרת להתרחק. כשעישנתי היה לי הרבה יותר קשה לעשות ספורט, ויחד עם ההפסקת עישון חזרתי להתאמן, בעיקר בשביל הבריאות. הנשימה הרבה יותר קלה. אני בכושר. אוכלת נכון ומרוצה שחזרתי לאורח חיים בריא. הסיגריות כבר לא שולטות בי, אלא אני בשליטה וזה הכי כיף שיש".

     

      (  )
    ורד שגב

     

    אספרסו + 7 סיגריות

    "אי אפשר היה לתפוס אותי בלי סיגריה, הייתי מדליק סיגריה בסיגריה ולא זקוק למצית. התחלתי לעשן עם החברה בתיכון. בצבא זה החמיר והפך להתמכרות קשה. במשך שנים הייתי פותח את הבקרים עם אספרסו אחד ו-6-7 סיגריות. במקום לאכול ארוחת צהריים הייתי קונה בכסף סיגריות. כשאכלתי הייתי מניח לרגע את הסיגריה במאפרה, ושואף בין ביס לביס. כשאחת היתה נכבית הייתי מדליק את הבאה בתור, תוך כדי ארוחה. השיא היה כשנכנסתי להתקלח עם סיגריה".

     

    במשך יותר מ-32 שנים עישן מאיר בוחניק (52), שלוש קופסאות "קנט" ארוך ביום. לעשן החל בגיל 16 ובעוד חודשיים ב-16.7.19 יחגוג 4 שנים ללא סיגריות. בגלל הבריאות, הכסף ובזכות המתנה שקיבל מבנותיו: גמילה מעישון באברהמסון. "אני וכל הסובבים אותי סבלנו מהעישון שלי. חמי וחמותי לחצו עליי להפסיק ובסוף הפסקתי בגלל ובזכות הבנות שלי".

     

    "בימים שאחרי הגמילה הרגשתי סחרחורות ובחילות, אבל קיבלתי תמיכה בלתי רגילה שעזרה לי להתמודד. זה לא היה פשוט, ובחתונה של הבת מהלחץ כמעט הדלקתי סיגריה. אבל, די מהר הבנתי עד כמה כל העסק הזה של העישון מסריח. אחרי שנפטרתי מהדחף לעשן חוש הריח שלי התאושש, התחלתי להריח ריחות שלא הרחתי שנים, ופתאום כל מזון טעים לי. היום אני מתעב סיגריות ואני לא מסכים שייכנסו אלי הביתה עם סיגריה, או יעשנו בקרבתי.

     

    "כשבוע אחרי שהפסקתי לעשן אשתי הפסיקה. כל יום הייתי מוציא 100 שקלים על סיגריות שהסתכמו, ב-36,500 שקלים בשנה. בזכות הגמילה יש לי תמיד כסף בצד, ובכל שנה אנחנו נוסעים לטיול משפחתי למזרח הרחוק ונהנים ביחד".

     

      (  )
    מאיר בוחניק

      

    ספורט במקום סיגריות

     "תמיד ניקר בי הרצון להעיף את הסיגריות ממני: בגלל הנזקים הבריאותיים והריח כי, כידוע, הבל פה של אדם מעשן זה לא הדבר הכי סימפטי שיש. מגיל ההתבגרות עישנתי קופסא, קופסא ומשהו. בדרך כלל הייתי מעשן בעבודה", מספר צביקה שטרן, 52, אב ל-3, מבוסתן הגליל.

     

    "לפני שנתיים החלטתי שאני עובר לטבק לגלגול, לא בגלל התקציב, אלא בגלל הזמינות. החלטתי להקשות על עצמי, כך שבמקום לשלוף קופסא מהכיס ולהצית סיגריה, תהיה לי התעסקות מטריחה. לא ידעתי איך מגלגלים, ולקח לי הרבה זמן ללמוד עד שפיתחתי מיומנות. כשהיה לי זמן הייתי מעשן, וכשלא רק המחשבה על התהליך הניאה אותי מלעשן כך שירדתי במספר הסיגריות.

     

    "בדיעבד אני מבין שהעישון היה התמכרות. רציתי לעשן עם הקפה, אחרי האוכל, עם החברים בפאב, או בבית. לשמחתי במקום העבודה שלי הציעו לי להיגמל מעישון באברהמסון. פחדתי מהגמילה בתחילה, ותהיתי מה יהיה בימים הראשונים. הרי אני קם בבוקר ומכין קפה שחור ואיתו הסיגריה הראשונה. הטעם של הקפה הזכיר לי את הסיגריה בימים הראשונים אבל נלחמתי בדחף לעשן ושכנעתי את עצמי שאם הגעתי עד הלום אני לא חוזר בחזרה.

     

    "עם הגמילה נתתי את כל אביזרי העישון שהיו ברשותי: נרתיקים, טבק, פילטרים, ניירות. כולם אמרו לי עכשיו תשמין, תהיה מתוח ועצבני, אבל הפלא ופלא, לגמילה נלוו רק דברים טובים.

     

    "היום אני יודע שהכל בראש, ושהחיים יקרים ויפים יותר מכדי לבזבז אותם על התמכרות לסיגריות והנזקים הבריאותיים. אני שמח על החקיקה בתחום העישון, על המודעות החברתית והדחייה מעישון וממעשנים. ככל שמגבילים את האפשרות לעשן, במקומות ציבוריים ופרטיים, ומצרים את צעדיי המעשנים, אני משוכנע יותר ויותר שעישון הוא הרגל שצריך לחדול מלהתקיים. כיום אני סובל מעישון מאוד, ומתרחק ממעשנים כמו מאש. לא כי אני פוחד שלא אעמוד בפיתוי, אלא כי אני נחנק מהריח, ולא מסוגל להיות בחברת מעשנים".

     

    בעקבות הפסקת העישון אימץ צביקה לחייו שינויים נוספים: "לפני הגמילה לא עשיתי ספורט בצורה נמרצת, אבל הרגשתי שאם אני עושה שינוי אני רוצה ליהנות ממנו, ולמצוא תחליף אחר לעישון. גם בגלל החשש מהשמנה ערכתי בדיקות דם מקיפות, נעזרתי בדיאטן ספורט, נכנסתי למשטר אכילה מסודר מאוד, והתחלתי להתאמן עם מאמן אישי. מיד אחרי הגמילה עליתי 3 קילוגרמים וכשהדיאטן בנה לי תזונה מאוזנת, ירדתי קרוב ל-6 קילוגרמים".

     

    למי שעדיין מתלבט הוא אומר: "הכל בראש. אם הרצון קיים אפשר להתמודד מנטלית עם הגמילה מהדחף".

     

      (  )
    צביקה שטרן

     

    ספורטאית מצטיינת

    "עישון היא התמכרות לכל דבר ועניין. התחלת לעשן קצת לפני הצבא עם החברה, המשכתי לעשן 30 שנים חצי קופסא, והתמכרתי. קמה בבוקר זקוקה לסיגריה. כשלא היו לי סיגריות הייתי עצבנית, חסרת סבלנות, לא נעימה לאנשים מסביב ורצה לחפש סיגריות", מספרת ליזה שקד, 58, אמא ל-3, עובדת בריף הדולפינים, מאילת.

     

    "אני פריקית של שליטה, ועם הסיגריות הרגשתי שאין לי שליטה וזה הכעיס אותי. מבחינה פיזית הרגשתי גועל. התחלתי להתנשם ולהתנשף במדרגות. היה לי קשה לעשות פעילות גופנית והיה לי טעים לא טוב בפה. ניסיתי כמה פעמים להיגמל לבד וסבלתי מהתקפי זעם, מקשיי שינה ולא הייתי נחמדה לעצמי ולסובבים. לאברהמסון הגעתי מאוד סקפטית ובפחד מאוד גדול מפני השבועיים הראשונים שאחרי הגמילה.

     

    "מהטיפול יצאתי כאילו מישהו כיבה לי את המתג ולא עישנתי מעולם בימי חיי. אמרו לי אל תשבי עם מעשנים, אל תשתי קפה ולא אלכוהול ואל תהיי מעורבת באף פעילות שקשורה או מעודדת עישון סיגריות. החלטתי שאני לא משנה את ההרגלים שלי ובאמת ללא כל שינוי, דבר לא גרם לי לחזור לעשן. לא יודעת איך להסביר את זה, אבל בניגוד לכל תרחישי האימה מהם חששתי, לא עליתי במשקל, והסיגריות לא חסרות לי כלל ואני מרגישה כיום כאילו לא עישנתי מעולם".

     

    היא מסכמת ואומרת כי "היום אני מבינה שלעשן זה מיותר לחלוטין. התחלתי לעשות יותר ספורט, כי אני סוף סוף יכולה להרשות לעצמי פיזית. הכושר הגופני שלי עלה ואני אחת המצטיינות בקבוצה שלי".

     

      (  )
    ליזה שקד

      

    מריח מסיגריות מקילומטרים ונגעל

    בתשובה לשאלה מתי החליט להיגמל מעישון? משיב אשר בן שמחון: "אני לא החלטתי, אבל אשתי רצתה כל הזמן שאני אפסיק לעשן. בפעם הראשונה נרשמתי לסדנה של קופת החולים עם כדורים, אבל לא עזר לי. אחר כך היו עוד ניסיונות, אבל אף פעם לא הפסקתי. ואז יום אחד מתקשרים אליי ממכון אברהמסון לתאם פגישה לגמילה שאשתי ארגנה, נאלצתי להסכים וקבענו תאריך.

     

    "לא הלכתי באמונה שאפסיק לעשן. ידעתי שאני מכור, השליתי את עצמי שהכל בסדר, שאמשיך ליהנות מהסיגריות בבריאות טובה. אבל, הקשבתי לאשתי והלכתי כך שאחרי הטיפול אוכל להוכיח לה ששום דבר לא עוזר לי. אבל זה לא הצליח לי. הפלא ופלא, אחרי הטיפול, אני מריח סיגריה מקילומטרים והריח מגעיל אותי. עישנתי באוטו כל הזמן, ופתאום אני מבקש מאנשים שמעשנים מחוץ לאוטו להתרחק ממני, כי הריח חונק אותי. מאז אותו היום, אחרי 40 שנות עישון אני לא מרגיש כל צורך להדליק סיגריה", מספר בחיוך בן שמחון (58) הנדסאי מכונות במפעלי ים המלח ואב לשלושה מבאר שבע.

     

    "התחלתי לעשן התחיל לעשן בגיל 16 בקטן, סיגריה פה סיגריה שם בשושו בתיכון, אח"כ בדיסקוטקים. בצבא התחלתי לעשן יותר ומאז ועד הגמילה לפני שנתיים וחצי עישנתי קופסא ביום. את היום שלי ניהלתי על פי הצורך בסיגריה. נכנסים לישיבה, אז רגע לפני סיגריה. אחרי העבודה ולפני הכניסה לבית סיגריה, כי לא עישנתי בבית. הכל נסוב סביב ההתמכרות לסיגריות. לפני או אחרי כל פעולה. בשדות תעופה הייתי מחפש דבר ראשון את אזור העישון. לפני נסיעה, בהפסקה באמצע נסיעה. קודם כל סיגריה ורק אחר כך אוכל.

     

    "עישון הוא תלות והיום אני לא תלוי בשום דבר. אני לא מסריח מסיגריות. אני לא צריך לצאת בגשם, ברוח, בחום ולפני השינה לעשן סיגריה. גם לא צריך להיות בהיכון על הסיגריה רבע שעה לפני יציאת שבת, שחס וחלילה לא יעברו דקותיים בלי סיגריה. באירועים ומפגשים חברתיים אני יושב עם האנשים בנחת ולא מרגיש את הצורך לקום כל רגע לעשן. הריח של הסיגריות כבר לא מפריע לי, אבל אני נהנה להקניט אנשים שיפסיקו לעשן. כולם יודעים שאני הפסקתי ואני גאה בזה".

     

    בעקבות הגמילה שלו, נגמלה חברה נוספת שלו שהיתה מעשנת כבדה. "היום יש לי הרבה יותר זמן פנוי. אני מספיק הרבה יותר בכל מקום", מספר אשר ואומר, "אם אני הצלחתי כל אחד יכול".

     

      (  )
    אשר בן שמחון

     

    הפסקת עישון רגע לפני ניתוח לב פתוח

    "הגעתי למצב שלא יכולתי לנשום ואחרי בדיקות הגיעו למסקנה שאני צריך לעבור ניתוח לב פתוח. באיכילוב המרדימה לא הסכימה שאעבור את הניתוח כי הריאות שלי לא תפקדו. שתי ריאות עם הספק של 50%. לא הייתה ברירה, הייתי חייב להפסיק לעשן. באותו היום הלכתי לאברהמסון וב-7.5.2017 נגמלתי", מספר צורי סבן (55) נשוי ואב לשלושה בנים מבת ים.

     

    "עישנתי 35 שנים. התחלתי לעשן ביום הראשון של השירות, אולי קצת לחץ, אולי קצת פוזה ורושם. עם הזמן ולחצי החיים צרכתי שלוש קופסאות מלבורו אדום ביום".

     

      (  )
    צורי סבן

     

    סבן מספר: "הייתי בהרבה גמילות ואף אחד לא הצליח לגמול אותי. במקום להוריד לי את הדחף עישנתי הרבה יותר. עישון היא התמכרות מאוד חזקה ולמעשנים כבדים כמוני קשה מאוד להיגמל. בבוקר שאחרי הגמילה, הכנתי לי קפה, והייתי רגיל לשתות את הקפה עם הסיגריה ופתאום אני מרגיש שאין לי צורך.

     

    "אחרי הגמילה אני מרגיש ששבתי לימי נעוריי. אני מרגיש טוב והחיים אחרים לגמרי. כשעישנתי לא הצלחתי לעלות 3 קומות והיום אני מצליח לעלות. אני מרגיש שקיבלתי גוף חדש בלי הסיגריות. לכל המעשנים אני אומר, תיגמלו ותפסיקו לבזבז את הבריאות והחיים".

     

      

    בשיתוף מכון אברהמסון

     

     

     

     

     

     


    פורסם לראשונה 28/05/2019 08:43

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גמילה מעישון
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים