שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    6 שנים למלשינון של רשות המיסים: המידע חסוי ולא ידוע עד כמה הוא מועיל
    הרשות לא מוכנה למסור מידע על מספר המקרים שבהם נפתחה חקירה, היקף התגמולים ששילמה למדווחים ועוד. התנועה לחופש המידע: "הרשויות הציבוריות בישראל מוכרחות להתקדם באיסוף ושימור מידע". הרשות: "המידע הזה ילמד על המודיעין שלנו ואין לחשוף אותו"

    מידע מסווג? יותר משש שנים חלפו מאז שהחלה רשות המיסים להפעיל את קו הצדק (בכינויו "המלשינון"), ונראה כי לרשות אין באמת מידע על הצלחת המהלך, ההכנסות ממנו והתגמולים המשולמים למי שמעביר מידע.

     

    התנועה לחופש המידע והקליניקה לשינוי באמצעות דיני מיסים במכללה למינהל ביקשה מרשות המיסים לקבל מידע על מספר הדיווחים שהתקבלו, מספר המקרים שבהם נפתחה חקירה, הסכומים שגבתה הרשות במקרים שבהם התקבלו דיווחים, היקף התגמולים ששולמו למדווחים ומספרם ועוד. אלא שמלבד מספר הדיווחים בשנה סירבה הרשות למסור מידע נוסף.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    בעקבות הלחימה בדרום: 435 בקשות לפיצויים הגיעו לרשות המסים

    עובדי רשות המיסים הכריזו על שביתה פתאומית

    פחות ביורוקרטיה: עובדים שמקבלים מענק פרישה מוגדל לא יצטרכו לגשת למשרד השומה

     

     

    ברשות אמרו כי זה לא מידע הקיים בלחיצת כפתור, אלא בעבודה שתדרוש בירור מול גורמים רבים ברשות ובאמצעים שונים. עוד הוסיפו כי "במישור המהותי יש במידע המבוקש כדי ללמד על אופי והיקף המידע שהציבור חולק עם רשות המיסים ועל היכולות המודיעיניות והאכפתיות שלה, ולכן מידע כזה אין לחשוף".

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    זו תשובה מטרידה מאוד. העובדה שלרשות אין מידע מסודר מעלה שאלות רבות על יכולתה לקיים ביקורת עצמית, לפקח ולבחון את יעילות התוכנית (למשל, כמה מעסיקות הפניות את חוקרי הרשות, כמה מהדיווחים פיקטיביים וכו').

     

    על פי המידע שרשות המיסים כן חושפת אפשר להבין שלא מדובר בהיקפים קטנים. בשנה שעברה הגיעו אליה 12.5 אלף פניות, ב-2017 הגיעו 12.6 אלף פניות וב-2016 הגיעו 13.8 אלף פניות. גם התירוץ שעליו נתלת רשות המיסים כאילו זה מידע מודיעיני סודי מעלה תהיות. לא ברור איזה מידע מודיעיני ייחשף אם נדע כמה כסף היא משלמת למי שמוסר מידע בשנה. לכל היותר יתאפשר פיקוח וביקורת ציבורית. רשויות במדינות רבות בעולם מפרסמות מרצונן מידע כזה.

       ()

    בארה"ב רשות המיסים מוציאה דוח שנתי מפורט ובו מספר התביעות לתשלום בשנה, זמן הטיפול, מספר הפניות שנסגרו ועוד. ב-2018 ביקשו 423 אמריקנים בקשות לתגמולים על מסירת מידע. התגמולים ששולמו ב-2018 הגיעו ל-312 מיליון דולר, סכום הרבה יותר גבוה מזה ששולם בשנים הקודמות. מ-2007 העניקה רשות המיסים האמריקאית תגמולים של כ-811 מיליון דולר על גבייה של כחמישה מיליארד דולר.

     

    עו"ד אור סדן, יועמ"ש התנועה לחופש המידע: "לו רשות המיסים תפרסם את גובה התמריצים ששולמו למדווחים ואת יעילות הדיווחים בהיבט הכספי, הדבר עשוי לא רק לעודד אזרחים נוספים לדווח על אי-תשלום מס, אלא גם להפחית את מספר מעלימי המס. כמו כן, מספרים ברורים ומוחלטים יוכלו ללמד גם את הרשות על יעילות השיטה הנהוגה כיום. הרשויות הציבוריות בישראל מוכרחות לעבור לקדמה בכל הנוגע לאיסוף ולשימור מידע. האפשרות להוציא נתונים הכרחית. לאזרח יש זכות ללבקר אותם".

     

    מרשות המיסים נמסר: "תשלום על מידע שנמסר לקו הצדק חריג ביותר, וכל תגמול מתבצע לפי כללים ברורים ופיקוח הדוק. בסיס הנתונים קיים בידי הרשות.

    עם זאת, במידע המבוקש יש ללמד על אופי והיקף המידע שהציבור חולק עם הרשות ועל יכולותיו המודיעיניות, לכן מדובר במידע שאין לחשוף לפי חוק חופש המידע. בנוסף, הפילוחים המבוקשים אינם נדרשים לפעילות הרשות, והפקתם דורשת הקצאת משאבים חריגה. לכן, על פי החוק והפסיקה אפשר לדחות את הבקשה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים