שתף קטע נבחר

הרשעת "באים לבנקאים": איסור להתקרב לבית מנכ"לית לאומי ולהתקשר למשפחתה

3 פעילי הקבוצה הורשע שפגעו בפרטיותם של רקפת רוסק עמינח ואת בני משפחתה: "הם מודים שפגיעה מילולית בעובדי ציבור דרך משפחתם היא עבירה פלילית". עו"ד ברק כהן: "הפרקליטות אומרת שאסור להפגין מול בתים - אני חושב ההפך". נמחק האישום נגד ארבעה פעילים נוספים

 

 

פרשת "באים לבנקאים": שופט השלום בתל אביב שמואל מלמד אישר הבוקר (יום ד') את הסדר הטיעון עם שלושת הפעילים החברתיים מהקבוצה – עו"ד ברק כהן, איליה מרשק ומשה מנקין – והרשיע אותם רק בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח. כתבי האישום נגד ארבעה פעילים נוספים - ערן ורד, יגאל רמב"ם, אילן פלד ואמנון פורת – נמחקו.

 

 

בתחילה הואשמו כל שבעת הפעילים בהטרדה של ראשי מערכת הבנקאות בישראל, אולם על פי הסדרי הטיעון שנחתמו אתמול נקבע כי רק שלושה מהם יורשעו, ובסעיפים בודדים בלבד.

  

ברק כהן בהצגת הסדר הטיעון (צילום: מוטי קמחי)
ברק כהן בהצגת הסדר הטיעון(צילום: מוטי קמחי)

ברק כהן והנאשמים בהצגת הסדר הטיעון (צילום: מוטי קמחי)
ברק כהן והנאשמים בהצגת הסדר הטיעון(צילום: מוטי קמחי)

בדיון הבוקר אמרה נציגת הפרקליטות ממחוז תל אביב כי חלק מהאישומים בוטלו "עקב קשיים", וציינה שרוסק עמינח הביעה הסכמתה להסדר. "הסכמנו למחוק מכתב האישום את האירועים של הגעה לבית המתלוננת אבל לדעתינו אין להטריד נושאי משרה בביתם", הוסיפה. "נכלל בהסדר צו מניעת הטרדה מאיימת שתוכנו איסור על הנאשמים להגיע לביתה למשך חצי שנה. יאסר עליהם ליצור קשר ישיר או עקיף עם בני משפחתה. הנאשמים מודים שפגיעה מילולית בעובדי ציבור דרך פגיעה בבני משפחתם הקטינים הנה עבירה פלילית ולא מחאה פוליטית לגיטימית".

 

ברק כהן אמר היום לאולפן ynet: "אני מסכים להסדר ומביע את הערכתי לפרקליטה שפעלה בתיק. אני מבין שעמדת המדינה לייצר מצב נורמטיבי שלפיו מימוש חופש ביטוי פוליטי בסמוך לבתי מגורים היא עניין לא רצוי. אני חושב ההפך".

רקפת רוסק עמינח בבית משפט השלום בתל אביב  (צילום: מוטי קמחי)
ארכיון. רקפת רוסק עמינח בבית המשפט (צילום: מוטי קמחי)

כתב האישום נגד השבעה הוגש בדצמבר 2016. הפרקליטות טענה כי עו"ד כהן ואחד הנאשמים הנוספים הפעילו דף פייסבוק בשם "באים לבנקאים", וקשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל. לגבי עו"ד כהן נטען כי פעל בנושא בעקבות הליכי הוצאה לפועל נגדו.

 

לפי כתב האישום המקורי, חלק מהפעילים נהגו להגיע לאזור ביתה של רוסק עמינח, קראו קריאות במגפון, התקשרו אליה ולקרוביה והטרידו אותם. באחד המקרים המתוארים הגיעו הפעילים לבית הספר של בתה והדביקו על שמשות רכב את תמונת מנכ"לית בנק לאומי עם הכיתוב, "את לא אשמה שאימא פושעת".

 

כהן טען מנגד כי הפעילות לא הייתה בתגובה להליכי הוצאה לפועל. לטענתו, מדובר במאבק פוליטי אזרחי לגיטימי. הוא אף טען לאכיפה בררנית. הפרקליטות ייחסה לכהן בכתב האישום המקורי עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, מהומה ועלבון במקום ציבורי, רעש באמצעות מכשירי קול, הטרדה ועוד. כל אלו, כאמור, נמחקו בהסדר.

 

הפרקליטות מצידה הגיעה להסדר עם הנאשמים מאחר שהם הודו ולקחו אחריות. מבחינת המדינה, הטרדת קטינים וקרובי משפחה של נושאי משרה ציבורית היא עבירה פלילית ולא מחאה לגיטימית - מה שמבחינת הפרקליטות נחשב לקו אדום. בנוסף, הנאשמים הסכימו לקבל צו הרחקה למשך שנה מביתה של רוסק עמינח.

 

אמנון פורת בן ה-60, שהאישום נגדו נמחק, אמר הבוקר: "עברתי אירוע לבבי במתחם של הגברת שהלינה עלי. הוסיפו אותי בתור נספח לאישום. לא עברתי שום עבירה. אין עלי רבב של אשמה. הביאו אותי לפה בשיטת מצליח ואני לא קשור לכלום. האחרים הם בחורים נחמדים. אולי הם לפעמים קצת טועים".

 

עורכת הדין גבי לסקי, שייצגה את הנאשם יגאל רמב"ם שכאמור, האישום נגדו נמחק, מסרה: "למעשה, כבר עם קבלת האישום אפשר היה לומר שמדובר בכתב אישום פסול שפוגע בחופש המחאה. אני שמחה שהפרקליטות הבינה שמדובר בהתנהגות לא נחמדה אבל לא פלילית ולמחוק את מרבית האישומים ולהרשיע בעבירה מינורית חלק מהנאשמים בלבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
עו"ד ברק כהן
צילום: מוטי קמחי
מומלצים