שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שוכרים סירבו להתפנות והציגו "טיעון מופרך"
    בני זוג ששכרו בית בזיכרון יעקב היו אמורים לפנות את הנכס לפני חצי שנה, ובביהמ"ש טענו: "היה לנו הסכם בע"פ". השופטת נזפה בהם
    בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהוגשה נגד שוכרים שמסרבים לעזוב בית בזיכרון יעקב, אף שהחוזה שלהם הסתיים בדצמבר 2018 ומאז הם לא משלמים לבעלי הנכס. השופטת הדסה אסיף דחתה את גרסתם שלפיה בינם לבין בעלי הבית סוכם בעל פה על הארכת תקופת השכירות ועל הפחתת דמי השכירות. "מדובר בטענות מופרכות", נכתב בפסק הדין.

     

    התביעה הוגשה בינואר השנה כשבעלי הבית הבינו שהשוכרים לא מתכוונים להתפנות. באמצעות עו"ד אודליה נמיר הסבירו הבעלים שבמקור הסתיים הסכם השכירות ביולי ב-2018, אולם נחתם הסכם להארכת התקופה עד דצמבר כנגד תשלום דמי השכירות עבור חודשים אלה מראש. מאז, נטען, השוכרים נשארו בבית והפסיקו לשלם עבור השכירות.

     

    מנגד הציגו השוכרים, שיוצגו על ידי עו"ד שרון שגיא, גרסה שונה לחלוטין. לדבריהם, תקופת השכירות הוארכה עד יולי 2020 בהתאם להסכמות שאליהן הגיעו מול הבעלים בעל פה, בצד התחייבות הבעלים לתקן רטיבות בגג ולהפחית את דמי השכירות רטרואקטיבית בשל ליקויי הרטיבות.

     

    אלא שהשופטת הדסה אסיף לא מצאה היגיון בגרסת השוכרים. היא תהתה כיצד זה הגיוני שבעלי הבית, אשר עמדו על חתימת הסכם להארכת תקופת השכירות בחודשים ספורים, הסכימו להאריך את ההסכם ללא גיבוי בכתב. בנוסף, עמדת השוכרים לא מתיישבת עם מכתב התזכורת לגבי סיום תקופת השכירות ששלחו להם הבעלים בנובמבר 2018.

     

    מעבר לזה, גרסה שטוענת לקיומו של הסכם בעל פה כנגד הסכם בכתב, צריכה להיות מגובה בראיות. במילים אחרות, נטל ההוכחה רבץ על השוכרים והם לא עמדו בו. ראשית, אשת השוכר לא העידה בהליך כדי לתמוך בטענות בעלה - והדבר נזקף לחובתם. שנית, השופטת לא האמינה לעדות השוכר ואחיו, שהובא לעדות כמי שערב להסכם, וקבעה כי הותירו עליה "רושם שלילי מאוד".

     

    השופטת הבהירה כי לא מתקבל על הדעת שבעלי הבית ויתרו על הסכם כתוב, במיוחד בשל מערכת היחסים הקשה ששררה בין הצדדים בשלהי תקופת השכירות, כפי שמעידה התכתבות מסרונים ביניהם.

     

    "אין שום הגיון שהתובעים, שדרשו עבור תקופת ההארכה הראשונה תשלום מראש של דמי השכירות, יסכימו פתאום, כטענת הנתבעים, לא רק להאריך לנתבעים את תקופת השכירות ביותר משנה, אלא גם יסכימו להפחית מדמי השכירות, ואפילו לא יבקשו להסדיר את אופן התשלום", כתבה.

     

    בסיכומו של עניין קבעה השופטת כי טענות הנתבעים כה מופרכות, עד שכדי לשכנע בצדקתן "יש צורך בראיות טובות. כאלה לא הוצגו".

     

    משכך, היא קיבלה את גרסת התובעים ואת תביעת הפינוי. היא הבהירה כי לנוכח התנהלות הנתבעים, שהמשיכו לסרב לפנות את הבית גם אחרי פסק הדין, אין מקום לתת להם אורכה לפינוי ועליהם לעזוב את הבית עד 30 במאי ולשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 7,020 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים