שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ביקורת סרט - "אקס-מן: הפניקס האפלה": תנמיכו ציפיות

    הסרט ה-12 בסדרה הוא כנראה גם הגרוע ביותר, עם עלילה שחרגה מהמקור וכתובה ברישול, ביצוע לא מרשים מבחינה טכנית ותסריטאי אחד שלא למד מטעויות עבר. אפילו מעריצי "משחקי הכס" שיבואו בשביל סופי טרנר (סאנסה סטארק) צפויים להתאכזב


     

    "אקס-מן" היא הסדרה הוותיקה ביותר בז'אנר גיבורי-העל בקולנוע. מקורן של הדמויות הוא בקומיקס גיבורי-העל של מארוול, אבל הזכויות לעיבוד הקולנועי הוחזקו מאז 1994 בידי אולפני "פוקס המאה ה-20". סרטי "אקס-מן" שהופקו בנפרד משאר הדמויות של מארוול, יצרו רצף המכיל כמה מסרטי גיבורי-העל המוצלחים ביותר, אך גם כמה מהאכזבות המרות. "אקס-מן: הפניקס האפלה" (X-Men: Dark Phoenix) הוא הסרט ה-12 המתבסס על דמויות אלו, והוא, ללא ספק, אכזבה מרה, גם אם צפויה.

     

    את החלק הראשון בסדרת "אקס-מן" ביים בריאן סינגר בשנת 2000, והוא מהווה סרט מפתח בעיצוב המתכונת שהעניקה לז'אנר גיבורי העל דומיננטיות בשני העשורים האחרונים: התייחסות רצינית לדמויות, השקעה מאסיבית באפקטים מיוחדים, גודש של גיבורי–על וכוחות הפועלים יחד, והדהוד של סוגיות חברתיות ופוליטיות. חוט השדרה הוא סרטי החבורה ( שבעה סרטים) שבהם מקבץ מוטנטים צעירים פועל בהנחיית פרופסור אקסבייר. בנוסף, דמויות פופולריות קיבלו סרטים נפרדים (וולברין – שלושה סרטים, דדפול - שני סרטים).

     

    מתוך
    מתוך "אקס מן: הפניקס האפלה"

    כאשר הסרטים הגיעו למבוי סתום בסרט "אקס-מן 3: המפלט האחרון" (ברט ראטנר, 2006), הדבר חייב אתחול לדמויות ולשחקנים בסרט הבא "אקס-מן: ההתחלה" (מת'יו ווהן, 2011). בעיות שנוצרו ברצף של הסדרה, לפני ואחרי האיתחול, "נפתרו" ב"אקס-מן: העתיד שהיה" (בריאן סינגר, 2014). לשם כך נדרש מהלך עלילתי של מסע בזמן שאיפשר לסרטים הבאים לפעול ברצף זמן אלטרנטיבי.

     

    עוד ביקורות סרטים:

     

    כפי שניתן להבין משמו, "הפניקס האפלה" אמור להיות עיבוד לאחד הסיפורים החשובים בקומיקס של "אקס-מן". ב"סאגת הפניקס" (1976-7), חודר לתוך גופה של המוטנטית ג'יין גריי כוח של ישות קוסמית. הכוח מקנה לה פוטנציאל לעוצמה אלוהית, אך הדבר מגיע במחיר של זהות חדשה המתחילה לקנן בגופה ותודעתה. ב"סאגת הפניקס האפלה" (1980), שנכתבה על ידי כריס קלרמונט ו-ג'ון ביירן, הכוח מתפרץ, יוצא משליטה והופך לסכנה בקנה מידה קוסמי. זהו קומיקס "אקס-מן" בשיאו האופראי: האירועים מתרחשים במרחבי היקום וכוללים גזעים חייזריים שאחד מהם מושמד על ידי הפניקס. בנוסף, הסדרה עוסקת ברגשות של גריי המיטלטלת בין חולשות אנוש ועוצמות בלתי נתפסות המשתלטות עליה. חרף כוחה היא פגיעה למניפולציות מנטליות מצד נבל-על המשתייך ל"מועדון הלפייר", ובאופן משלים הסדרה מכילה את רגעי השיא של אהבתה הטרגית לסקוט סאמרס ("סייקלופס"), מנהיג ה"אקס-מן".


    מתוך
    הסדרה הממושכת ביותר בז'אנר גיבורי-העל

    המשבר שחייב את האתחול של סדרת סרטי "אקס-מן" אחרי 2006 קשור ל"הפניקס האפלה". אחרי שני סרטים מוצלחים בריאן סינגר שאף להשתמש בסאגה הפופולרית כבסיס לסרט השלישי. שני התסריטאים המיועדים – סיימון קינברג וזאק פן – שכנעו אותו לרדת מזה בגלל שזה היה "מוקדם מדי" ללא התשתית הקוסמית שהייתה בקומיקס. כשסינגר נטש את "אקס-מן" כדי לביים את סרט הנפל "סופרמן חוזר" (2006), ברט ראטנר הארור ביים את הסרט השלישי – שעלילתו כללה את הגרעין של סאגת הפניקס. ללא פיתוח דמויות, ללא הקשר קוסמי, ועוד כנספח תלוש לחלוטין לקו העלילתי המרכזי, היה זה מעשה השחתה יסודי של הסאגה. אפילו התסריטאי קינברג הביע את אכזבתו מהתוצאה הסופית.

     

    מתוך
    עיבוד חסר טעם. "הפניקס האפלה"

    אני נדרש להשתלשלות אירועים זו, ובעיקר לדעתו של התסריטאי קינברג, מכיוון שהוא ימשיך להיות גורם מרכזי בסדרת הסרטים: התסריטאי של "אקס-מן: העתיד שהיה", "אקס-מן: אפוקליפסה" (2016), וב"הפניקס האפלה" הוא משמש כבמאי-תסריטאי ומפיק. כתסריטאי של "העתיד שהיה" הוא אחראי לציר הזמן החלופי המאפשר לו, כעת, לעשות סיבוב נוסף על סאגת הפניקס, אך הפעם הוא זה שאוחז בכל המושכות היצירתיים.

     

    מבחינה זו, מה שקורה ב"הפניקס האפלה" מעורר השתאות. אותו תסריטאי, שהיה חלק מהכישלון של ניסיון העיבוד הקודם, חוזר לסיבוב נוסף מבלי שלמד דבר. בשונה מסרטי מארוול שבנו במהלך של 20 סרטים את האספקטים הקוסמיים של סרטי הסדרה (בעיקר ב"ת'ור" ו"שומרי הגלקסיה"), שום דבר מזה לא היה קיים עד כה בסרטי אקס-מן, ולא היה סיכוי שמשהו מתקבל על הדעת מרוחב יריעה זה היה מצליח להיכנס לסרט בודד. "מועדון הלפייר", עוד חלק מהותי מעלילת הסאגה, כבר חוסל ב"אקס-מן: ההתחלה". שלא לדבר על היעדרה של הדמות האהובה של וולברין (יו ג'קמן) לאחר שהוצאה לגמלאות ב"לוגאן" (2017).

     

    הגרסה החדשה לדמות של ג'ין גריי (בגילומה הלא מזהיר של סופי טרנר) הופיעה לראשונה כדמות משנה רק בסרט הקודם של הסדרה ("אפוקליפסה"), ומערכת היחסים שהייתה לה עד כה עם סאמרס לא כללה יותר מגישושים עוקצניים. כעת, ללא כל השקעה רגשית קודמת של הצופים בקשר, אין סיכוי שיהיה תוקף לעוצמת הרגשות הנדרשת בין שתי הדמויות. הבעיה היא לא שהסרט נכשל, אלא שקשה להבין איך קינברג, שהצהיר בראיונות על אהבתו העמוקה לסאגת הפניקס, לא ראה כיצד הוא מתעלם מאספקטים שבלעדיהם אין טעם לעשות את העיבוד.

     

    מתוך
    עדיף היה לדמיין שדיסני החליטו לגנוז את הסרט

    העלילה משתמשת בטראומה בעברה של גריי, אשר כילדה השתמשה בכוחות הטלקינטיים שלה בדרך לא זהירה שגרמה למותם של הוריה. פרופסור אקסבייר (ג'יימס מק'אבוי) לא רק מכניס אותה לבית הספר למוטנטים שאותו הוא מנהל, אלא שם מחסומים תודעתיים במוחה כדי ליצור נתק מהטראומה, ולאפשר לה בכך להתפתח באופן תקין. עם חדירת כוח הפניקס המחסומים מתחילים להתערער. "הפניקס האפלה" מכיל לא מעט אלמנטים אופנתיים: טראומות, הדחקות כפויות, אקסבייר כדמות אב (גבר!) המגלם אספקטים של "גבריות רעילה". נדמה כי רוב הדיאלוגים בסרט הם דמויות המטיחות באקסבייר את אשמתו בכל דבר רע שקורה. להאשמות אלו יש ממד נוסף של חמיצות הנובע מכך שזהו הסרט האחרון בסדרה.

     

    כשגריי מתחילה לגלות מה שהוסתר ממנה היא מתרחקת ממשפחת המוטנטים, ובכללם מ"סייקלופס" (טיי דרידן) אהובה. חרף כוונותיה הטובות של רייבן דארקהולם "מיסטיק" (ג'ניפר לורנס) הזעם של גריי אינו נשלט ומוביל לעימות עם שאר האקס-מנים שתוצאותיו אמורות להיחוות כשוברות לב (הן לא). הסכנה המגולמת בכוחות של הפניקס מדרדרת את היחסים היחסית טובים בין הממשל האמריקני למוטנטים. מכאן קצרה הדרך לחזרתו של אריך לנשר "מגנטו" (מייקל פסבנדר) ששוב ניסה למצוא לעצמו חיים שלווים שירחיקו אותו ממלחמה בבני אדם ומוטנטים.


    מתוך
    מעורר השתאות. ולא בקטע טוב

    לקנה המידה הקוסמי של הסאגה יש גילום עלוב למדי בסרט. ג'סיקה צ'סטיין היא ווק, מנהיגה של גזע החייזרי (משני צורה, בעלי כוח ומהירות על אנושיים) שאמור להדהד, באופן מעורפל ולא מתחייב, את גזע ה"שי'אר" מהקומיקס. ווק מובילה משלחת חייזרים לכדור הארץ במטרה לנסות להשתלט על כוחות הפניקס ואם הדבר לא יתאפשר – להרוג אותה. מעבר לחריגה המוחלטת מהמקור, כל המהלך העלילתי הזה כתוב ברישול. הקרב הגדול של הסרט מתבסס על חייזרים אנונימיים (במראה אנושי), עם כוחות לא מוגדרים, ועם רצון גנרי מעורפל להשתלט על כדור הארץ ולהרוג את כולם. הביצוע הלא מרשים מבחינה טכנית תורם למהלך סיום עלוב במיוחד לסרט ולסדרת הסרטים.

     

    לפני פחות מחודשיים הסתיים תהליך הרכישה של אולפני פוקס המאה ה-20 על ידי תאגיד דיסני. כעת דמויות ה"אקס-מן" וגיבורי העל של מארוול יהיו תחת אותה הנהלה. יש עוד סרט אחד שהופק בפוקס ("המוטנטים החדשים" – שטרם ברור אם יצא אי פעם), ולאחר מכן תהייה הפוגה למספר לא ידוע של שנים עד האתחול היסודי של "יקום אקס-מן". נדמה כי המעשה הנכון מצד חובבי הסדרה הוא לדמיין שדיסני החליטו לגנוז את הסרט.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים