האם סיגריות אלקטרוניות באמת מזיקות פחות?

בסוף אפריל האחרון הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי אישר את שיווקה של סיגריית IQOS של חברת פיליפ מוריס בארצות הברית. הודעת ה־FDA אמנם הדגישה שאין פירוש האישור שמדובר במוצר בטוח, והאישור גם ניתן תחת מגבלות שיווקיות מחמירות ותחת ההגדרות, הכללים והחוקים של שיווק מוצרי טבק המחייבים באזהרות מפני הסיכון בשימוש במוצר, אך למרות זאת זכה האישור הזה לביקורות קשות מצד רוב הארגונים לבריאות הציבור בארצות הברית.

עיתוי האישור מפתיע במיוחד לאור העובדה שבתחילת אותו חודש פרסמו נציב ה־FDA, ד"ר סקוט גוטליב, וסגניתו, ד"ר איימי אברנטי, הודעה שלפיה ה־FDA חוקר חשד לסיכון בריאותי חמור כתוצאה משימוש בסיגריות אלקטרוניות - התקפי פרכוסים בקרב המשתמשים. החקירה נפתחה לאחר שה־FDA זיהה 35 מקרים של פרכוסים בעקבות השימוש בסיגריות אלקטרוניות שדווחו בין השנים 2010 לתחילת 2019. נכון להיום הגורם לפרכוסים אינו ידוע, אך נמצא שרוב המקרים אירעו בקרב בני נוער וצעירים, והחשש הוא שמספרם האמיתי גדול בהרבה. "35 מקרים אינם נראים הרבה ביחס למספר הכללי של משתמשי הסיגריות האלקטרוניות", הבהירו ראשי הסוכנות בהודעה. "אך למרות זאת אנו מודאגים ממקרים מדווחים אלה. אנו גם מכירים בכך שייתכן שלא כל המקרים דווחו". 

הקידום האגרסיבי של הסיגריות האלקטרוניות, שכמה מהן משווקות על ידי חברות הטבק הגדולות, הוביל בשנים האחרונות לעלייה מסחררת בשכיחות השימוש בהן, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער. מדו"ח שפורסם ב־2017 בארצות הברית עולה כי בקרב תלמידי תיכון עלתה שכיחות השימוש מ־1.5% ב־2011 ל־11.7% ב־2017. קידום זה מסתמך על הטענה שהסיגריות האלקטרוניות מתבססות על חימום הניקוטין או הטבק במקום על שריפת טבק, ולכן מהוות תחליף בטוח לסיגריות הרגילות וכרוכות בחשיפה מופחתת לחומרים רעילים ומסרטנים. ולא רק שהן בטוחות יותר, אלא הן יכולות לשמש כאמצעי יעיל לגמילה מסיגריות. לטענות אלה של היצרניות מצטרפים גם חלק מהמומחים בקהילה הרפואית, והגדילה לעשות במיוחד רשות בריאות הציבור בבריטניה (ה־PHE), שפרסמה דו"ח הטוען שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בטוח בכ־95% יותר מעישון סיגריות רגילות, ושהן יכולות לעזור למעשנים להיגמל. 

אלא שמנגד, טוענים מומחים רבים, ולמעשה רוב ארגוני הבריאות בעולם וגם בארץ, בהם האגודה למלחמה בסרטן, שהצהרות מסוג זה מוקדמות מדי, נטולות בסיס מדעי וחסרות אחריות, שכן מדובר במוצר חדש יחסית שהשלכותיו הבריאותיות טרם נבדקו היטב לטווח הארוך, ושהסיכונים והיעילות שלו אפופים באי ודאות רבה. יתר על כן, רובם המכריע של המחקרים שעליהם מתבססות טענות היצרנים נערכו ומומנו על ידי התעשייה, ומרביתם, כפי שהצביעה סקירת קוקריין (ארגון חוקרים בינלאומי בלתי תלוי) מ־2016, בעלי איכות נמוכה מאוד. 

לצד טענות אלה הולכות ומצטברות ממחקרים וממערכות דיווח שונות ראיות מדאיגות על סיכונים בריאותיים חמורים הכרוכים בסיגריות האלקטרוניות. ראיות אלה מצביעות על תמונה שונה לחלוטין מכפי שמציירות היצרניות, ומובילות להתגברות החששות בקרב מומחים ורשויות בריאות ביחס לשימוש בהן. הדיווחים על פרכוסים הם רק חלק קטן מראיות אלה. למעשה, בהודעת ה־FDA מתחילת חודש אפריל הצהירו ראשי הסוכנות כי נפתחה חקירה לבחינת ההשלכות הבריאותיות של הסיגריות האלקטרוניות, שמתמקדת בעיקר בחששות מפני השפעות ישירות על דרכי הנשימה העלולות גם להוביל לסרטן, וכי ה־FDA השיק לאחרונה מחקרים כדי לזהות ולהעריך סיכונים אלה. 

גם בבריטניה זכתה הצהרת רשות בריאות הציבור הבריטית לביקורת קשה מצד מומחים. כך לדוגמה, במאמר שפורסם ב־2017 בכתב העת Lancet Respiratory Medicine טענו חוקרים כי "עד שלא ייאספו ראיות משמעותיות ביחס להשלכות הבריאותיות של הסיגריות האלקטרוניות, קידומן על ידי ארגוני הבריאות הוא חסר אחריות, לא אתי ועלול להזיק". כמה מומחים אף האשימו את רשות הבריאות הבריטית בהעלמת עין ובהתעלמות מראיות מצטברות. כך לדוגמה, אמר לאחרונה פרופ' מרטין מק'קי, רופא ומרצה לבריאות הציבור במרכז היוקרתי London School of Hygiene and Tropical Medicine: "בריטניה איבדה את הדרך לעומת מדינות אחרות בעולם ביחס לבטיחות מכשירי האידוי. בעוד ארצות הברית מזהירה בני נוער מפני הסכנות של התמכרות לניקוטין בסיגריה אלקטרונית, ה־PHE הבריטי עשה כל שביכולתו כדי לקדם סיגריות אלקטרוניות ובחר להתעלם מראיות ומאזהרות על הסיכונים". 

בד בבד, המוסד הלאומי למצוינות קלינית (NICE) בבריטניה קרא לזהירות ביחס להמלצות לשימוש בהן כאלטרנטיבה הולמת לסיגריות בשל מיעוט הראיות ביחס להשפעות ארוכות הטווח, והוועדה מטעם המוסד הבריטי למדעים ולטכנולוגיה פתחה אף היא בחקירה לבחינת השפעותיהן והשלכותיהן. 

"היות שהסיגריות האלקטרוניות הן מוצר חדש יחסית וטרם נאספו נתונים ממחקרי אורך המקשרים בין העישון שלהן לבין תחלואה במחלות שונות, היקף הנזקים הבריאותיים הכרוכים בעישון סיגריות אלקטרוניות, אקטיבי או כפוי, אינו ניתן להערכה מלאה כיום", אומר ד"ר אבי מגיד, יועץ האגודה למלחמה בסרטן ומרצה לבריאות הציבור במרכז האקדמי פרס. "עם זאת, כבר בשלב זה נאספו עדויות המצביעות על סיכונים בריאותיים שונים הכרוכים בשימוש בהן, וכשמסתכלים על העדויות האלה - יש לנו בסיס מוצק לדאגה". 

בשנות ה־60, כשנזקי הסיגריות החלו להיחשף, המציא סוחר גרוטאות אמריקאי בשם רוברט גילברט, שבעצמו עישן שתי חפיסות סיגריות ביום, אלטרנטיבה מהפכנית - סיגריה המבוססת על "החלפת שריפת הטבק והנייר באדים מחוממים בטעמים" וללא ניקוטין. הוא קרא לה "סיגריה נטולת עשן", וב־1963 רשם עליה פטנט. לצערו הרב, הוא כנראה הקדים את זמנו, שכן הפטנט לא זכה למסחור. 40 שנה מאוחר יותר, בשנת 2003, המציא הון ליק, רוקח וחוקר סיני, את הסיגריה האלקטרונית המודרנית, לאחר שהפסיק לעשן בעקבות מות אביו, שהיה אף הוא מעשן כבד ומת מסרטן הריאות. הוא רשם פטנט על הפיתוח שלו ב־2003, ובשנת 2004 הציג אותה בשוק הסיני. מאז הוצגו גרסאות שונות של הסיגריה האלקטרונית שלו ועשו את דרכן לשוק האירופי והאמריקאי. 

הרעיון מאחורי מרבית הסיגריות האלקטרוניות דומה: הן נבדלות מהסיגריה הרגילה בכך שהן אינן מכילות עלי טבק, אלא תרכובת נוזלית שמכילה ניקוטין וחומרים נוספים כמו פרופילן גליקול, גליצריל, חומרי טעם ועוד. כמו כן, בשונה מהסיגריות הרגילות הן אינן מבוססות על תהליך בעירה, ומנגנון הפעולה שלהן מבוסס על סוללה חשמלית המחממת את התרכובת הנוזלית. בעקבות זאת הופכת התרכובת לאדים וכך מעניקה למשתמש השואף אותם טעם ותחושה הדומים לאלה שמתקבלים מעישון טבק. באופן שונה מעט מיתר הסיגריות האלקטרוניות, סיגריית ה־IQOS (ראשי תיבות של I Quit Ordinary Smoking) של חברת פיליפ מוריס, או "המערכת לחימום טבק" כפי שמכנה אותה החברה - מבוססת על חימום ואידוי של הטבק עצמו בתוך מכשיר אלקטרוני. 

העובדה שהסיגריה האלקטרונית מבוססת על אידוי (Vaping) במקום על שריפה היא כאמור הבסיס לטענות של היצרניות ושל תומכי המוצר, שלפיהן היא אינה משחררת עשן אלא אדים, וכי אדים אלה מכילים הרבה פחות חומרים מסרטנים ורעילים לעומת הסיגריות הרגילות. כך לדוגמה, נטען בפרסומים של חברת פיליפ מוריס ביחס ל־IQOS כי "אין אש, אין בעירה, אין עשן", וכי המוצר "מייצר רמות נמוכות ב־90% בממוצע של כימיקלים מזיקים". בחוות דעת מומחה שהציגה החברה נטען ש"פחות מ־2% ממשקל המרכיבים באדים יכול לנבוע משריפת הטבק, מה שאיננו מספיק כדי לאפיין את האדים כ"עשן". לדברי היצרנים, המשמעות היא שהסיגריות האלקטרוניות מזיקות הרבה פחות הן למשתמשים בהן והן לסובבים אותם, ולכן לא צריכות להיות מסווגות תחת אותם חוקים לאיסור על עישון במקומות סגורים כמו הסיגריות הקונבנציונליות. 

מחקרים שבוצעו על ידי היצרניות, בהם למשל ניתוח כימי במימון ובביצוע עובדי פיליפ מוריס שפורסם ב־2012 ב־Regulatory Toxicology and Pharmacology, מצאו והדגישו שהחשיפה לחומרים מזיקים מהסיגריה האלקטרונית מופחתת. גם בהודעת ה־FDA מסוף אפריל על אישור ה־IQOS נכתב כי בהערכה המדעית שערכה הסוכנות למידע המחקרי שנכלל בבקשות החברה, נמצא "שהתרסיס המיוצר על ידי ה־IQOS מכיל פחות כימיקלים רעילים מאשר עשן הסיגריות הרגילות, וכי רעלים רבים שזוהו בו נוכחים ברמות נמוכות יותר מאשר בעשן הסיגריות". 

אלא שמחקרים עצמאיים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שגם אם נוזלי הסיגריות האלקטרוניות והאדים הנפלטים מהן מכילים רמה נמוכה יותר של רעלים הנמנים עם רשימת הכימיקלים המסוכנים בסיגריות שמציין ה־FDA, הרי שמה שנפלט מהסיגריות האלקטרוניות רחוק מאוד מלהיות "אדי מים", כפי שטוענים הקמפיינים השיווקיים של היצרניות. "בנוזלי הסיגריה האלקטרונית ובאדים הנפלטים מהם נמצא מספר רב של רעלנים וחומרים מסרטנים דוגמת אלדהידים, מתכות ואלקלואידים שמקורם בטבק", אומר ד"ר מגיד. ואכן, מחקרים המבוססים על ניתוחים כימיים של האדים הנפלטים מהסיגריות האלה מאשרים את הנוכחות של חומרים מסרטנים ורעילים רבים שנמצאים גם בעשן הסיגריות הרגילות. 

כך למשל, בסקירה שפורסמה ב־2016 בכתב העת Public Health Research and Practice ובחנה 312 מחקרים על ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לעישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות, נמצא שרובם הצביעו על כך שחשיפה לעישון פסיבי עלולה להוות סיכון בריאותי, וחלקם אף מצאו שהסיגריות האלה פולטות מגוון חומרים רעילים. מחקר נוסף שפורסם ב־2017 ב־JAMA Internal Medicine, ניתח והשווה את החומרים הנפלטים מה־IQOS לעומת סיגריה רגילה ומצא שריכוזי הכימיקלים המסרטנים הנפלטים ממנה אמנם נמוכים מאלה הנפלטים מהסיגריות הרגילות, אך גבוהים יותר ממה שדווח בעבר. 

כמו כן, נמצא שהסיגריה האלקטרונית פולטת 84% מרמת הניקוטין שנמצאה בסיגריות המסורתיות. "יכול להיות עשן בלי אש", כתבו החוקרים, "הניתוח שלנו חושף שהסלוגנים הפרסומיים כמו 'חימום־לא־שריפה' אינם תחליף למדע". הם הוסיפו שגם אם הרמה של התרכובות המסרטנות נמוכה יותר מזו הנפלטת מהסיגריות הרגילות, הרי שעל פי האמנה של ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, אין גבול מינימלי בטוח של חשיפה למסרטנים. בהתבסס על הממצאים הם הצביעו על הצורך הדחוף במחקרים עצמאיים נוספים, ובינתיים המליצו לסווג את הסיגריות האלקטרוניות תחת אותם חוקים לאיסור עישון כמו הסיגריות הקונבנציונליות כדי למנוע עישון פסיבי. 

"בדומה לעישון סיגריות רגילות, גם עישון סיגריות אלקטרוניות עלול לגרום לחשיפה מיד שנייה ומיד שלישית (הרעלנים שנשארים באוויר, באבק ובמשטחים לאחר העישון - י"ש)", מסביר ד"ר מגיד. "חשיפה לכימיקלים הנפלטים בעת עישון סיגריה אלקטרונית עלולה לגרום לנזקים בריאותיים בקרב הסובבים את האדם המעשן. כמו כן, בנשים הרות המעשנות סיגריות אלקטרוניות קיים סיכון לנזק בעובר".

יתר על כן, לטענת ד"ר דריו ורטניק, מומחה לטוקסיקולוגיה, באופן אבסורדי דווקא מכיוון שהסיגריה האלקטרונית איננה מבוססת על שריפה, היא מובילה לפליטת חומרים שאינם נפלטים בעשן הסיגריות הקונבנציונליות, ולכן עלולה להיות מסוכנת בהרבה מכפי שנטען בפרסומים. "בשנות ה־90, כשה־FDA ביקש להגביל את כמות חומרי ההדברה המשמשים בגידול הטבק, חברות הסיגריות התנגדו לכך בכל תוקף, וטענו שההגבלה עלולה לחסל את עסקיהן, משום שטבק הוא אחד הצמחים הרגישים ביותר לחרקים ולמזיקים למיניהם. הן גם טענו שההגבלה מיותרת, משום שחומרי ההדברה ממילא נשרפים במהלך בעירת הסיגריה", הוא מסביר. "היום פיליפ מוריס טוענת שהמוצר שלה לא מבוסס על בעירה. רק שהיא שוכחת את הטענה הוותיקה שלה, שהבעירה בסיגריות הרגילות היא זו שאחראית לכך שחומרי ההדברה נשרפים. מכיוון שה־IQOS מחממת בטמפרטורה של עד כ־300 מעלות צלזיוס, וחומרי ההדברה אינם נשרפים בחום כזה אלא מתנדפים ונשאפים על ידי המשתמש - הם למעשה מגיעים ישירות לריאות ודרכם למערכת הדם ולמוח".

נוסף על הממצאים המצביעים על פליטת חומרים מסרטנים מהסיגריות האלקטרוניות, מה שתורם לחששות של מומחים רבים הוא הממצאים המצביעים על קשר בין חשיפה לחומרים אלה ובין עלייה בסיכון לממאירות. "העדויות ממחקרים שונים מצביעות בין היתר על שינויים גנטיים בקרב מעשני סיגריות אלקטרוניות הקשורים בהתפתחות גידולים סרטניים בחלל הפה וסיכון מוגבר להתפתחות גידולים סרטניים בריאות ובשלפוחית השתן שנצפה במחקרי מעבדה", אומר ד"ר מגיד. 

אחת העדויות האחרונות מגיעה ממחקר שפורסם השנה בכתב העת International Journal of Molecular Sciences. החוקרים ניתחו דגימות מרירית חלל הפה שנלקחו מאנשים שעישנו סיגריות אלקטרוניות, כאלה שעישנו סיגריות רגילות, ולא מעשנים ששימשו כקבוצת ביקורת. הניתוח הצביע על שינויים בגנים בעלי חשיבות קריטית ועל המסלולים המולקולריים הקשורים אליהם ברקמת חלל הפה של מעשני סיגריות אלקטרוניות, כשחלק מהשינויים היו דומים לאלה שנמצאו במעשנים. במחקר נוסף שפורסם ב־2018 בכתב העת PNAS, נמצא שהסיגריות האלקטרוניות גורמות לנזק ב־DNA של תאי הלב, הריאות ושלפוחית השתן. 

"נוסף על הראיות המצטברות האלה, עדויות ממחקרים חדשים נוספים מצביעות גם על סיכון ועל נזק למערכת החיסונית של הריאות", אומר ד"ר מגיד. כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב־2018 בכתב העת Tobacco Control, ניתחו החוקרים נתונים שהוגשו על ידי פיליפ מוריס ל־FDA. מניתוח הנתונים עולה שאצל מעשנים שהועברו מסיגריות רגילות לסיגריה האלקטרונית לא נמצאה שום עדות לשיפור בתפקוד הריאתי או להפחתה בדלקת. החוקרים הדגישו במסקנותיהם שהמחקרים מצביעים על כך שהסיגריה האלקטרונית קשורה לרעילות ולפגיעה חיסונית משמעותית בריאות, ללא הבדלים ברורים בין מעשני סיגריות רגילות לאלה שהועברו לסיגריה האלקטרונית. כמו כן, הם ציינו כי החברה לא שקלה כיצד שימוש משולב בסיגריה האלקטרונית לצד הסיגריה הרגילה - הפרקטיקה שעליה ממליצות החברות לצורך גמילה ושמהווה את דרך השימוש השכיחה ביותר בקרב משתמשי הסיגריה האלקטרונית - עלול להגביר עוד יותר את הפגיעה הכרוכה במוצרים אלה. 

ממצאים דומים עולים ממחקר שפורסם ב־2017 בכתב העת American Journal of Respiratory Critical Care Medicine. במחקר זה נמצא כי בקרב מעשנים - הן של סיגריות רגילות והן של סיגריות אלקטרוניות - תועדה עלייה משמעותית בחלבונים הקשורים בעקה חמצונית בהשוואה ללא מעשנים. חלבונים אלה מהווים סמנים להפעלת מנגנוני ההגנה של מערכת החיסון הקשורים עם מחלת ריאות. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהסיגריות האלקטרוניות משנות את פרופיל החלבונים הקשורים למערכת החיסון בדרכי הנשימה ויוצרות שינויים דומים וייחודיים ביחס לאלה של עישון סיגריות", כתבו החוקרים. "ממצאים אלה מאתגרים את התפיסה שלפיה הסיגריות האלקטרוניות הן חלופה בריאה לסיגריות". 

במחקר נוסף שפורסם ב־2018 בכתב העת Thorax, תרבתו חוקרים תאי מערכת חיסון מהריאות תוך שהם חושפים אותם לנוזל של סיגריות אלקטרוניות, או לחלופין לאדי הסיגריות האלקטרוניות, ומצאו שהאדים היו רעילים יותר לתאים והובילו ליותר מוות תאי לעומת הנוזל. במילים אחרות, לאחר שהנוזל עובר את תהליך האידוי, הוא הופך להיות רעיל יותר. בנוסף, האדים היו גם קשורים לתגובות דלקתיות ולהפחתה ביכולת תאי בולען של מערכת החיסון להרוס חיידקים. לדברי ד"ר מגיד, מחקרים נוספים בבני אדם מצביעים גם על עלייה בסיכון ליתר לחץ דם, לאוטם שריר הלב ולשבץ מוחי בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות, אם כי מחקרים אלה מצביעים על קשר בלבד ולא על סיבתיות. 

כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב־2018 בכתב העת American Journal of Preventive Medicine, ניתחו החוקרים ממצאים מסקר שנערך בקרב 69,452 איש ומצאו ששימוש יומיומי בסיגריות האלקטרוניות יכול להכפיל את הסיכון להתקפי לב. יתרה מכך, נמצא כי שימוש יומיומי מקביל בסיגריות האלקטרוניות לצד הסיגריות הרגילות מעלה את הסיכון להתקפי לב פי 

5 (!) בהשוואה ללא מעשנים. 

גם התועלת לכאורה של סיגריות אלקטרוניות כאמצעי לגמילה מעישון לא ברורה לחלוטין. מצד אחד, מראים כמה מחקרים שהן מסייעות להפסקת עישון הסיגריות הרגילות. אחד מהם, שפורסם בינואר השנה בכתב העת New England Journal of Medicine, מצא שהסיגריות האלקטרוניות יעילות יותר משיטות אחרות לגמילה מעישון. המחקר, שנערך בבריטניה במימון המכון הלאומי לחקר הסרטן, השווה בין גמילה מסיגריות באמצעות סדנאות ותחליפי ניקוטין לבין גמילה בעזרת סיגריות אלקטרוניות. נמצא שהסיגריות האלקטרוניות היו יעילות פי שניים מתחליפי הניקוטין: שיעור גמילה של 18% לעומת 9.9% בקרב אלה שהשתמשו בתחליפי ניקוטין. עם זאת, שיעור גמילה זה עדיין נמוך, ולא ברור כמה זמן הגמילה מחזיקה מעמד. יתרה מכך, נשאלת השאלה האם ניתן להגדיר אדם שהפסיק לעשן סיגריות רגילות אך עבר לעשן סיגריות אלקטרוניות כמי ש"נגמל"? כמו כן, במחקר אחר, שנערך במימון המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH) ופורסם ב־2018 בכתב העת Plos One, נמצא שאנשים שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות במקביל לסיגריות הרגילות היו בעלי סיכויים נמוכים משמעותית לפנות לגמילה מעישון לעומת אלה שלא השתמשו בהן - 9.4% לעומת 18.9%. 

לדברי ד"ר מגיד, מה שמדאיג במיוחד רבים מהמומחים הוא הממצאים שמצביעים על עלייה דרמטית בעישון סיגריות אלקטרוניות על ידי בני נוער כתחליף לסיגריות רגילות. "ראש שירותי הבריאות האמריקאי הצהיר חד משמעית ששימוש בסיגריות אלקטרוניות על ידי בני נוער אינו בטוח, וכי החשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות עלולה להזיק להתפתחות המוח, וכן עלולה להיות קשורה בהפרעות קשב, הפרעות למידה והפרעות זיכרון", הוא אומר. אך שוב, באופן אבסורדי, נמצא שהסיגריות האלקטרוניות אף עלולות להגדיל את הסיכון של מי שאינם מעשנים, ובעיקר ילדים ובני נוער, להתחיל לעשן סיגריות רגילות בהמשך. כך לדוגמה, בסקירה שפורסמה ב־2017 בכתב העת JAMA Pediatrics, וכללה תשעה מחקרי אורך שבהם השתתפו 17,389 מעשנים בני 14־30, נמצא כי בקרב אלה שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות, הסבירות להתחלת עישון סיגריות רגילות הייתה גבוהה כמעט פי 4 (!) לעומת אלה שלא השתמשו בהן. 

מחברת פיליפ מוריס נמסר בתגובה לכתבה כי: "IQOS אינו סיגריה אלקטרונית! המחקרים המדוברים בכתבה אינם קשורים למוצר כלל. מדובר במוצר לחימום טבק. IQOS מחמם טבק ולא שורף אותו, ומפחית בכ־90% בממוצע את רמות הכימיקלים המזיקים בהשוואה לעשן סיגריות (היות שתהליך הבעירה הוא הגורם המרכזי לתחלואה הנלווית מעישון). ממצאים אלה קיבלו משנה תוקף בהחלטת ה־FDA, אשר נתן את אישורו לבקשה לשווק את IQOS בארצות הברית לאחר שמצא כי המוצר עומד בסטנדרטים הנדרשים להגנה על בריאות הציבור ואף קבע כי במוצר נמצאו פחות חומרים מסוכנים מאשר בסיגריות רגילות. בכך הפך IQOS למוצר הראשון מסוגו שאושר לשיווק בארצות הברית. 

"כחלק מתהליך האישור ביצע ה־FDA הערכה מדעית מקיפה ל־30 מחקרים, כולל שמונה קליניים שבוצעו על ידי פיליפ מוריס וחמש בדיקות מקיפות של מרכזי הייצור של החברה. בנוסף סקר ה־FDA כמה מחקרים עצמאיים שבאמצעותם ביסס את עמדתו בנושא. מדיניות ה־FDA ברורה, ולפיה הגורם העיקרי לנזקי העישון הינו מהבעירה היוצרת עשן, ולכן מוצרים ללא עשן מהווים אלטרנטיבה טובה יותר למעשנים בגירים הממשיכים לעשן. החלטתו לאשר את שיווק IQOS בארצות הברית התבססה, בין היתר, על כך שלמוצר 'יש פוטנציאל להרחיק מעשנים ממוצרי עישון קונבנציונליים'. להבדיל אלפי הבדלות, נכון להיום אף סיגריה אלקטרונית המבוססת על אידוי ניקוטין נוזלי לא עברה הערכה מדעית דומה על ידי ה־FDA. 

"חברת פיליפ מוריס השקיעה עד היום כ־6 מיליארד דולר במחקר ובפיתוח של IQOS, וכ־7.3 מיליון מעשנים כבר הפסיקו לעשן לחלוטין ועברו ל־IQOS. אנו מקדמים בברכה כל מחקר עצמאי הבוחן את המוצרים ללא עשן שלנו. עם זאת, חשוב שהמתודולוגיה תהיה תואמת לדרך שבה רשויות בריאות מבצעות הערכה מדעית לטכנולוגיות חדישות בתחום זה ויבוצעו וידווחו באופן שאינו מטעה. באשר למחקר שפורסם ב־JAMA, הבהיר ה־FDA בהמלצתו כי ישנן בעיות מתודולוגיות במחקר ואישר את ממצאי המחקרים של פיליפ מוריס. בהתבסס על הראיות המדעיות שהצטברו עד כה ממחקרים שנעשו בפיליפ מוריס ורשויות בריאות במדינות רבות ובהן אנגליה, יפן, ורוסיה, מעבר מלא ל־IQOS מהווה אלטרנטיבה טובה יותר למעשנים לעומת עישון סיגריות רגילות".

אלא שבניגוד לטענת החברה שהמוצר איננו מהווה סיגריה אלקטרונית אלא "מוצר לחימום טבק", מתברר שבבקשה לאישור ה־ICOS שהגישה למרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) בנובמבר 2016 נכתב: "THC (קיצור למערכת לחימום טבק - יש"ר) מורכב ממכשיר לחימום טבק (THD) ומקל טבק, אשר עונים להגדרה של 'סיגריה', תחת חוק FD&C. גם בהודעת ה־FDA על אישור ה־ICOS נכתב: "בעוד שסיגריות ללא בעירה אלה עשויות להיקרא מוצרי טבק של 'חימום־לא־שריפה' או 'חימום', הם עונים על ההגדרה של סיגריה בחוק ה־FD&C".