שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך ייעשה לאישה נואפת: דוגמאות קטנות מממלכת סמוטריץ'
    סמוטריץ' ערבב בקדירה אחת לפחות שלוש צורות של ניהול ממלכה. מה שברור הוא שההלכה נוצרה בתקופה שבה עם ישראל לא היה ריבוני, ולעובדה זו משקל מכריע על אופייה. ההלכה לא מתאימה לניהול מדינה, ומי שירצה להתאימה - יצטרך לסרס אותה באכזריות

    אפשר לנסות

    לפנינו אגדה יפה ועצובה על שתי אחיות שניסו לרמות את אלוהים, והדבר לא עלה בידיהן (במדבר רבה נשא): "אמרו, מעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו, והייתה האחת נשואה בעיר אחרת. ביקש בעלה של אחת מהן לקנאות לה ולהשקותה מים המרים בירושלים. הלכה לאותה העיר שהייתה אחותה נשואה שם. אמרה לה אחותה: מה ראית לבוא לכאן? אמרה לה: בעלי רוצה להשקות אותי מים המרים ואני טמאה. אמרה לה אחותה: אני הולכת תחתיך ושותה. אמרה לה: לכי ועשי כן. מה עשתה? לבשה בגדי אחותה והלכה ושתתה מים המרים ונמצאת טהורה. חזרה לביתה יצאה אחותה שזנתה לקראתה, חבקו ונשקו זו לזו. כיון שנשקו זו לזו, הריחה במים המרים מיד מתה, לקיים מה שנאמר (קהלת ח', ח'): "ולא ימלט רשע את בעליו".

     


     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    חוק המתחשב ברגשות הקנאים

    במוקד האגדה נבדק חוק מקראי מפרשת השבוע שלנו, המכונה חוק "אישה סוטה". החוק מתאר פרקטיקה מוזרה ויחידאית בתורה העוסקת בבעל שחושד שאשתו "סטתה" - בגדה בו עם גבר אחר. אם לבעל היו הוכחות על הבגידה היו מוציאים את האישה ואת הנואף להורג. אבל לא היו לו הוכחות.

     

     

    ברגיל, במצב שבו אין הוכחות לחטא, אין למערכת המשפט מה לעשות והבעל היה אמור לכבוש את קנאתו. אלא שכאן, ורק כאן, נותנת התורה מוצא משפטי לקנאים. הבעל החשדן יכול לקחת את אשתו אל הכהן בבית המקדש, להשקות אותה במים המרים (מים המעורבבים עם עפר מאדמת המקדש וטקסט מקודש שהומס לתוכם). אם האישה נאפה – גופה יתעוות: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". ואם לא נאפה – תזכה בהריון. "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע".

     

    נשיקת המוות

    "התאומות הזהות" ביקשו להערים על החוק, ולשלוח את האחות שלא נאפה לשתות את המים. הן כמעט הצליחו, אלא שהאגדה רוצה ללמדנו שאי אפשר לרמות את אלוהים. בשנייה אחת של חוסר תשומת לב, אהבת האחיות תקלקל את התרמית, ונשיקתן תהפוך לנשיקת המוות של האחות הבוגדת.

     

    אי אפשר לרמות אבל אפשר להתחכם

    לעומת רעיון התרמית שנוחל תבוסה, נמצאת אגדה אחרת, שגם היא עוסקת בחוק "האישה הסוטה", המלמדת שאישה חכמה וצדיקה חשפה כשל מהותי בחוק והשתמשה בו כדי להביס את אלוהים (ברכות לא ב): "אמרה חנה לפני הקדוש ברוך-הוא: רבונו של עולם... אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיוון שאסתתר ישקו לי מי סוטה, ואין אתה עושה תורתך פלסתר (שקר), שנאמר: 'ונקתה ונזרעה זרע'".

     

    האגדה עוסקת בחנה העקרה, זו ש"רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע". על פי הסיפור המקראי תפילת חנה לא נודעה, ועלי הכהן נוזף בה על שהיא מתפללת בלי להשמיע בקול מילים. עלי לא מבין את כאבה וחושב שהיא שיכורה. בניגוד לעלי, חז"ל האדירו את דמות האישה שכאבה דומה לשכרות, ולמדו ממנה הלכות תפילה. הם לא התאפקו וניסו לנחש את נוסח תפילת הלחש המיוחדת שלה. אחת ההצעות, אולי הקיצונית שבהן, נמצאת לפנינו.

     

    להילחם עם אלוהים בנשק שהוא ייצר

    על פי אגדה זו חנה עלתה על המלכוד של חוק האישה הסוטה, והמזימה של חנה בנויה לתלפיות – היא תגרום לבעלה לחשוד בה שנאפה, אבל היא לא באמת תנאף. בעלה יגרום לה לשתות את המים המרים, וכיוון שלא נאפה – אלהים יהיה חייב לזכותה בפרי בטן. כך איימה חנה על אלוהים בנשק שהוא עצמו ייצר.

     

    אם אלוהים לא היה גבר

    תפיסת העולם לפיה אלוהים הוא גבר ועם ישראל - אשתו, לא רק משקפת את הזוגיות האנושית, היא גם נותנת לה הצדקה וחיות. היא אחראית על האמונה שאסור לאישה לבגוד בבעלה, אבל לגבר מותר לבגוד באשתו, כמו שלאלוהים מותר לקחת כמה עמים, או לבחור עם טוב ונאמן מאתנו.

     

    לגבר מותר לקנא לאשתו כפי שאלוהים מקנא לעמו. הגבר ואלוהים רשאים להעניש את בנות הזוג שלהם. תרבות האלות הגדולות נוצרה בעולם שבו היחסים בין נשים לגברים היו בוודאי שונים בתכלית.

     

    בן לו היה לי

    כשחנה מאיימת שתשתמש בחוק האלוהי כדי להשיג את מה שאלוהים חומס ממנה - את בנה - היא מעמידה מראה קשה מול עיניי האל. "אתה מחפש שקט", היא אומרת לו, "'ולכן מתגמל את מי שמאיימת לפרוע את הסדר והנאמנות, את הנשים הנחשדות, אבל מזניח את 'הילדות הטובות' שמעולם לא עוררו חשד".

     

    לנאוף עם התורה

    לא די בכך שחנה (של חז"ל) מראה לאלהים את הטעות הטכנית והמוסרית שעשה בניסוח החוק, היא בעצם "סוטה" עם התורה. היא בוגדת באלוהים עם התורה שהוא עצמו יצר. היא מראה לו איך ביכולתה להערים עליו, לבגוד ברצונותיו ולהשיג את שלה. לזאת יקרא "אשת חיל".

     

    כניעה, רמאות או תקיפה – זה מה שנשאר

    כשאת חיה תחת משטר שעושק את זכויותייך, נמצאים בידייך שלושה נתיבי תגובה: האחד, וכנראה הפופולרי ביותר, הוא להיכנע לגחמות השליט. לא לבחור את האהבות שלך, להיאנס על ידי הגבר ששולט בך, לשתות מים מידי הכהן ולהסתכן במוות.

     

    התגובה האפשרית השנייה – לחיות במחתרת. "לגנוב" את האהבה שמגיעה לך, לרמות את השליט אם הוא תופס אותך, לפתח מיומנויות של שקרים. כפי שראינו, גם בחירה זו כרוכה בסכנת מוות.

     

    האפשרות השלישית, זו של חנה, היא להתריס כלפי הריבון. לנהל מאבק מוסרי מול השליט, להראות לו את חוסר הצדק בחוקים שלו, לדבר אתו במוסר ובהיגיון (להיות רוזה פרקס, להיות סופרג'יסטית) ולקוות לשעת חסד היסטורית. אם בחרת בדרך הזו – סיכוייך לצאת ממנה בריאה בגופך ובנפשך קטנים במיוחד.

     

    ומי שלא בטוחה שבחירה נשית בחופש בחברה פטריארכלית כרוכה בסכנת מוות, מוזמנת לפתוח עיתון.

     

    עפיפון תבערה ושמו "מדינת הלכה"

    השבוע כשחשבתי על הטור הזה, שבתי ושיחקתי בדמיוני ב"עץ או פאלי". האם אכתוב על פרשת "אישה סוטה", או על התבערה התורנית שהצית סמוטריץ'. חברה חכמה אמרה לי: תכתבי על אישה סוטה, ותשתמשי בחוק זה כדוגמה לעתיד הממתין לנו. שיבינו כולן במה מדובר. תודה לך יקירתי, הנה אני עושה את זה.

     

    סמוטריץ' רצה להצית אש בחברה ישראלית פגועה, מסוכסכת וכמעט נטולת תקווה, וגם אם נראה שכרגע האש אוכלת בעיקר אותו - אש היא דבר הפכפך, ואנרגיות של שנאה פגיעתן רעה וכה מיותרת. לא חבל?

     

    מה לדוד ושלמה - ולמדינת הלכה

    אבל אי אפשר לעצור בדוגמת האישה הסוטה, שכן הדברים של מנהיג "איחוד מפלגות הימין" (שזכו לגיבוי מחברו להובלת המפלגה), מזמנים אפשרות לברר את המושג "מדינת הלכה".

     

    סמוטריץ' ערבב בקדירה אחת לפחות שלוש צורות של ניהול ממלכה: חוקי התורה, כדוגמת חוק האישה הסוטה, וגם עין תחת עין, כריתות ידיים וסקילות של בנים ממרים ושל מחללי שבת. אבל חשוב לציין גם את חוקי התורה המצווים על אהבת הגרים ועל יחס שווה לכל החיים בארץ הזו.

     

    ממלכת דוד ושלמה היא סיפור על מלכים משבטי ישראל, בעלי כוח, כיבושים מפוארים ואמונות דתיות בשפע. מסיפורי התנ"ך המתארים מלכים אלה, ניכר שהם לא הכירו את התורה, ועל כן בוודאי שלא עמלו על שמירת חוקיה.

     

    "מדינת הלכה" היא יצור שעדיין לא נולד. ההלכה נוצרה בתקופה שבה עם ישראל לא היה ריבוני, ולעובדה זו משקל מכריע על אופייה של ההלכה. ההלכה לא מתאימה לניהול מדינה, ומי שירצה להתאימה - יצטרך לסרס אותה באכזריות.

     

    שיהיה ברור, אף אחת מהאפשרויות בסלט ההפחדות של סמוטריץ' לא חביבה עליי, וכולן מאוד לא דמוקרטיות. אבל הנה, לפחות הרווחנו שיעור בהיסטוריה ובתרבות. ועכשיו לא נותר אלא לקוות למעט פחות שנאות והפחדות.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    לכבוד חודש הגאווה והמצעדים, אני מתפללת בסרטון את תפילת המצעד שכתבה הרבה גילי צדקיהו.

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

    שבת שלום!

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים