שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לא רק שותפים של הליכוד: "הברית ההיסטורית" של השמאל והציונות הדתית
    מאז הקמת המדינה, הציונות הדתית נשארה מחוץ לממשלה רק פעמיים: בממשלת רבין השנייה ובממשלת אולמרט. היו כמה פעמים שהיא התפטרה או פוטרה, אך גם עם מפלגות המרכז-שמאל היא ידעה לשתף פעולה. האם במסגרת הפקת הלקחים, שעליה המליץ סמוטריץ', שיתוף הפעולה יחזור?

     

      ()
    ראשי מפלגת הבית של הציונות הדתית היום - ואז

    היא הייתה בת הברית של מפא"י במשך קרוב ל-30 שנים, והשתתפה בכל הממשלות- פרט לתקופה קצרה – עד המהפך ב-1977. גם אחרי שמנחם בגין עלה לשלטון המשיכה המפד"ל – מפלגת הבית של הציונות הדתית, להיות חלק בלתי נפרד מהממשלה. רק פעמיים היא נשארה באופוזיציה – בממשלת רבין של 1992 ובממשלת אולמרט.

     

    כיום הבית של הציונות הדתית הפך ל"בית היהודי" ויחד עם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל הם מייצגים את המגזר כ"איחוד מפלגות הימין". עד לאחרונה היה נראה שיש למפלגת הבית של הציונות הדתית רק בת ברית אחת – הליכוד. אך כבר נשמעו קריאות "להפיק לקחים" מהיחס שהפגין לכאורה יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, כלפי אנשי המגזר. שיתוף פעולה בין הציונות הדתית למפלגות המרכז-שמאל נראה דבר בלתי מציאותי, אך עד לפני כמה עשורים זה היה נפוץ ופעל לא רע.

      (צילום: הנס פין, לע
    מימון ובן גוריון בעת חתימה על הכרזת העצמאות. שותפות עמוקה בין הציונות הדתית למפא"י והמערך(צילום: הנס פין, לע"מ)

    יהודה לייב מימון (צילום: דוד אלדן, לע
    יהודה לייב מימון. שר הדתות בממשלת ישראל הראשונה(צילום: דוד אלדן, לע"מ)

    בינואר 1949 התמודדו בבחירות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי", שתי המפלגות שהקימו את המפד"ל, ברשימה משותפת עם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל. המפלגה הצטרפה לממשלתו הראשונה של דוד בן גוריון. היא קיבלה שלושה תפקידי שרים – חיים משה שפירא היה שר הפנים, הבריאות והעלייה, יהודה לייב מיימון קיבל את משרד הדתות, ואילו נציג אגודת ישראל יצחק מאיר לוין מונה לשר הסעד.

     

    בבחירות 1951 התפצלו המפלגות, אך הפועל המזרחי והמזרחי הצטרפו לממשלה שהקים בן גוריון. חיים משה שפירא היה שר הדתות והפנים, יוסף בורג מונה לשר הבריאות (שניהם מהפועל המזרחי – י.ד.). דוד צבי פנחס, שנפטר במהלך כהונתו, קיבל לידיו את תיק התחבורה ולאחר מותו מונה מרדכי נוריק לשר הדואר.

      ()
    שפירא ובן גוריון. המפד"ל הייתה חלק בלתי נפרד בממשלות המערך ומפא"י

    ב-1955 שוב איחוד בציונות הדתית, והמפלגה המאוחדת זכתה ל-11 מנדטים ושוב הצטרפה לממשלתו של בן גוריון. למעשה, המפד"ל (המפלגה הדתית-לאומית), הוקמה רשמית בשנה שאחר כך, בעקבות התמזגות "המזרחי" עם "הפועל המזרחי".

     

    המפד"ל בהנהגת שפירא המשיכה להיות חלק בלתי נפרד מהממשלות שהקימה מפא"י ולאחר מכן המערך וכך פעלה רבות לשימור הסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה. שותפות זו הבטיחה למפד"ל את משרדי הפנים והדתות כמעט בכל הממשלות שבהן הייתה שותפה, והפך אותה לכוח הפוליטי הדתי בעל ההשפעה הגדולה ביותר במשך שנים ארוכות.

      ()
    שפירא בין גולדה לדיין. הבנה רבה בתחום החברתי-מדיני, מחלוקות בנושאי דת

    בין מפלגת השלטון לבין המפד"ל הייתה הבנה רחבה בתום החברתי והמדיני, אך בנושאים דתיים – כמו מיהו יהודי והחינוך הדתי – נוצרו חיכוכים ומשברים קואליציוניים. לאחר מלחמת ששת הימים, ובעיקר לאחר מותו של שפירא ב-1970, גיבשה המפד"ל בהנהגת בורג עמדה מדינית שמתנגדת לנסיגה מ"השטחים ששוחררו במלחמה". השקפה זו התחזקה עוד יותר בהשפעת צעירי המפלגה, בראשות זבולון המר.

     

    התמיכה באידיאולוגיית "ארץ ישראל השלמה" הלכה והתבססה במפד"ל בעיקר עם הקמתו של "גוש אמונים", שהתחיל כתנועה בתוך המפלגה עצמה. עמדותיה המדיניות של המפד"ל הרחיקו אותה מהמערך וקירבו אותה אל הליכוד.

      (צילום: משה מילנר, לע
    גוש אמונים. קירבו את המפד"ל לזרועות הליכוד(צילום: משה מילנר, לע"מ)

    אהרון אבוחצירא עם זבולון המר ויוסף בורג (צילום: דוד רובינגר)
    אבוחצירא, בורג והמר. הצעירים השפיעו על ההתנגדות למסירת שטחים(צילום: דוד רובינגר)

      (צילום: משה מילנר, לע
    בורג ורבין בכנסת. שרי המפד"ל פוטרו בעקבות משבר נחיתת מטוסי F-15 בשבת(צילום: משה מילנר, לע"מ)

    בדצמבר 1976 פוטרו שרי המפד"ל על ידי ראש הממשלה יצחק רבין, אבל לא בעקבות חילוקי דעות מדיניים, אלא בשל משבר נחיתת מטוסי F-15 בשבת, זאת מכיוון שהשרים נמנעו בהצבעת אי אמון שקשורה לאירוע.

     

    בעקבות כך לא התקשתה המפד"ל לפרק ב-1977 את מה שכונה "הברית ההיסטורית" בינה לבין תנועת העבודה, ולהצטרף לקואליציה בראשות הליכוד. לאחר המהפך היא קיבלה לראשונה את משרד החינוך שבראשו עמד המר, המשרד חזר לידי המפלגה לאחר "התרגיל המסריח" ב-1990.

     

      (צילום: משה מילנר, לע
    בורג בהשבעת הממשלה לאחר המהפך(צילום: משה מילנר, לע"מ)

    המפד"ל הייתה חברה בכל ממשלות ישראל מ-1949 ועד ל-1992, כולל ממשלות האחדות עם העבודה. במהלך כהונת ממשלת האחדות הראשונה (1984-1988) הוקרן בערוץ הראשון שיר סאטירי "עם אחד, שר אחד" שבו חיקה טוביה צפיר את הפוליטיקאים השונים. יו"ר המפד"ל דאז, בורג, קיבל את השורה "והכיסא לעולם יישאר" – רמז לכך שהמפד"ל הייתה חלק בלתי נפרד מכל ממשלה.

      (צילום: לע
    בורג עם יצחק נבון. קיבל בחיקוי את השורה "והכיסא לעולם יישאר"(צילום: לע"מ)

    בבחירות 1992 זכתה המפד"ל בשישה מנדטים בלבד ונשארה לראשונה באופוזיציה. את מקומה כמפלגה הדתית החזקה ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר הלכה ותפסה ש"ס. ארבע שנים אחר כך חזרה המפלגה לממשלה ותיק החינוך שב להמר, שנפטר במהלך כהונתו. יצחק לוי ושאול יהלום היו שני השרים הנוספים של המפלגה בממשלת נתניהו הראשונה.

     

    בכנסת ה-15 (1999) ירד כוחה של המפד"ל עוד יותר והיא זכתה בחמישה מנדטים בלבד, לעומת 17 שבהם זכתה ש"ס. המפלגה הייתה שותפה בקואליציה שהקים אהוד ברק, אך פרשה ממנה כעבור כשנה בשל אי הסכמה על תהליכים מדיניים.

      (צילום: אלכס קולומויסקי)
    הרב דרוקמן. כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל(צילום: אלכס קולומויסקי)

      (צילום: דן בלילטי)
    אריאל שרון ואפי איתם. המפד"ל פרשה מהממשלה בעקבות תוכנית ההתנתקות(צילום: דן בלילטי)

    זמן קצר לפני הבחירות לכנסת ה-16 נבחר אפי איתם לעמוד בראשות המפלגה, והיא זכתה בשישה מנדטים. לאחר הבחירות הצטרפה המפלגה לממשלתו של אריאל שרון, אך במהלך 2004 פרשה המפד"ל מהקואליציה בעקבות תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה.

     

    בבחירות לכנסת ה-17, שנערכו לאחר תוכנית ההתנתקות, התמודדה המפלגה ברשימה משותפת עם סיעת האיחוד הלאומי. הרשימה המאוחדת זכתה בתשעה מנדטים ולא הצטרפה לממשלתו של אהוד אולמרט. לקראת סיום הקדנציה החליטה הסיעה על שם חדש – "הבית היהודי", ולבסוף התפצלה לשלוש מפלגות שונות: "האיחוד הלאומי", "הבית היהודי" ו"אח"י".

     

    ב-2009 התמודדה המפלגה בשם חדש: "הבית היהודי-מפד"ל החדשה", וזכתה בשלושה מנדטים. השלושה שכיהנו מטעמה בכנסת היו אורי אורבך, זבולון אורלב והיו"ר – דניאל הרשקוביץ', שאף כיהן כשר המדע.

     

    הבחירות לבית היהודי, שבהן ניצח בנט    (צילום: אבי פרץ ואבישי זיגמן)

    הבחירות לבית היהודי, שבהן ניצח בנט    (צילום: אבי פרץ ואבישי זיגמן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לקראת הבחירות לכנסת ה-19 התאחדה המפלגה עם האיחוד הלאומי, כשבראשה עמד נפתלי בנט. המפלגה קיבלה בבחירות 12 מנדטים והיא הצטרפה לממשלת נתניהו. בנט מונה לשר הכלכלה והמסחר, אורי אריאל לשר הבינוי והשיכון ואורבך מונה לשר לענייני גמלאים. בכנסת ה-20 ירד כוחה של הבית היהודי לשמונה מנדטים. בנט כיהן כשר החינוך, איילת שקד כשרת המשפטים ואורי אריאל עבר למשרד החקלאות.

     

    בבחירות לכנסת ה-21 פרשו בנט ושקד מהמפלגה והקימו את "הימין החדש". מנגד, לאחר מאבקים לא פשוטים, התאחדו אנשי הבית היהודי עם האיחוד הלאומי ורצו בבלוק טכני יחד עם עוצמה לישראל. יחד קראו לעצמם "איחוד מפלגות הימין". בבחירות באפריל שעבר הם קיבלו חמישה מנדטים, אך בעקבות כישלון נתניהו בהרכת ממשלה היו"רים רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' לא זכו לכהן כשרים.

     

    אחרי שנתניהו פיטר את בנט ושקד מתפקידיהם, דרשו ב"איחוד מפלגות הימין" להעביר לידיהם את התיק – החינוך ליו"ר הבית היהודי פרץ, והמשפטים ליו"ר האיחוד הלאומי סמוטריץ'. השבוע מינה נתניהו את אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים ובעקבות כך קרא סמוטריץ' לציונות הדתית להפיק לקחים: "נתניהו לא היה מתייחס לאף אחד מהשותפים האחרים שלו כמו שהוא מרשה לעצמו להתייחס לציונות הדתית. הגיע הזמן שנפיק לקחים". האם ממשיכי דרכה של המפד"ל יחזרו לשתף פעולה עם מפלגת המרכז-שמאל? על פניו נראה שזה לא אפשרי, אבל ימים יגידו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים