שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    למה באמת זינק מחיר האבטיח?

    קוב מים התייקר ב-150%, שלל מיסים הזניקו את שכר העובדים הזרים, וגם הפחתת זיהום האוויר באה עם מחיר. אורי רבינוביץ', מגדל אבטיחים ותיק, מסביר למה כבר אין אבטיחים בשקל לק"ג - ולמה זו לא אשמת החקלאים

    האבטיח הוא סמל הקיץ, ומחירו זינק השנה עד ל-9 שקלים לקילו אצל ירקנים פרטיים, לצד שאר ירקות ופירות שמחירם זינק בעשרות אחוזים בעשור האחרון. הזעם של הצרכנים מופנה לחקלאים, לסיטונאים ולרשתות השיווק - אבל למה באמת זינק מחיר האבטיח?

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    התוכנית להורדת מחירי הפירות: תמיכה ישירה בחקלאים

    הרשתות גוזרות קופון? הפירות יקרים גם ישירות מהחקלאי

    התייקרות הפירות והירקות: "המחירים בשמיים - צריך לשקול היטב מה לקנות"

     

    בעבר רכשנו אבטיח בשקל לקילו, אך היום ברשתות השיווק הגדולות הוא נמכר ב-4.9 עד 5.9 שקלים לקילו. כדי להבין מה הוביל לשינוי במחירים מהצד של החקלאים, פנינו לאורי רבינוביץ', 59, דור שלישי למגדלים ממושב צופית, ספק ומגדל של אבטיחים אישיים ותותים לשופרסל ובעל דוכן בשוק האיכרים בנמל תל אביב.

    8 דברים שלא ידעתם על אבטיח ()
     

    זינוק בהוצאות ייצור

    "הציבור לא שואל למה עלו בעשרות אחוזים מחירי הבנזין או הארנונה? גם הם היו נמוכים פעם", אומר רבינוביץ', שתוהה איך הציבור "משלים עם מחיר הבנזין אבל חושב שתוצרת חקלאית תמיד צריכה להיות זולה". לדבריו, הציבור לא בא לממשלה בטענות אלא "נטפל לחקלאים". הסיבה לעליית המחירים לדבריו, היא זינוק בהוצאות הייצור, שהממשלה אחראית להם. "ראיתם פעם חקלאי שהפך לטייקון?" שאל, תוך פירוט שרשרת ההתייקרויות, שגרמה לכך שעלות גידול אבטיחים זינקה מ-2,000 שקל לדונם ל-6,000 שקל. "אם שילמנו לפני עשור פחות משקל לקוב מים, אחרי רפורמת המים של האוצר אנחנו משלמים כ-2.5 שקל לקוב, וזו הוצאה משמעותית למגדל", הוא מסביר, ומציין גם היטלים שונים שהממשלה מחייבת בשכר העובדים הזרים, שהזניקו את עלותם לחקלאי, "אז למה מתפלאים שמחיר המוצר עלה?".

      (צילום: צביקה טישלר)
    "סבסוד מעודד חוסר יעילות". אורי רבינוביץ'(צילום: צביקה טישלר)
     

    לצד המים ועלות העבודה, החקלאים משתמשים כיום בזרעים יקרים יותר, אומר רבינוביץ', "כי הציבור שידרג את טעמו". לדבריו, הצרכן דורש אבטיח אדום יותר, מתוק יותר, בלי גרעינים, שמצריך זנים מושבחים, שמחירם גבוה יותר. לכך מתווסף פינוק של הצרכן שמעדיף חצאים או רבעים, מוותר על אבטיח אם יש לו כתם צהוב ופוסל אבטיחים שלא נראים לו אדומים מספיק. הפחת של רשתות השיווק על אבטיחים, מספר רבינוביץ', עומד על כ־20%: "חצי אבטיח שלא נקנה ועמד פתוח נזרק אחרי יום".

     

    אם זה לא מספיק, רבינוביץ' מוסיף שלדרישת הציבור להפחית זיהום אוויר גם יש מחיר: "בעבר חיטאנו את הקרקע לפני הזריעה עם מתיל ברומיד, גז חיטוי שהשימוש בו נאסר מטעמי שמירה על הסביבה". לדבריו, כדי לפתור את הבעיה נאלצו להשתמש בזן עמיד יותר של אבטיחים, מעין הכלאה עם דלעת שהשורש שלה עמיד יותר, "והם כמובן יקרים יותר".

       ()
     

    כמו רולטה רוסית

    "החקלאים בארץ מתבגרים. אני מתקרב לגיל 60 ואני פחות מוכן לקחת סיכונים פיננסיים", מגלה רבינוביץ', שמספר שאם בעבר היה מהמר על 700 דונם אבטיחים - היום הוא מגדל 200. "הציבור שוכח שמי שמסכן את כספו בתחילת העונה זה אנחנו. להיות חקלאי זה כמו רולטה רוסית, אתה חשוף לסיכון כל עונה מחדש, החל ממזיקים ועד לפגעי מזג אוויר. האבטיחים עצמם רגישים למחלות עלים, וגדלים בתקופה חמה שיש בה הרבה מזיקים".

     

    הסיכון של החקלאים הוא לא רק הודות לאקלים. רבינוביץ' נזכר בשנים שבהן המחיר ירד בגלל היצף סחורה, ועלות הקטיף עלתה על המחיר שקיבל החקלאי, כך שרבים העדיפו לא לקטוף ולוותר על ההשקעה. "את הנזקים האלה, מי משלם? הציבור? רשתות השיווק? לא, אנחנו. התוצאה היא שיש פחות מגדלים. הבן שלי אמר לי שהוא לא מוכן לשעבוד הזה, לא משתלם. מה שהציבור לא מבין זה שהמחירים בטווח הארוך ימשיכו לעלות - כי פחות ופחות משתלם לחקלאים לגדל".

     

    אחד מחבריו של רבינוביץ', כך הוא מספר, גידל לפני שלוש שנים עגבניות, אך הגיע לסף פשיטת רגל לאחר שהיבולים שלו נפגעו ממזיקים. "הוא בנה על

    זה שבגלל המחסור שהזניק את מחיר העגבניות הוא יצליח לכסות חלק מההפסדים עם מה שהצליח לשווק, אבל שר האוצר משה כחלון התיר יבוא עגבניות מטורקיה, שהורידו את המחירים. בסוף הממשלה תצטרך לייבא חקלאים", הוא אומר, ומוסיף שבטווח הארוך "כחלון בא לברך ויצא מקלל". "כל התערבות ממשלתית שגורמת לעוד מגדל לצאת מהמשחק מבטיחה שבטווח הארוך מחירי התוצרת בארץ יהיו יקרים כי לא יהיה היצע. הממשלה רוצה להיות תלויה בהובלות ימיות של פירות מיובאים, ומה קורה אם תיפסק תנועת האוניות לישראל? ומי מבטיח שבחו"ל יהיה זול יותר? ובכלל, פירות מיובאים מאופסנים במכליות קירור, את חושבת שיש להם טעם כמו לפרי ישראלי שמגיע מהמגדל?" הוא תוהה.

     

    לרבינוביץ' גם דוכן בנמל ת"א כאמור, שבו המחירים נחשבים לגבוהים במיוחד. "לצד השכירות הגבוהה שגובים מאיתנו", הוא מסביר, "אני משווק מוצרים מיוחדים כמו גזר בצבעים, תפוחי אדמה סגולים וכדומה. זו התוצרת הכי טרייה שיש, ישר מהשדות. למי ששואלים אותי, 'למה יקר כל כך' אני אומר - מי שלא מתאים לו המחיר, שלא יקנה ויחכה לעונה".

     

    זה אמנם שוק של היצע וביקוש, אבל רבינוביץ' אומר שהקהל היום שונה, ונזכר בסיפור שקרה לאחרונה: "באו לדוכן סבתא, אמא ונכדה קטנה, שרצתה תותים. שתי סלסילות נמכרו ב־50 שקל, מחירי תחילת עונה. האמא אמרה שזה יקר אז לא קונים, אבל הנכדה החלה לרקוע ברגליים ולעשות פרצופים. את חושבת שלא קנו לה? פעם היו אומרים לא וזהו. היום אנשים לא דוחים סיפוקים ולכן קונים גם במחירי תחילת עונה".

    באשר להצעת מנכ"ל משרד החקלאות לסבסד חקלאים ישירות, רבינוביץ' מבהיר: "אני נגד. סבסוד מעודד חוסר יעילות. הפתרון פשוט: שהמדינה תפחית את עלויות הייצור שבאחריותה, כמו המים ועלויות העבודה".

     

    ובינתיים?

    "שהציבור ישתדל לרכוש ישירות מהחקלאים. הדור הצעיר מעדיף לרכוש אונליין, בלי לראות את הפרי ובלי למשש אותו, וזו שיטה בדוקה לאבד את השליטה על איכות התוצרת - והקשר שלה למחיר. אתה מקבל מה שמגיע. אני חושב שצריך לחזור לשיטה הישנה ולקנות עם העין, לחוש את הפרי. אז גם תשלטו טוב יותר במחיר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים