שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אני רוצה להיות אלוף העולם": יונתן זבירין לא עוצר לרגע
    לשמור על שגרת בוקר קבועה, לא להחמיץ ארוחה, שיעורי הבית באים לפני האימונים, ותפקיד ההורים הוא לתמוך – אבל לא להחליף את המאמן. פרויקט "בוקר טוב יותר" בשיתוף "ידיעות אחרונות", ynet ותלמה מציג את המתכון להצלחה של יונתן זבירין (13), אלוף אירופה לקדטים בקונג פו. "חשוב לי שהוא יצליח – אבל יותר חשוב לי שהוא יהיה בן אדם וייהנה מהדרך", אומר אביו

    בשיתוף תלמה

     

     

    במאי האחרון צעד יונתן זבירין (13) מחולון בגאווה אל עבר פודיום רחב ידיים באליפות אירופה לקדטים באו־שו (או בשם המוכר יותר, קונג פו), שנערכה בעיר מוסקבה. לצלילי "התקווה" עמד זבירין זקוף ונרגש על דוכן הענקת המדליות כשמבטו נישא אל היציע – שם המתין לו אביו, צבי זבירין.

     

    "אני כבר הרבה שנים מלווה את נבחרת ישראל בתור שופט מקצועי באו-שו, יצא לי לשמוע לא מעט את ההמנון באולמות, אבל הפעם זה ריגש באופן אחר כי מי שעמד על הפודיום הוא בשר מבשרי", סיפר האב.

     

    איך הופכים ילדים לאלופים? זה מתחיל בבוקר טוב יותר

     

    "אני זוכר שהתרגשתי מאוד כשעמדתי על הפודיום", מספר יונתן, "הפעם הראשונה היא מרגשת במיוחד. לדעת שהצלחת להשיג את המטרה שלשמה הגעת זה מעצים. בנוסף, לשמוע את התקווה באולם ולדעת שזה בזכותך זה מדהים. עבדתי מאוד קשה בשביל הרגע הזה, התאמנתי במשך שעות ארוכות, השקעתי. האמת היא שאני לא עוצר פה. אני רוצה גם להיות אלוף עולם".

    יונתן זבירין - אלוף אירופה לקדטים בקונג פו בקטגוריית חרב ואלוף ישראל בקטגוריית חרב וללא נשק (צילום: אבי מועלם)
    יונתן זבירין - אלוף אירופה לקדטים בקונג פו בקטגוריית חרב ואלוף ישראל בקטגוריית חרב וללא נשק(צילום: אבי מועלם)
     

    זבירין הוא אלוף אירופה לקדטים בקונג פו בקטגוריית חרב ואלוף ישראל בקטגוריית חרב וללא נשק. האהבה שלו לתחום החלה כבר בגיל חמש, כשאביו צירף אותו לאימוניו. גם האב, מתברר, "ירש" את התחביב. "נולדתי במינסק שבבלארוס ושם הגעתי דרך אבי אל הענף, עוד כשהייתי ילד קטן", מספר צבי, "לאחר העלייה שלי ארצה נתקלתי במאמן אלכסנדר פרנקל, שאימץ אותי לקבוצה שלו. בהמשך חיברתי את שני הבנים שלי לספורט הזה כי אני חושב שזה ענף מאוד מיוחד: זו גם אומנות לחימה, יש בה אלמנט של פיתוח הגוף, אבל יותר מכל זו עבודה עם המחשבה".

     

    קונג פו הוא ענף ספורט שנולד בסין ומבוסס על תערובות של ענפי לחימה מסורתיים. הענף כולל בתוכו שני שדות מרכזיים: ה"סאנדא" – אגרוף סיני בקרב מגע מלא, שהמתמודדים בו מחולקים לפי גיל, מין ומשקל, וה"טאולו" – מקצה של הופעות יחיד, פעם ללא נשק ופעם עם נשק, ארוך או קצר.

     

    זה לא ענף ספורט אולימפי, אבל בישראל הוא הולך וצובר תאוצה. ברחבי הארץ יש מועדונים רבים ונבחרת ישראל קוטפת הישגים נאים. "מאז שנכנסתי לתחום בישראל, האו־שו מתפתח בקצב יפה, ומשנה לשנה רואים את ההיענות של הציבור. כל פעם יש יותר ויותר מועדונים והתחרויות הבינלאומיות הן ברמה מאוד גבוהה", אומר זבירין האב.

     

    משמעת גבוהה (צילום: אבי מועלם)
    משמעת גבוהה(צילום: אבי מועלם)
     

    כדי להפוך לספורטאי מקצועי – על אחת וכמה וכמה בענפי הספורט היחידניים – אחת התכונות הנדרשות לאורך הקריירה התחרותית היא יכולת ריכוז גבוהה, לדעת למקד את האנרגיה בזמן תחרות ולחדד את המחשבות במהלך שגרת האימונים.

    הרוטינה של יונתן דורשת משמעת עצמית גבוהה.

     

    "לספורטאי כמוני חשובה מאוד שגרה מסודרת", הוא מסביר, "אני מתאמן בין היתר גם בנבחרת ישראל, ולכן אני צריך לסדר את לוח הזמנים שלי ולהתמיד בו ללא פשרות. אני קם בשעה שבע וחצי בבוקר, מתארגן לבית הספר, מקפיד לאכול מעדן או דגני בוקר בריאים ומיד יוצא ללימודים. כשאני מסיים את בית הספר אני הולך ישר הביתה, מכין את כל השיעורים או לומד למבחנים. רק אחר כך אבא או אמא לוקחים אותי לאימון. אני מתאמן שש פעמים בשבוע – כל יום חוץ מיום שבת. כל אימון אורך כשעתיים וחצי, ולמרות שזה עמוס ונדרשת השקעה גדולה – אני אוהב את השגרה שלי".

     

    לא מתפשר על לוח זמנים (צילום: אבי מועלם)
    לא מתפשר על לוח זמנים(צילום: אבי מועלם)
      

    וכן, גם בשגרה עמוסה של נער בן 13, חדור מוטיבציה ככל שיהיה, יש מעידות וויתורים שצריכים להיעשות. "לפעמים קורה שהבוקר שלי מתעכב ואני לא מצליח לקום כמו שצריך ולאכול מסודר – ואז זה מעיב לי על כל היום. אני רעב יותר וגם קשה לי להתאמן", הוא מספר, "זה נכון שבאופן יחסי אני מצליח לשלב בין חיי הספורט ללימודים ולחיי החברה, אבל אין ספק שאני צריך לוותר בשגרה שלי על מפגשים חברתיים ואירועים. מזל שיש את יום שבת שבו אני משלים פערים".

     

    בעידן המודרני, שבו החשיבות של שעות הפנאי גוברת, גם הורים ישראלים רבים הפנימו: פעילות פנאי מרובה ומגוונת מחוץ למסגרת הבית ספרית תורמת להתפתחותם של ילדים ובני נוער. בין אם מדובר בפעילות ספורטיבית או בהשתלבות במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, שעות אחר הצהריים שמוקדשות לפיתוח כישורים ויצירת חברויות מועילות לילדים ובני הנוער.

     

    ההורים מתגייסים ותומכים - משפחת זבירין (צילום: אבי מועלם)
    ההורים מתגייסים ותומכים - משפחת זבירין(צילום: אבי מועלם)

    בשל כך, הורים רבים מתגייסים לטובת המשימה המיוחדת – הפיכת הפוטנציאל האישי של הנער או הנערה למיומנות מקצועית בעלת הישגים. "ספורט הוא כלי חינוכי שמקנה לנערים ביטחון ונותן להם מטרה בחיים. גם נפילה ספורטיבית היא הנחתה להורים לצורך חינוך הילדים, בדיוק כמו יזם שנכשל בעסקים וצריך לקום מהר כדי להמשיך הלאה", מציג צבי זבירין את משנתו, "באופן כללי, אני חושב ששגרה ספורטיבית הרבה יותר טובה משגרה של התרוצצות מחוץ לבית ללא מטרה, או מישיבה ממושכת מול הפורטנייט. זה נכון שהשגרה של יונתן מורכבת – מה גם שמעבר לזה שהוא ספורטאי מצטיין הוא גם לומד בכיתה מדעית וגם שם הוא מצטיין, אבל הוא מצליח לשלב בין הספורט ללימודים. אני ואמא שלו סומכים עליו. הוא בן אדם עצמאי שעושה הכל לבד".

     

    אביו של יונתן מאמין שהדרך ליצירת אלוף היא השילוב המאוזן ביותר בין תמיכה הורית בספורטאי ולבין אמונה במאמן. "אני לא חושב שיש פתרון קסם אחד או מתכון מנצח ליצירת אלוף כמו יונתן. מה שבטוח הוא שזה דורש תמיכה מאוד גדולה מצד ההורים, והבנה שהמאמן הוא האוטוריטה המקצועית שרואה מה נכון עבור הספורטאי. לא תמיד חייבים להסכים עם המאמן, אבל כן צריך לתמוך", הוא מספר.

     

    "ספורט מעניק ביטחון לנערים" (צילום: אבי מועלם)
    "ספורט מעניק ביטחון לנערים"(צילום: אבי מועלם)
     

    "ההצלחה של יונתן ושל אחיו, שהוא שחקן כדורגל, עושה לנו רק טוב", מסכם זבירין האב, "אנחנו נהנים לראות איך הם מתפתחים, אבל חשוב לומר שאין אצלנו את הלחץ סביב הקריירה שלו. הוא צריך להחליט על הכיוון שלו בחיים. חשוב לי שהוא יצליח – אבל יותר חשוב לי שהוא יהיה בן אדם וייהנה מהדרך".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תלמה

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים