שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תמ"א 38 ייצא לדרך ללא "הקלות" שהתבקשו
    פרויקט בחיפה עורר הן התנגדות של שכנים באזור והן עתירה של חברת הבנייה נגד התנאים שאושרו לה. בית המשפט דחה את שני הצדדים
    בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחה לאחרונה שתי עתירות שהוגשו נגד ועדות התכנון והבנייה במחוז חיפה, שעסקו בפרויקט תמ"א 38/2 שיתבצע בבניין בחיפה, ותקפו את החלטות הוועדות מכיוונים שונים.

     

    ההליכים מול רשויות התכנון החלו בשנת 2015, כאשר חברת הבנייה "יוזמה אלונים תכנון וניהול" הגישה בקשה להיתר לביצוע הפרויקט. הבקשה כללה הריסה של הבניין ובניית מבנה חדש בן שני אגפים עם 24 דירות, מחסנים, מרתפים וחנייה תת-קרקעית. בקשת החברה כללה "הקלות", כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, ובהן תוספת של 6% משטח החלקה בגין שיפור התכנון, תוספת של 2.5 קומות מכח תכנית חיזוק, ועוד.

     

    לפני כשנתיים אישרה הוועדה המקומית את הבקשה אך בכפוף לתנאים מסוימים, שכללו בין היתר הפחתת שטח של 107.8 מ"ר מהשטח העיקרי, צמצום המבנה מ-24 ל-23 דירות, ותוך חיוב היזמית בהקצאת 33 מקומות חניה, חלקם בחניון תת-קרקעי. חברת הבנייה הגישה ערר על דרישת הועדה המקומית לביטול דירה אחת וצמצום שטח הבנייה. מן העבר השני, זוג שכנים הגיש התנגדות על עצם ההחלטה לאשר את הבקשה להיתר.

     

    כשנה לאחר מכן – במאי 2018 – דחתה ועדת העררים את שני העררים, וקבעה כי החלטת הוועדה המקומית סבירה. בדעת מיעוט, אחת מחברות ועדת העררים, נציגת מתכנן המחוז, סברה שאין לאשר את הבקשה להיתר לפני שתיערך בדיקה כוללת של היבטי התחבורה וצפיפות המגורים ברחוב.

     

    השכנים טענו כי התעלמות ועדת הערר מעמדתה של נציגת מתכנן המחוז, שקיבלה בדעת מיעוט את טענותיהם בדבר הצורך בבדיקת היתכנות תחבורתית, נגועה בחוסר סבירות קיצונית. אלא שלאחר ניתוח של הסוגיות שעל הפרק הבהיר השופט שמואל מנדלבום כי למעט טענות כוללניות, עמדת המתנגדים לא נתמכה בחוות דעת מקצועית או בתשתית עובדתית ברורה, שלפיה הוועדה לא נתנה מספיק משקל לשיקולי תחבורה.

     

    "תמ"א 38 נועדה לשרת אינטרסים ציבוריים חשובים ומהותיים של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ובהמשך גם מתן תמריץ וכלי להתחדשות עירונית שהינה משאב כלכלי יקר ערך המאפשר יצירת יחידות דיור נוספות רבות ללא צורך בבניית תשתיות חדשות", כתב.

     

    השופט דחה גם את עתירת חברת הבנייה והסביר כי ועדת הערר דחתה את טענת היזמית שלפיה יש לחשב גם את קומת המסד כ"קומה" לצורך חישוב מספר הקומות על פי תמ"א 38, וזאת הן מאחר שהדבר מנוגד לתוכניות החלות באזור, וכן משום ששטחה של קומת המסד נמוך מ-50% משטחה של קומה טיפוסית, לכן היא אינה מהווה "קומה" לצורך חישוב התמריצים על פי תמ"א 38.

     

    ועדת הערר אף סברה שאין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המקומית שלא לתת ליזם הקלה בשיעור של 6% מעבר ל-66% שכבר ניתנים לבנייה, ולא מצאה הצדקה תכנונית להקלה נוספת.

     

    השופט הסביר שאחוזי הבנייה המוקנים בחלקה לאור היותה מגרש פינתי הם גבוהים ממילא (66%), ועל כך נוספו אחוזי בנייה מוגברים המוקנים על פי תמ"א 38. בנסיבות אלו, ובהיעדר נימוק תכנוני כבד-משקל המצדיק הקלה, השופט לא מצא עילה להתערב בהחלטות הוועדות שלא לתת הקלות נוספות בנוסף לזכויות שהוקנו ליזם.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרת 1: עו"ד ניר פוקס ואח'
    • ב"כ עותרים 2: משרד עו"ד צלקר שפירא
    • ב"כ המשיבה 1: פרקליטות מחוז חיפה
    • ב"כ המשיבה 2: השירות המשפטי של עיריית חיפה
    • ב"כ המשיבים 3: עו"ד דורית ניסנבאום
    • עו"ד רועי פריד עוסק בתמ"א 38
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים