שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ארגוני הסביבה נאבקים במדינה על הקמת חמש מרינות חדשות

    צרות של עשירים? כ-4,800 מקומות עגינה יתווספו בחופי הארץ כדי לפתור את מצוקת החניה של כלי שיט פרטיים. הגופים הירוקים מזהירים מפני פגיעה בבעלי החיים ובחופים: "הצעד משרת ציבור מצומצם בלבד על חשבון כולנו"

    עושים גלים: הארגונים הירוקים התאחדו למאבק משותף בתוכנית חדשה שמקדמת המדינה, לפיה יוקמו חמש מרינות חדשות ויורחבו שמונה מרינות קיימות עד שנת 2030. המרינות, "מעגנות" בעברית, יגדילו את מספר מקומות העגינה לכלי שיט פרטיים - יאכטות בעיקר - מ-2,900 כיום לכ-7,600.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    הבעלים של אמריקן איגל מוכר קוטג'ים עם נוף לים

    חשיפה: המיזם שנועד להפוך את ערי הפיתוח למרכזי מגורים, תעסוקה ותרבות

    כך מרוויחים הקיבוצים עשרות מיליוני שקלים מעסקאות נדל"ן

     

    בדברי ההסבר לתוכנית מבליט צוות התכנון של רשות הספנות הנמלים את הצורך והחשיבות של קידום ספורט ימי וחינוך ימי, "אולם כשצוללים למספרים מגלים שרוב התוכנית מוקדשת למקומות חניה לכלי שיט", טוענים הירוקים, שבימים האחרונים חורשים את ערי החוף בהן מתוכננות המעגנות החדשות, ופועלים להקמת צוותי מאבק.

    המרינה בהרצליה (צילום: מוטי קמחי)
    המרינה בהרצליה(צילום: מוטי קמחי)
     

    צבי הים ייפגעו

    התוכנית מציעה להקים מרינות חדשות בנהריה, בחיפה (חוף בת גלים או קרית ים), בחדרה, בנתניה (מתחת ל"הר הזבל" וצפונית לחוף פולג). גם בתל אביב, שמתהדרת כבר במרינה, מוצעת השמשה והרחבה צפונה של מעגנת רידינג. המרינות הקיימות בערים אשדוד, אשקלון, הרצליה, מרינה אתרים (ת"א), יפו, שביט בחיפה ועכו יורחבו.

     

    ההתנגדות לתוכנית איגדה תחת מטרייה אחת את הארגונים הסביבתיים השונים. מלבד החברה להגנת הטבע, שותפים למאבק גם מגמה ירוקה, אנשי הים התיכון, צלול, אדם טבע ודין, העמותה לכלכלה בת קיימא, חיים וסביבה, EcoOcean ומחמל"י, שמתכוונים לקיים פעולות להגברת המודעות בחודשי הקיץ, שכמובן יהיו עמוסים במבקרים בחופים.

     

    החשש הוא שהקמת המרינות תביא לפגיעה חמורה באתרי הטלה של צבי ים, למשל, ותפגע גם בחופים הסמוכים למרינות. שטחי החופים עלולים להצטמצם כתוצאה מגריעת חול, והקמת שוברי גלים יגרמו לכיסוי עבה של חול בחופים סלעיים, דבר שיפגע קשה בערכי הטבע בים הסמוך לחוף.

       ()
     

    על פי הערכת רשות הספנות והנמלים, קצב הגידול במספר כלי השיט הקטנים בעשור האחרון נע בין 3%-4% בשנה, ובהתאם לכך, ניתן לצפות שבתוך שלוש שנים לא יוותרו כלל מקומות עגינה. ברשות רשומים כ-24 אלף כלי שיט קטנים, המשמשים לצורכי ספורט, נופש וחינוך ימי. קיימים עוד אלפי כלי שיט שאינם רשומים.

     

    בחברה להגנת הטבע נערכים למאבק ציבורי ממושך, מאחר שלטענתם ניתן לספק מענה לצרכים הימיים ולגידול במספר היאכטות גם על ידי הכשרת או הגדלת המרינות הקיימות בלבד, מסביר ערן בן נון, רכז משמר התכנון בחברה להגנת הטבע. "אין הכרח לספק את כלל הביקושים למקומות עגינה ליאכטות פרטיות. ישראל ענייה בשטחי חוף, ועגינת יאכטות אינה ולא יכולה להיות גבוהה בסדר העדיפויות", הוא טוען.

     

    מה כן ניתן לעשות? "אנחנו תומכים בהסבת מבנים ימיים קיימים למרינות, ובראשן ברידינג ובחיפה. פתרונות ייעול והרחבה לא פוגעים בסביבה החופית ולא גורעים שטחי חוף נוספים מהציבור, ויכולים להגדיל את היצע מקומות העגינה ביותר מ-3,000 מקומות", הוא מסביר.

     

    על פי התכנון הנוכחי, כל מרינה חדשה תנצל כ-700 מטר בממוצע מהחוף הטבעי, שעד עתה שימשו כמקום רחצה, טיול או "ריאה כחולה" לתושבים, וכמובן כשטחי מחיה למגוון רחב של בעלי חיים בחוף ובים.

     

    סכנה לחופי הגלישה

    איתמר גור, גולש ותיק משפיים, מספר לנו שקרקעית הים היא הגורם המשמעותי ביותר לאיכות הגלים, צורתם ואורכם. המשמעות היא

    שפגיעה בקרקעית עלולה להוביל לשינויים מרחיקי לכת ואף לחסל חופי גלישה שעובדים שנים. "לישראל אין מדיניות בנושא הים, הנושא פרוץ ויש מעט הגבלות ומעט פיקוח. אנו עדים לתופעות מדאיגות של דיג לא חוקי, קידוחים ללא הבחנה לחיפושי נפט וגז, הזרמת שפכים לים והרשימה עוד ארוכה. בהחלט קיימת בעיה עם מספר כלי השיט האזרחיים, שאין ספק שיגדל עם השנים, אך יש צורך בתוכנית כוללת עם ראייה רחבה וחשיבה אחראית לטווח ארוך", הוא אומר.

     

    גם ריקה אידלמן, תושבת נתניה, לשעבר אלופת הארץ בקיאקים וחובבת ספורט ימי, מתנגדת לתוכנית ובפרט למרינה המתוכננת בעיר. "אי אפשר להתייחס למרינה כאל מבנה קטן ונחמד, שמגיעים אליו יאכטות ותיירים. בצמוד למרינה מתכננים שלושה בתי מלון ובסמוך, בחוף פולג, עוד שישה בתי מלון ומרכז מסחרי גדול. כלומר, חוף טבעי ובתולי עם מצוקי כורכר מהממים יהפוך לגוש בטון. כל רצף החוף ישתנה".

     

    אידלמן מסכימה שיש צורך במרינה לימודית לחינוך וספורט ימי בנתניה, אולם היא טוענת שבתוכנית הנוכחית יש מענה רק לצורך של אוכלוסייה מצומצמת. "החשש שלי הוא שבלחץ בעלי ההון יהפכו את המרינה לחניית יאכטות בלבד, כפי שנעשה במרינה בתל אביב".

     

    מרינה חדשה לרוב נתפסת בעיני ראשי ערים כמוקד משיכה עירוני עם מסעדות, בתי קפה ומסחר, אומר בן נון, "אולם, המציאות הפוכה. בסופו של דבר הם יקבלו טיילת שמצידה האחד בתי קפה ומסעדות, ומהצד השני מבנה ימי שחוסם את הנוף לים ואת הגישה אליו. לכל צורך שעולה ניתן למצוא פתרונות מקומיים, אולם הפתרונות הנוכחיים משרתים ציבור מצומצם בלבד, על חשבון כולנו".

     

    במינהל התכנון טוענים שמדובר עדיין בתכנון ראשוני. "עקב המחסור במקומות עגינה, וכדי לתת מענה לצורכי ענפי השיט, החינוך והספורט הימי, יש צורך בעדכון תמ"א/13 לחופי הים התיכון בנושא פיתוח מעגנות. מטרת התוכנית להוות מדיניות כוללנית וארוכת טווח לנושא, והיא תגדיר את המיקומים המותרים לפיתוח מעגנות תוך התחשבות בשיקולים עירוניים, פיזיים, אקולוגיים ואחרים", נמסר מהמינהל.

     

    עוד נמסר, כי "מינהל התכנון בוחן בימים אלה את עדכון התוכניות של המרינות בישראל הן קיימות והן חדשות, בחינה שטרם הסתיימה. חשוב לציין, כי הבחינה הינה בהתאם למדיניות תמ"א 1 שאושרה לאחרונה, שראתה לנכון לרכז את הפיתוח בחופים רק בתחום העירוני ולא בשטחים הפתוחים. צר לנו כי ישנם גורמים שפעם אחר פעם מפרסמים נתונים שאינם מדויקים ומגמתיים ופוגעים בהליך התכנוני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים