שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התקציב הקבוע שעובר לכיסוי החובות: כך המדינה מממנת את המפלגות
    ישראל נמצאת בצמרת רשימת המדינות שמממנות את התקציב של המפלגות שלהן, לפי מחקר בינלאומי כ-81.2% מהתקציב השוטף של המפלגות הגיע ממימון ציבורי. הכספים שמיועדים לפעילות אידיאולוגית מגיעים בסופו של דבר לכיסוי הגירעון מהבחירות

    הבחירות החדשות העלו לתודעה את נושא מימון המפלגות - הכסף שלנו שמועבר למפלגות לטובת הקמפיינים שלהן. אבל התמיכה של המדינה במפלגות נמשכת לאורך כל השנה ונחשבת לחריגה גם במובנים בינלאומיים. ובסופו של דבר - הכספים שמיועדים לפעילות השוטפת מוצאים את עצמם בתקציב הבחירות.

        (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    המימון השוטף נועד לאפשר למפלגות לבצע מגוון פעולות, בהן שמירה על קשר עם הציבור, פעילות רעיונית ואידיאולוגית והליכים דמוקרטיים פנים-מפלגתיים. מדובר בסכומים משמעותיים, בשנת 2017, למשל, שלא הייתה שנת בחירות כידוע, העבירה המדינה למפלגות כ-130 מיליון שקלים לצורך מימון שוטף.

     

    היקף התמיכה הממשלתית במפלגות הוא חריג יחסית למדינות אחרות. חוקרים בינלאומיים בדקו את משקלו היחסי של המימון הציבורי בתקציבי המפלגות במדינות ה-OECD בשנים 2014-2010 ומצאו שישראל היא אחת המדינות הנדיבות. 81.2% מהכנסות המפלגות באותן שנים הגיע מהמדינה, רק הונגריה עקפה אותנו עם 81.6%.

    אחוז המימון הממשלתי מתקציב המפלגות ()

    לעומת ישראל, בפולין עמד היקף המימון הציבורי על 54.9% מהכנסות המפלגות, בקנדה על 34.25 ואילו בבריטניה היקף המימון הציבורי עמד על 8.8% מהכנסות המפלגות במדינה.

     

    צריך לציין שבניגוד למדינות רבות על המפלגות בישראל מוטלות הגבלות מחמירות בנוגע להיקף התרומות שהן יכולות לקבל – גם בשוטף ובמיוחד בתקופת בחירות.

     

    "המיקום של ישראל במחקר הזה הוא תוצאה של התפתחות היסטורית שבה הגבילו את המפלגות מלקחת תרומות מאנשים פרטיים כדי למנוע קשרים עם בעלי הון, אבל גם מההנאה של המפלגות מהשיטה שמעניקה להן מימון מפלגות מהגבוהים בעולם", טען ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

    הסבר מימון מפלגות ()

    הוא הוסיף: "כיום מותר למפלגה שמיוצגת בכנסת לקבל תרומה של עד 2,300 שקלים מאדם בשנת בחירות וזה גורם למצב שבו המפלגות לא משקיעות במציאות תורמים, נהנות מהמימון הקיים ולא עושות דבר לשנותו".

     

    ההגבלות שמוטלות על המפלגות בנוגע לקבלת תרומות הובילו לכך שהמפלגות מסתמכות כמעט אך ורק על המימון מטעם המדינה, במיוחד בתקופת בחירות. במערכת הבחירות של 2015 עמד המימון שהעניקה המדינה לכל המפלגות על כ-183 מיליון שקלים – 97% מסך ההכנסות של המפלגות לטובת אותן בחירות. אבל גם ביום-יום למדינה משקל רב בתקציב המפלגות – ב-2017 כ-80% מהכנסות המפלגות הגיעו מהמימון הציבורי.

     

    הדרך להגדיל את תקציב הבחירות

    הוצאות המפלגות במהלך מערכת בחירות גבוהות בהרבה מהכנסותיהן, בבחירות 2015 הוציאו המפלגות בישראל כ-246 מיליון שקלים, יותר מ-60 מיליון מעבר להכנסותיהן. למרות המימון הנדיב, לא הייתה ולו מפלגה אחת שנבחרה לכנסת והצליחה לשמור על איזון כלכלי בבחירות. כמעט כל המפלגות סיימו את הקמפיין עם מינוס בבנק.

     

    הסיבה לכך שהמפלגות מרשות לעצמן לעבור את התקציב בבחירות היא המחשבה על היום שאחרי – על התקציב השוטף שיגיע בעת שהמפלגה תהיה בכנסת.

    קמפיין הבחירות של הליכוד אל מול קמפיין הבחירות של כחול לבן (צילום: AP)
    שלטי בחירות. כספים שמיועדים לפעילות מפלגתית עוברים לכיסוי חובות הקמפיין(צילום: AP)

    המימון השוטף ומימון הבחירות הם שני מנגנונים שונים שנועדו במקור למטרות שונות. מימון הבחירות נועד לסייע למפלגות לנהל את מסע הבחירות שלהן, והמימון השוטף נועד לאפשר למפלגות לבצע פעולות כמו שמירה על קשר עם הציבור, פעילות רעיונית-אידיאולוגית והליכים דמוקרטיים פנים-מפלגתיים.

     

    למרות המטרות הללו, המדינה מאפשרת למפלגות להשתמש בכספי המימון השוטף לכל מטרה שירצו – ולפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הן משתמשות בחלק ניכר ממנו לכיסוי הגירעונות שצברו בתקופת הבחירות. התוצאה – למפלגות לא נשאר מספיק כסף כדי להשקיע בפעולות החשובות שלהן נועדו כספי המימון השוטף.

     

    אז איך שומרים שהמימון הציבורי ישמש את המטרות שלשמו נועד? במכון הישראלי לדמוקרטיה הציעו להקים "חומה" בין מימון הבחירות למימון השוטף, כך שהמפלגות לא תוכלנה להשתמש במימון השוטף לכיסוי הוצאות הבחירות. לטענת החוקרים, הדבר יעודד את המפלגות לנסות ולשמור על איזון תקציבי בתקופת הבחירות וגם יביא להן כספים לפעילויות שוטפות אמיתיות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים