שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יש להם שם: הכירו את קְטַן-רֶגֶל מְנֻמְנָם ובַּרְדָּסוֹן

    לפני כשנתיים גילו חוקרים כי שמותיהם של מאות פרוקי-רגליים מסדרת העכבישנים בישראל, שזכו לשמות עבריים ע"י החוקרים שגילו אותם במהלך עשרות השנים האחרונות, לא אושרו ע"י האקדמיה ללשון העברית. בעקבות עבודה מאומצת של החוקרים והוועדה לזואולוגיה, נבחרו עד כה 73 פרוקי רגליים ברי מזל. הכירו את קְטַן-רֶגֶל מְנֻמְנָם ועַקְרַב-נְמָלִים הַיַּרְדֵּן

     

    ארטמה נפילית    ( צילום: שלמי אהרן עריכה: ארז ארליכמן)

    ארטמה נפילית    ( צילום: שלמי אהרן עריכה: ארז ארליכמן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כיצד הייתם מגיבים באם משרד הפנים היה מעדכן כי השם שנבחר לכם בלידה מעולם לא הוכר על ידו? מאות עכבישנים שהתגלו בעשרות השנים האחרונות בטבע המקומי ותוארו כמינים חדשים למדע או דווחו כמינים חדשים לישראל, נקלעו לסיטואציה דומה ללא ידיעתם. 

     

    לפני כשנתיים גילו חוקרים בתחום חקר העכבישנים בישראל כי שמותיהם העבריים של עכבישנים רבים מסדרות העקרבאים, רגלבישאים, עקרבישאים ועכביסומאים, שהוצעו על ידי החוקרים הרבים שגילו אותם במהלך השנים, השתרשו אומנם בספרי לימוד ועיון, במדריכים ובפרסומים המדעיים, אך לא זכו לחותם הרשמי מצד האקדמיה ללשון העברית.

     

    קְטַן-רֶגֶל מְנֻמְנָם | Haasus naasane sp. nov (צילום: שלמי אהרן)
    קְטַן-רֶגֶל מְנֻמְנָם | Haasus naasane sp. nov(צילום: שלמי אהרן)

     

    תגלית במערות: עכביש מרעידן ענק

     

    איך בוחרים שם לעכביש ועקרב?

    לדברי ד"ר אפרת גביש-רגב, המנהלת המדעית של אוסף העכבישים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר גרשם לוי, אוצר אוסף העכבישנים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ואחד מחוקרי העכבישנים הבולטים בעולם, שהלך לעולמו לפני עשור הגיש רשימה לאקדמיה כבר ב-1985, אך היא לא אושרה באופן סופי.

     

    "גרשם לוי היה משוכנע וגם כולנו, חשבנו והבנו שהרשימה התקבלה. מסתבר שהיו אי הבנות ועבודת הוועדה לא הסתיימה, כך שלמעשה כל שמות העכבישנים בישראל אף פעם לא אושרו", היא אומרת בראיון ל-ynet.

     

    עַכְּבִיסוּמָא | Eukoenenia mirabilis (צילום: שלמי אהרן)
    עַכְּבִיסוּמָא | Eukoenenia(צילום: שלמי אהרן)

     

    גביש ועמיתיה יחד עם פרופ' יוסי הלר, ראש הוועדה הזואולוגית באקדמיה ללשון העברית, החליטו לתקן את המעוות, ולכך גוייסו חוקרים וסטודנטים העוסקים במחקר פעיל על עכבישנים בארץ, שהתכנסו לסדרת פגישות כדי לשים סוף לפרשת השמות.

     

    "בסדרת העכבישאים בישראל מוכרים מעל 650 מיני עכבישים ועדיין מוצאים מינים חדשים. יש מינים חדשים למדע שתוארו במהלך שלוש השנים האחרונות ולאחרים שעדיין בשלבי תיאור שמרנו שם לאחר שנסיים את התיאור המדעי", היא מסבירה ומדגישה כי במקרים רבים, היה צורך ביצירת שם חדש שגם יכלול בתוכו את הגילויים הגנטים והאבולוציונים בתחום המחקר ויתאים לבעל החיים המתואר.

     

    בשלב הראשון בחרו החוקרים לתת שמות לתת-המערכה, לאשר את שם המחלקה והסדרות:תת-המערכה, הכוללת את מחלקת העכבישנים, נקראת כעת מלקוחנים וגפי הפה של העכבישנים נקראים מלקוחיים.

     

    בנוסף החוקרים התמקדו בשלב הראשון במספר סדרות עכבישנים המיוצגות בישראל על ידי מעט מינים יחסית (עד 25 מינים לסדרה). כך לדוגמא, רגלביש המכונה קטן-רגל מנומנם, הנחשב לשוכן מערות והתגלה במערת ערק א-נעסנה באזור ואדי דליה במזרח בנימין.  

     

    קְטַן-רֶגֶל יְהוּדָה | Haasus judaeus (צילום: Jesús A Ballesteros)
    קְטַן-רֶגֶל יְהוּדָה | Haasus judaeus(צילום: Jesús A Ballesteros)

     

    החוקרים החליטו לשמור את שמה הערבי של המערה, שמשמעותו, מנומנם, בשם המדעי של העכביש (Haasus naasane sp. Nov) וגם בשם העברי.

     

    "בכניסה למערה תמיד נמצא שם בדואי מבוגר והוא מנומנם, ולכן קוראים למערה בשם הזה", מסבירה החוקרת. "במהלך גילויים חדשים, לעיתים צריך לשנות את המיון הביולוגי של אותו פרט שהתגלה, אז שם המין של העכבישן לא השתנה, אבל לעיתים השם של המשפחה בה הוא כלול השתנה".

     

    לדבריה, במהלך התהליך הצוות התייחס לרשימת העבר של גרשם לוי כרשימה שהתקבלה ופעל על בסיסה. "שמות שהוא העניק, המשכנו איתם ולא שינינו, אלא במקרים מסויימים בהם הרגשנו שיש צורך לשנות שם של עקרב שידייק יותר בסממנים החיצוניים. לדוגמא, עקרב מהמין קטלן עב-זנב שונה לקטלן עב-צבתות, מאחר וזהו סימן ההיכר בשטח מבין מיני הקטלנים, מאחר ולאותו קטלן יש צבת עבה יותר מהפרק שלפני הצבת. בעבר הוסיפו לשמות זנב או יד, אך זה גורם לאנשים להבין לא נכון את האיברים והמבנה של אותו פרט".

     

    העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו

     

    על חודה של צבת ונמלה

    החוקרים התייחסו לסממנים חיצוניים, התנהגותייים, אזורי מחייה או תכונות ייחודיות לכל מועמד, כך שהוספתם לשם עשויה לסייע בזיהוי של אותו פרט גם בשטח. אך מה יקרה בתרחיש בו לאורגניזם מסויים ישנה תכונה פיזיולוגית שאי אפשר להבחין בה בשטח, אלא רק במעבדה או באמצעות ציוד צילום מיוחד?

     

    "אם יש דבר קטן שכזה, אז אנחנו מחפשים משהו אחר שקשור למקום או לתפוצה. כל מי שמכיר עקרבים מכיר את הסוג עב-יד, אך הלשונאים בוועדה ביקשו לשים מקף כי הרבה אנשים לא הבינו את משמעות המילה וחשבו שזה עביד", היא מגלה. "אני הייתי שמחה באופן אישי לשנות להם את השם לעב-צבת".

     

    קַטְלָן עַב-צְבָתוֹת | Androctonus crassicauda (צילום: רוני לבנה)
    קַטְלָן עַב-צְבָתוֹת | Androctonus crassicauda(צילום: רוני לבנה)

     

    במהלך מחקר שנעשה בשנים האחרונות התגלו שני מינים חדשים של עקרבי עב-יד ברמת הגולן על יד חוקרים מאוניברסיטת חיפה וממוזיאון הטבע האמריקאי בניו-יורק- עב-יד עוג ועב-יד הבשן, בנוסף לשני מינים שהיו ידועים מישראל: עב-יד צהוב ועב-יד שחום.

     

    החוקרים העריכו כי נהר הירדן מהווה עבורם מחסום פיזי ולא ניתן למצוא אותם מערבית ממנו, אלא רק באזור הגולן. לכן בחרו לכלול בשם החדש מאפיינים המתאימים לאזור וכך עב-יד אחד זכה לשם עב-יד עוג הנחשב לעקרב עצום בגודלו והשני עב-יד הבשן, כמחווה לעוג מלך הבשן.

     

    בַּרְדָּסוֹן מֻסְוֶה | Dicranolasma hoberlandti (צילום: עמיר ויינשטיין | איגור ארמיאץ' שטיינפרס)
    בַּרְדָּסוֹן מֻסְוֶה | Dicranolasma hoberlandti(צילום: עמיר ויינשטיין | איגור ארמיאץ' שטיינפרס)

     

    אחד העקרבים שהתגלו מחדש בישראל הוא עקרב שזכה לשם החיות שבסביבתן הוא חי. הכירו את עקרב-הנמלים, שעד לפני מספר שנים היה ידוע על קיומם של חמישה פרטים בישראל, ירדן וסוריה.

     

    יורם צביק ,חוקר במעבדה לחקר עקרבים של עמותת "דוכיפת" חיפש אחריו במשך חודשים רבים עד שלילה אחד מצא מספר פרטים וכולם שהו בסמוך לשיירות של נמלת הקציר.

     

    בחיפוש מדוקדק יותר התגלתה אוכלוסיה נוספת שהיוותה עדות ראשונה לכך שישנו עקרב שחי עם נמלים, שלא פוגעות בו, תוקפות עקרבים ממינים אחרים והוא מרגיש בטוח מספיק כדי להתנשל בקן שלהם ללא חשש מפגיעה. ד"ר גביש-רגב מגלה כי "רצינו לקרוא לו עקרב-נמל, אך האקדמיה ללשון לא אוהבת את ההלחם, אז התפשרנו על עקרב-נמלים".

     

    עַקְרַב-נְמָלִים הַיַּרְדֵּן | Birulatus israelensis (צילום: רוני לבנה)
    עַקְרַב-נְמָלִים הַיַּרְדֵּן | Birulatus israelensis(צילום: רוני לבנה)

     

    רַגְבּוּב פָּחוּס | Trogulus gypseus (צילום: עמיר ויינשטיין)
    רַגְבּוּב פָּחוּס | Trogulus gypseus(צילום: עמיר ויינשטיין)

     

    עכביש נדיר מלבנון התגלה במערה בכרמל

     

    "רוצים שיותר אנשים יתעניינו בבעלי חייים"

    לדבריה, הושקעו מאמצים גדולים כדי להעניק שמות עבריים למשפחות ולסוגים השונים. "הסיבה שבעיניי מאוד חשוב לתת שמות עבריים היא כדי לגרום לעניין. אם אנחנו רוצים שיותר אנשים יתעניינו בבעלי חיים ובצמחים, חשוב מאוד להנגיש זאת. חוקרי עכבישנים ממדינות אחרות בעולם התלהבו מכך שיש שמות בעברית לכל בעלי החיים, כי דבר כזה לא קיים באנגלית. זה מאמץ של אנשי החינוך והחוקרים להנגיש זאת לקהל הרחב".

     

    חלק מרשימת 73 השמות החדשים שהוספו למילון הזואולוגי של העכבישנים (צילום: מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית)
    חלק מרשימת 73 השמות החדשים שהוספו למילון הזואולוגי של העכבישנים(צילום: מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית)

     

    העדכון שמופיע כבר באתר האקדמיה ללשון עברית עשוי להפוך את כל הספרות שהתפרסמה עד כה ללא רלוונטית.

     

    לדברי גביש-רגב אכן יידרשו להוציא מהדורות חדשות למדריכים שונים או הבהרות לספרות ישנה, ואפשר להתנחם כי "כל הספרים הישנים הפכו כעת למהדורות לאספנים", היא מסכמת ומבטיחה כי צוות החוקרים והאקדמיה ללשון, כבר פועלים במרץ לאישור ומציאת שמות לעשרות מועמדים נוספים הממתינים בתור.  

     

    לרשימה המלאה באתר האקדמיה העברית ללשון

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים