שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להפוך לאבא ולחזור לעבודה: "עצרתי פעמיים לנוח בדרך למשרד"
    אלעד נזכר בחיידק במעיים שתקף את המשפחה בדיוק כשאשתו הייתה בחו"ל, דניאל חזר מהעבודה לקראת ערב וגילה שארוחת הצהריים של אשתו עדיין במיקרו ואילן מודה שלוקח זמן ללמוד להיות אבא. שלושה אבות מספרים איך ההורות שינתה את חייהם

    אנחנו רגילים לשמוע נשים שמספרות על חווית ההורות, חופשת הלידה, האתגר לשלב בין הקריירה לבית, יסורי מצפון ועוד אינסוף מחשבות, דילמות ורגשות. ומה עם הגברים? הפעם ביקשנו מהם לספר איך הכל נראה מנקודת מבטם ואיך משלבים בין הצורך להשקיע בעבודה והרצון להיות עם המשפחה.

     

    אלעד אזולאי, אב לשלושה ממודיעין, לא ישכח את הערב כשאשתו לינור יצאה והוא היה צריך להאכיל את בתו מבקבוק. "עברנו אז מחלב אם לתחליף חלב, והילדה פיתחה רגישות והתנפחה כולה, הלם מוחלט", הוא מספר.

     

    "נאלצתי לסמס לה שתחזור מהר, שלחתי תמונות. היא הגיעה, הניקה והכל חזר לקדמותו. זו לא הייתה הפעם הראשונה, פעם אחת כשהיינו הורים לשניים לינור טסה לשבועיים לשבדיה מטעם העבודה. הבכורה חטפה חיידק קטלני במעיים, וכל המשפחה שלה ואני נדבקנו. יומיים לפני שחזרה, הכל חזר לקדמותו".

     

    איזה אבא אתה?

    "מעיר לבתי ספר ולגנים, מכין סנדביצים, מפזר בבוקר כדי שאשתי תוכל לצאת מוקדם ולאסוף, מכין ארוחת ערב, מקלח ומרדים, ופעמיים בשבוע אני אוסף מהחוגים. אשתי בוועד הכיתה ואני בהנהגת ההורים. אני עובד בשילוח בינלאומי וחוזר כל יום בסביבות שש בערב הביתה". 

     

    משפחת אזולאי (צילום: אלבום פרטי)
    משפחת אזולאי(צילום: אלבום פרטי)

    איך עובד מבחינתך השילוב בין הבית לקריירה?

    "אבא שלי ז"ל היה איש צבא ועבד המון. האמא היא זו שגידלה, ולכן אני חושב שצריך להיות שם עבורם, מנסה ליישם את זה. זו החלטה שלי ליהנות מהם כמה שיותר. כשלינור ילדה לקחתי שבוע חופש, ואם צריך משלימים קצת שעות, משתדלים לתמרן.

     

    "כשהילדים חולים, לינור היא זו שנמצאת שם, יש לה יותר ימי חופש וקל לה, אמא שלה עוזרת המון, היא סבתא מעורבת וזה מקל עלינו. זה לא קל אבל בילד הראשון קשה מאוד ועם השלישי לוקחים דברים בפרופורציות. אני מרגיש שהיום הרבה אנשים מקדשים את העבודה, והקריירה גוברת על המשפחה. יש מספיק שנים לעבוד ופחות שנים להיות עם הילדים לכן חשוב להיות נוכחים".

     

    קראו עוד:

    איך פחדים של אבות עוזרים לילדים?

    הקשיים הכי גדולים של ההורים

    לדבר אל הילד ולשמוע את אבא שלך

     

    "פעם אחת הגעתי לעבודה בפיג'מה"

    דניאל פישמן מתלמי יחיאל, הוא אב לשני זוגות תאומים (8.5 ו-5). "כשהזוג הראשון נולד, הם היו שבוע בפגייה, לא עבדתי, חזרתי רק כמה ימים אחרי שהשתחררו. כשנולד הזוג השני, היינו יותר מתורגלים, וחזרתי מהר יותר".

     

    איך ההרגשה לחזור לעבודה?

    "זה די פיצול אישיות, חצוי מאוד. מצד אחד צריך לעבוד ומצד שני יש רגשות אשם. אתה חוזר לעבודה ודואג, לא רק לילדים, אלא לאשתך. אני זוכר שיום אחד חזרתי הביתה וגיליתי את ארוחת הצהרים שלה במיקרו".

     

    מצליחים לישון בלילה?

    "בהתחלה היה קשה, היינו עושים משמרות שינה משום שיש הנחיה עד משקל מסוים להאכיל כל שלוש שעות. הכנו טבלה מסודרת כל אחד מה אכל ומתי החליף חיתול. הייתי אחראי על המשמרת של 24:00, מצליח להגניב קצת שינה לפני, מתעורר פעם אחת לפחות בלילה להאכיל את שניהם.

     

    "באותה תקופה עבדתי מרחק של 18 דקות מהבית והייתי צריך פעמיים לעצור לנוח בדרך, פעם אחת הגעתי לעבודה בפיג'מה".

     

    משפחת פישמן (צילום: אלבום משפחתי)
    משפחת פישמן(צילום: אלבום משפחתי)

    איך משלבים בין בית ועבודה?

    "אני מנהל מוצר בחברת נובה אבל כשאני חוזר מהעבודה, אני אבא במשרה מלאה, וחשוב לי להיות שותף פעיל. עושים תעדוף, מנסים לקבוע מה חשוב ולעזור, לשחרר את אשתי, אפילו שתצא קצת להתאוורר, שתישן עוד כמה שעות בשבת, דברים קטנים.

     

    "אשתי עבדה מאוד קשה בבית בחצי שנה של חופשת הלידה והשתדלתי לתמוך מרחוק, לא להציק, לא לשלוח סלפי ממסעדה בארוחת שף כשהיא עם כתמים של חלב".

     

    נשמע כמו מתכון לזוגיות טובה.

    "תמיד הכל נראה מושלם, אבל לא תמיד זה קל. כיום הילדים בצהרון, שנינו עובדים במשרה מלאה: שלושה ימים אני מפזר ויומיים אוסף מהצהרון ואשתי הפוך. לפעמים סבתא וסבא עוזרים, אנחנו מתמודדים עם אתגרים יום-יום.

     

    "כשהגדולים נכנסו לגן והתחילו מחלות זה חורף, זה לא היה קל . אתה לא מבין שאתה אבא עד המחלה הראשונה של הילד. לפעמים יש רגשות אשם, אבל אסור שינהלו אותך.

     

    "חשוב לי שהילדים יהיו עצמאים. כולם משתתפים במטלות הבית, הגדולים מקריאים סיפור לקטנים, מסדרים משחקים לפני הארוחה יחד, וזה מייעל את הזמן".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    לוקח זמן לעכל

    "זאת הרגשה מדהימה להיות אבא, משהו שאתה יצרת, אבל לוקח זמן לעכל ללמוד להיות אבא", אומר אילן אברהם מפתח תקווה, אב לליה בת השלושה חודשים ולמיה בת השנתיים וחצי.

     

    אברהם עבד כמנהל מטבח בבית קפה ולאחר הלידה השניה החליט לעשות הסבה. כיום לומד את תחום השיווק הדיגיטלי ושואף להיות מנהל שיווק. הוא מגדיר את עצמו כאב מאוד מעורב שרוחץ, מחליף חיתולים ולוקח לרופא.

     

    "כשהגדולה נולדה, הייתי בבית שבוע", הוא מספר. "באתי מוקדם כשצריך, הורדתי שעות בעבודה כי הרגשתי שצריכים אותי. בחודשים-שלושה הראשונים פחות שמתי דגש על עצמי, הספורט קצת נדחק, הכל התרכז סביב עבודה והמשפחה. אבל כשליה, הבת השנייה, נולדה דברים נראו אחרת, יודעים למה לצפות" .

     

    משפחת אברהם (צילום: אלבום פרטי)
    משפחת אברהם(צילום: אלבום פרטי)

    כשליה הייתה בת שלושה שבועות, הוא הפך לאבא במשרה מלאה, כשאשתו נאלצה לטוס לארה"ב לאביה שאושפז בטיפול נמרץ. "תוך כמה שעות היא הייתה על הטיסה וחזרה אחרי חודש וקצת".

     

    עם מה התמודדת?

    "זה לא היה קל. אתה לא ישן בלילה, קם כל כמה שעות להאכיל, לפעמים הגדולה רוצה יותר תשומת לב, היא בוכה וצריך להתחלק ויש רגעים קשים. הייתה לי המון עזרה אבל רוב הזמן הייתי לבד. הסבתות, חברים נתנו יד, אימהות בגן של מיה אירחו אותה".

     

    מה זה להיות אבא בשבילך?

    "להיות אבא בשבילי זו זכות, לא מובן מאליו. חיכיתי לא מעט שנים כדי להיות במעמד הזה. לקח לי זמן עד שמצאתי את אשתי המדהימה. אבהות היא בראש סדרי העדיפות שלי ואהבה הכי גדולה שלי - לאפשר לבנות שלי את הטוב ביותר, להעניק להן רווחת חיים וללמד אותן להתמודד עם החיים".

      

    צפו באב שמצא שיטה איך להרגיע את בתו:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האישה תופסת את המקום של "המומחית"

    "גברים רוצים לקחת חלק בטיפול, יש עלייה במספר הגברים שלקחו חופשת לידה, אך יחד עם זאת, יש נורמה חברתית שבה פחות 'מותר' להם להביע רגשות. הם צריכים להיות במקום קשוח, רציונלי", מסבירה ד"ר שמרית תלרז כהן, פסיכולוגית קלינית

     

    לדבריה, "בתקופת חופשת הלידה, אבות נדחקים הצידה. האמא נמצאת והאב חוזר לעבודה כמעט מיד. היא תופסת את מקום 'המומחית' והוא לוקח צעד אחורה ולא נמצא במקום הטבעי שלו".

     

    באיזה קונפליקט נמצאים האבות?

    "גברים עלולים לחוות קונפליקט בין ציפייה חברתית לפרנס ולהדחיק רגשות לבין צורך רגשי להתמסר להורות וליצור התקשרות עמוקה עם התינוק. הם רוצים להיות מעורבים, אבל יש תכתיבים חברתיים וגם דינמיקה. הם מרגישים שיודעים פחות וזה מעגלי: ככל שפחות מעורבים, פחות יודעים ואז יש התגברות של הקונפליקט והאשמה האבהית. לעיתים לא מתאפשר להתגמש מבחינת העבודה ואז יש הפנמה שהתפקיד שלהם הוא מחוץ לבית.

     

    "האבא חוזר לעבודה תוך זמן קצר ומתנתק, לעומת האמא שנשארת עם התינוק בבית. זה לא פשוט לשים את עצמך כסגן ולא כצמד שעובד יחד. לפעמים האב חש שאין לו זכות לבטא את הקשיים והצרכים שלו בנוגע להריון והלידה, אבל אנחנו יודעים שקשיים אלו קיימים. למשל, קיימת תופעה משמעותית של גברים בדיכאון לאחר לידה.

     

    "ההתנתקות מהתינוק לאחר הלידה והחזרה המהירה לעבודה עשויה להיות גם מקום של מפלט וחופש שמתאפשר לכאורה לאבות, אך חשוב לזכור שיש גם לאב צורך בהתקשרות עמוקה לתינוק.

     

    "זה הצורך שהזכרנו קודם שלא תמיד מבוטא: הן בשל הציפיות החברתיות לא לבטא רגש או הזדקקות, והן בשל הציפיה לפרנס והעומס הכלכלי. בקיצור כדאי לגברים להתחבר גם לצד הנשי שלהם. ככל שיש יותר גמישות פסיכולוגית יש יותר בריאות נפשית".

     

    איך מתמודדים עם הקונפליקט?

    "לחזק את הקשר עם הבית, לא לוותר מראש, להבין שגם הם יודעים, שהאמא היא לא המומחית הבלעדית להבנת הילדים. לאימהות כדאי לתת מקום לצרכים של האבות, לאפשר להם לחלוק בגידול ולהיות חלק מהתמונה, זה יגרום להם לצבור יותר בטחון ויאפשר להם להתחלק ולחלוק בגידול".

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום משפחתי
    דניאל פישמן: "מתמודדים עם אתגרים יום-יום"
    צילום: אלבום משפחתי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים