שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%
    האוצר מציג תוכנית קיצוצים ומיסים בהיקף כולל של 3.25 מיליארד שקל - כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%. בין השאר כוללת התוכנית העלאת המס על רכבים היברידיים וחשמליים, קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל, מיסים ב-450 מיליון שקל על חומר בעירה לתעשייה, ו-150 מיליון שיילקחו ממפעל הפיס

     

    צפו באולפן ynet: בעיית הגירעון של האוצר    (צילום: אורי דוידוביץ')

    צפו באולפן ynet: בעיית הגירעון של האוצר    (צילום: אורי דוידוביץ')

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    משרד האוצר הגיש היום לממשלה שורה של צעדים וקיצוצים של 3.25 מיליארד שקל שנועדו לרסן מעט את הגירעון שיצא משליטה. על פי תחזיות האוצר הגירעון היה מגיע בשנה הבאה ל-4% וכעת בעקבות קיצוץ רוחבי והעלאות מיסים צפוי לעמוד על 3.8%. הצעת הקיצוץ תועלה לאישור הממשלה ביום הראשון - והיא צפויה לעבור ברוב גדול. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) מתכוון להתנגד לקיצוץ.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    הבעיה של האוצר: טיפול בגירעון בידיים קשורות

    כחלון התעורר: יציג בפני הממשלה חבילת גזירות לטיפול בגירעון

    נטו קיצוצים: התוכנית של האוצר להתמודדות עם הגירעון

      

    כבר בתקציב 2019 יתבצע קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל ברובו עבור מערכת הביטחון שתקבל 800 מיליון שקל ו-350 מיליון שקל לממן את תוכנית הצהרונים שמראש תוקצבה רק לשנת הלימודים הנוכחית. מאחר ומדובר בקיצוץ שבבסיס התקציב, הכסף שיילקח ממשרדי הממשלה לא יחזור אליהם בשנים הבאות. ב-2020 הוא אמור לממן את תוכנית הצהרונים (שמוערכת ב-900 מיליון שקל) ולצמצום הגירעון. אולם גורמים באוצר מדגישים כי מעבר ל-2020 אין מימון לתוכנית הצהרונים, ואם תרצה הממשלה להפוך את התוכנית לקבועה יהיה עליה למצוא מקור תקציבי. 

    משה כחלון בראיון באולפן YNET (צילום: אבי מועלם )
    שר האוצר משה כחלון(צילום: אבי מועלם )

    בצד ההכנסות, רשות המיסים תכביד את המיסוי על רכבים במיליארד שקל באופן הדרגתי, כך שב-2020 ייכנסו למדינה חצי מיליארד שקל. ההכבדה לפי גורמים באוצר היא על רכבים היברדיים וחשמליים יקרים יחסית.

     

    מהלך נוסף הוא התחשבנות בין ביטוח לאומי לחברות הביטוח. המהלך הוסדר בחקיקה אולם עד כה התעכבו באוצר עם פרסום התקנות שיאפשרו זאת. אתמול בערב יצאה לחברות הביטוח טיוטת התקנות. לפי גורמים באוצר, המהלך יאפשר לצמצם את תקציב הביטוח הלאומי בשלושה מיליארד שקל (מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה) - בכפוף לשימוע שייעשה לחברות הביטוח.

     

    בנוסף, משרד האוצר ידרוש ממפעל הפיס 150 מיליון שקל, שלפי גורמים באוצר הוא חריגה בהוצאות שלהם.

     

    בעוד שהכוונה המקורית של האוצר היתה להביא לקיצוץ גבוה יותר כבר השנה, המהלך לא זכה לתמיכת הפוליטיקאים. באוצר מדגישים כי המהלכים לא באים לפתור את הבעיות התקציביות אלא רק לצמצם אותן. וכי הפתרון, שיכלול ככל הנראה קיצוצים והכבדות מיסים נוספים, יצטרך להגיע מהממשלה הבאה עם גיבוש תקציב 2020.

     

    ממסמך הנומרטור עולה כי ללא קיצוצים, הגירעון ב-2020 יעמוד על 3.8%, וכך גם ב-2021. זאת בעקבות חריגה של 9 מיליארד שקל בשנה הבאה ו-12.6 מיליארד שקל בשנה שלאחר מכן בהוצאות הממשלה. בצד ההכנסות ישנו מחסור של 13.6 מיליארד שקל ב-2020 ו-14.3 מיליארד שקל ב-2021 מכן כדי להגיע ליעד הגירעון שאמור היה לרדת ל-2.5% ו-2.25% בהתאמה.

     

    מדובר בתמונה קודרת יותר בהשוואה לזו שהוצגה בינואר על ידי האוצר, אז ההערכות לגביית המיסים היו גבוהות מאלה כיום בכ-2 מיליארד שקל ב-2020, ובכמעט 3 מיליארד שקל ב-2021.

     

    החריגות הללו לא כוללות התחייבויות שונות של הממשלה בהיקף של כ-6 מיליארד שקל, בהן תוכנית הצהרונים שכאמור תוקצבה רק לשנה הבאה, הרחבת מענק העבודה, תוכנית מחיר למשתכן מעבר ל-2019, מימון תוספות לקצבאות נכות ועוד.

     

    בנוסף, מאחר שהממשלה הנוכחית כבר קבלה החלטה על צמצום מספר המשרדים מ-29 ל-17, מה שאמור לפנות בטווח הארוך 800 מיליון שקל, נראה כי גם לכך יידרשו למצוא מקור תקציבי חדש לאור ביטול הגבלת השרים בממשלה בחוק יסוד הממשלה שהספיקה הכנסת החדשה לעשות.

     

    מהמסמך שהגיש האוצר לממשלה עולה כי מאז העדכון ינואר גדלו הוצאות הממשלה באופן משמעותי, כך למשל תקציב הלמ"ס גדל ב-200 מיליון שקל לצורך ביצוע מפקד אוכלוסין, שלא תוקצבו בזמן, וכן עבור עלויות תפעול מטוס ראש הממשלה שאמור לפעול החל משנה הבאה. תקציב משרד החוץ גדל ב-100 מיליון שקל בשל עדכון התשלומים לאו"ם ולכוחות השלום.

     

    עוד תחל רשות המיסים למסות חומר ממס - חומר בעירה שממשמש את התעשיה לניקוי מכונות. בעוד שהתעשייה תהנה מפטור ממס זה, מי שמשתמש בחומר כחומר בעירה יידרש לשלם מס וכך גם מי שמשתמש בחומר כדי למהול דלקים. המהלך צפוי להכניס 450 מיליון שקל.

       ()
    ראש הממשלה ושר האוצר מודיעים כי סבסוד הצהרונים יימשך גם בשנת הלימודים הבאה

    התנגדות במפלגות

    יצוין כי ביהדות התורה בבית היהודי ובש"ס דרשו אתמול מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשר האוצר משה כחלון להפחית את היקף הקיצוץ הרוחבי בתקציב.

     

    ליצמן, שכאמור צפוי להתנגד לתוכנית בממשלה, הבהיר שלא יוכל להשלים עם קיצוץ בתקציב משרדו.

     

    בש"ס אמרו שאי אפשר לפגוע עוד ברשויות המקומיות ובפריפריה; יו"ר המפלגה אריה דרעי לוחץ למציאת מימון לקייטנות בקיץ.

     

    משרת שר החינוך מיועדת להימסר בשבוע הבא ליו"ר איחוד מפלגת הימין הרב רפי פרץ. גורמים במפלגה אמרו כי לא ייתכן לקצץ קיצוץ עמוק בתקציב ערב פתיחת שנת הלימודים.

     

    "כלכלת הבחירות של כחלון הובילה אותנו לגירעון"

    מוקדם יותר היום התראיינו באולפן ynet אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי הפניקס-אקסלנס, וליאור תבורי, היועץ הכלכלי של סגן שר האוצר לשעבר, שטענו כי ההתנהלות הלא אחראית של הממשלה היא הגורם הבלעדי לגירעון.

     

    "במצב הנוכחי הכל יכול לעבור", מסביר תבורי, בהתייחס לצעדים של משרד האוצר. "הממשלה במצב לא פשוט, והמשק הישראלי דווקא במצב טוב - לכן לציבור קשה לקבל מצב של קיצוצים נרחבים מדי או העלאת מיסים", מסביר תבורי. "הממשלה לא התנהלה באחריות. לפני כמה שנים ההכנסות ממיסים היו הרבה יותר גבוהות מאשר הציפיות וההמשלה התרגלה לטוב, אז היא המשיכה לקוות שזה ימשיך להיות ככה".

     

    אז מה קרה? היתה כאן כלכלת בחירות של משה כחלון במשך שנתיים?

    "במשך ארבע שנים. כחלון ניהל כלכלת בחירות מהיום הראשון שהוא נכנס למשרד". 

     

    בתגובה לשאלה האם הגירעון אמור לגרום לנו לחשוש ברמה האישית, מסביר כהנוביץ': "יש ממשלות עם גירעון וחובות הרבה יותר גבוהים מישראל, ואנחנו עדיין לא מוטרדים מהן כי אלה מדינות שנכנסו לגירעון כדי לייעל את עצמן. תלוי באיזה גירעון מדובר, והגירעון שלנו הוא בזבזני ולא נובע בגלל שאמרו 'בואו נבנה כביש שישפר את היעילות הכלכלית של המדינה', אלא כסף שפשוט שפכו".

     

    "צריך להדגיש שבניגוד לספרד, לדוגמא, הסיכון הגיאו פוליטי של ישראל הוא הרבה יותר גבוה, כי אין מדינה שתציל אותנו אם אנחנו נקלע למשבר ואנחנו רוצים להיות על הצד הבטוח, רוצים להיות במקום שאנחנו לא צריכים לבקש טובות מאנשים אחרים. ספרד יש לה את האיחוד האירופאי ואין לה מלחמות על הגדר אז היא יכולה להיות יותר רגועה מאיתנו. אנחנו צריכים להיות יותר מודאגים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים