קרבות הבוץ של סוגיית הגירעון

אין ספק שמשהו רע קורה בתקציב המדינה. מאז הגירעון העצום שהותיר אחריו השר יובל שטייניץ ב-2013, לא חזר הגירעון הגדול בתקציב. להפך: בשלוש השנים הראשונות לממשלה היוצאת, נרשם אפילו גירעון קטן מזה שאישרה הממשלה.

משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%

תוכנית הקיצוצים של האוצר היא רק ההתחלה

הבעיה של האוצר: טיפול בגירעון בידיים קשורות

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

התוכנית הכלכלית החריגה (מוגשת בזמן ממשלת מעבר) שיגיש שר האוצר משה כחלון לאישור הממשלה בימים הקרובים היא בעצם תוכנית חירום שנועדה לבלום את הזינוק בגירעון בחודשים האחרונים. הקיצוץ תוכנן להידון היום (א') אך נדחה ברגע האחרון בשל רצונו של רה"מ נתניהו לקיים דיון חגיגי בממשלה בקריאת יישוב בגולן על שם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון (צילום: רויטרס)

מי בעצם אשם בחריגה הפתאומית ובניהול הלא אחראי לאחרונה של הקופה הציבורית? בימים האחרונים מתרחשת מאחורי הקלעים הדרמה הזו בדיוק - חיפוש של האשם במחדל, שייאלץ ממשלת מעבר לאשר צעדים ששר האוצר הבא יצטרך לאמץ.

כרגע הכל מאשימים את כחלון. הוא זה שהתווה חלק ניכר מהתוכניות שגרמו לבור: תוכנית הדגל שלו, "מחיר למשתכן", כבר עלתה 6.5 מיליארד שקל; הפחתת מע"מ כל שנה גורעת 5.5 מיליארד מהכנסות המיסים - 22 מיליארד שקל בארבע שנים; שלל תוכניות ה"נטו" שהגה - נטו הוזלות, נטו משפחה ונטו תינוקות - עלו בעוד מאות מיליוני שקלים אובדן הכנסות; וישנו כמובן גם הגידול הלא מבוקר בהוצאות הממשלה.

אבל ראו זה פלא: בסוף השבוע לחשו לי מקורבים לשר כי האשמה אינה רק שלו. הלא מה עם ביצועיה הלא טובים של רשות המיסים, שהכנסותיה קטנו? והניהול הלא אחראי באגף התקציבים? ואיפה החשב הכללי בכל הסיפור הזה? נדיר שבסביבתו של שר מנסים לחלק אחריות גם לפקידים, אך זה עוד לא הסוף בחלוקת האחריות למחדל הגירעון: איפה היה ראש הממשלה כשהגו באוצר את כל התוכניות הללו, אמר בסוף השבוע בכיר באוצר לעמיתיו. הוא הרי יכול היה להתנגד לחלק מהתוכניות שגרמו להגדלת הגירעון ולבלום את הזינוק בהוצאות הממשלה. האם חלק מהאשמה אינו מוטל גם עליו?

כולם אשמים

האמת היא שכולם אשמים. שר האוצר שהגה, מכוונות טובות, תוכניות שעלו המון כסף לקופת המדינה; ראש הממשלה שלא טרח להתערב ולמנוע את הגידול בגירעון; והפקידים הבכירים שאולי לא התריעו מספיק, וקיבלו בשקט יחסי את רוע הגזירה. כך או כך, עכשיו יהיה עליהם לעבוד יחד כדי לחלץ את הקופה הציבורית מהמשבר. זו לא העת לבכות על חלב שנשפך, שגם מחירו עולה ממש בימים אלה.

כאמור, לרוב ממשלת מעבר אינה מגישה תוכניות כלכליות, אך כדברי בכיר באוצר, "בגלל הזינוק בגירעון בחודשים האחרונים והחשש לצאת משליטה, פשוט לא נותרה ברירה".

הגזירות שיאושרו בממשלה אמורות למנוע מהגירעון לטפס ל-4% תוצר. עד סוף מאי הגירעון הגיע ל-3.8%, חריגה של מעל 10 מיליארד שקל מהגירעון שאישרה הממשלה לכל 2019. החשש הוא כי נתון של 4% ויותר יביא להורדת דירוג האשראי של ישראל, שטיפס בעשור האחרון עד לדאבל AA־־.

עוד גזירות בינואר

במרכז צעדי החירום יעמוד קיצוץ גדול ומיידי בתקציב. לשאר הצעדים הכואבים צפוי רוב של השרים, ועדיין, הם יכאיבו פחות מאלה הצפויים לנו בינואר - שיגובשו אחרי הבחירות בספטמבר. אז מה יביא כחלון לאישור הממשלה?

קיצוץ רוחבי לכל משרדי הממשלה בסכום כולל של 1.15 מיליארד שקל עוד השנה, רובו כדי להזרים כספים לנושא שלא ניתן לפרסם, מעבר להגדרה "בעיה ביטחונית חסויה". כ-30% מהקיצוץ - 350 מיליון שקל - יוקצב לסבסוד הרפורמה בצהרונים.

לצד הקיצוץ, בשנת 2020 יבוצעו צעדים שיחסכו לתקציב 3.25 מיליארד שקל. האוצר יישם תקנות שיבטיחו שהביטוח הלאומי יקבל מחברות הביטוח שלושה מיליארד שקל, בכך שיעבירו לו שיעור מסוים מהפרמיות שהן גובות על ביטוח חובה; העברת 150 מיליון שקל ממפעל הפיס לממשלה; העלאת המס על חומרים ממיסים ב-2.94 שקלים לליטר, כך שיכניסו לקופת המדינה עוד 450 מיליון שקל בשנה; וזינוק במיסוי על כלי רכב "ירוקים".

האוצר יציג בדיון גם את תחזיותיו. אלה צופות שהגירעון ב-2020 וב-2021 יהיה 3.8%, אלא אם יבוצעו צעדים רחבי היקף. עוד חוזה המשרד צמיחה של 3.1% ב-2019, ושל 3.2% ב-2020. ההכנסות ממיסים צפויות לעמוד על 349 מיליארד שקל ב-2019, וכ-363 מיליארד ב-2020.