שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תוכנית הקיצוצים של האוצר היא רק ההתחלה
    במקום תוספת מיטות בבתי חולים, הרחבת מספר הכיתות בבתי הספר והגדלת התקציב לטיפול בתחבורה הציבורית - הצעדים הכלכליים שהוצגו לממשלה יאלצו אותה לקצץ בכל המשרדים עוד השנה. לאזרחי ישראל צפויה שנה כואבת בארנק. פרשנות

     

     

    לא מקרה תדיר הוא שממשלת מעבר מכריזה בעת תקופת בחירות על צעדים כלכליים מאוד לא פופולריים , שהם למעשה צעדי חירום. ביום ראשון תאלץ הממשלה לאשר שורת צעדים כלכליים כואבים, כאשר העיקרי שבהם הוא קיצוץ כואב בתקציבי כל משרדי הממשלה עוד בשנת התקציב הנוכחית. המשמעות העצובה היא שבמקום להוסיף תקציבים לתחומים שבהם כבר קיימת מצוקה - הבריאות, הרווחה והחינוך - יקצצו בהם עוד.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    משרד האוצר מציג: קיצוצים ומיסים כדי לשמור את הגירעון מתחת ל-4%

    הבעיה של האוצר: טיפול בגירעון בידיים קשורות

    כחלון התעורר: יציג בפני הממשלה חבילת גזירות לטיפול בגירעון

     

    מה שהתרחש בקופת המדינה בחודשים האחרונים היה דבר גלוי לכל אזרח במדינה. לא צריך להיות פרופסור לכלכלה כדי להבין שכאשר מוציאים עוד ועוד כספים על מטרות שונות ומשונות, בעוד שההכנסות ממיסים מצטמצמות, בין היתר בשל מדיניות הממשלה, הגירעון הולך ותופח.

    משה כחלון, יו
    שר האוצר משה כחלון(צילום: שמיר אלבז)
     

    האחראי היחיד, כמעט, למצב שנוצר, הוא שר האוצר משה כחלון; שכל תכניות הנטו באמצעות הורדת מכסים שיזם, תכנית הדגל שלו "מחיר למשתכן", הפחתת שיעור המע"מ באחוז עוד בראשית הקדנציה (העלות לקופת המדינה: 5.5 מיליארד שקל בשנה), מבלי שרוב ההוזלה הזאת הגיעה לצרכנים - היו מגורמיו העיקריים של הזינוק בגירעון, שגבוה כבר מ-50 מיליארד שקל.

     

    אולם, לכך נוספה ההתעקשות של השר כחלון שלא להעלות מיסים ("לא במשמרת שלי!") ולא לבצע שום תוכנית שעלולה חלילה להיראות כפגיעה בציבור (למשל, הטלת אגרות גודש בכניסות לערים והעלאת גיל הפרישה לנשים). כאשר מרוקנים את הקופה מחד ולא דואגים למלאה מאידך - התוצאה ברורה: גידול עצום בגירעון והגדלת החובות של המדינה, לאחר שאלה ירדו ברציפות בעשור האחרון.

     

    כעת, ערב הבחירות השניות השנה, מה שהבהיל במיוחד את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת שר האוצר כחלון, הוא החשש שחברות דירוג האשראי יורידו את הדירוג המצוין שאליו הגיעה ישראל בשנה שעברה, AA-. אם זה יקרה, זאת תהיה מכה קשה לקברניטי המדינה, שיתקשו להסביר לאזרחים איך זה קרה.

     

    תוכנית החירום שתובא ביום ראשון לאישור הממשלה היא רק השלב הראשון בתוכנית קיצוצים, העלאות מיסים וגזירות, שצפויה להיכנס לתוקף החל מחודש ינואר הקרוב. מיד אחרי הבחירות יתכנסו צוותים מטעם ראש הממשלה ושר האוצר, יהא אשר יהא, ויטכסו עצה כיצד לצאת מהברוך שנוצר בקופה בעיקר במהלך השנה האחרונה.

     

    מה שמתבשל הוא צמצום נוסף בהוצאות הממשלה, העלאות מיסים - כמו המע"מ, ביטול פטורים ממס - כמו על ירקות ופירות, והטלת מיסים נוספים על בעלי האמצעים. בין השאר ייבחנו הטלת מס גבוה יותר על השכרת דירות ועל מכוניות חדשות יקרות.

     

    המשמעות העצובה: במקום שהממשלה תקצה עוד תקציבים להוספת אלפי מיטות בבתי החולים, להקטנת הצפיפות בכיתות, להעלאה של ממש בקצבאות הזקנה והשקעות גדולות חדשות לעליית מדרגה בתחבורה הציבורית המפגרת מאוד בישראל - ככל הנראה יהיה צורך לקצץ בתקציבים הללו בשנת 2020.

     

    לאזרחי ישראל, כך צופים המומחים, צפויה שנה כואבת בחשבון הבנק ובארנק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    שר האוצר משה כחלון
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים