השוורים חוזרים: ההתאוששות הפלאית של מיורקה
הקריסה שהתחילה עם הקרע בגיד האכילס של תומר חמד, הגיעה עד למרתפי הליגה השלישית האפלים. סיבוב פרסה שכלל בין השאר פרידה מדודו אוואט (שאתמול חגג ביציע עם רפאל נדאל), מינוי מאמן אלמוני וקאמבק ענק ברגע האמת, החזיר אותה לליגה הראשונה
מועדון הכדורגל של מיורקה חגג השנה 103 שנים להיווסדו. חגיגות המאה של המועדון היו עצובות במיוחד: הן צוינו בליגה השנייה, בעונה שבסופה המועדון נשר עד הליגה השלישית בספרד.
בתום עונת 2012/13 נקבע שמיורקה יורדת ליגה אחרי 16 שנים רצופות בליגה הראשונה, כמחציתן בחלק העליון של הטבלה, כולל שתי עונות שאותן סיימה במקום השלישי בליגה וזכייה אחת בגביע.
שחקני מיורקה חוגגים(צילום מסך מתוך טוויטר)
צריך להודות, אין רבים כאלו - אבל ישנם אוהדי מיורקה שעדיין שואלים את עצמם מה היה קורה אם תומר חמד לא היה קורע את גיד האכילס ב-26 במאי 2013. חמד כבש 11 שערים באותה העונה, השנייה שלו במועדון, אך הפציעה שאירעה מחזור אחד לפני סיום העונה והשביתה אותו לשבעה חודשים - מנעה ממנו לסייע לקבוצה ברגעי השיא של מאבקי ההישרדות.
אם הייתה סביב הקבוצה אופטימיות שמועדון בסדר הגודל הזה יתאושש במהירות ויעלה חזרה מיד בעונה שלאחר מכן - כמו שקרה לו למשל בעונת 1988/89 - היא לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר מהמציאות. חמש שנים של דכדוך עברו מאז. המיקומים של הקבוצה בין 2014 ל-2017 בליגה השנייה היו 17, 16, 17 ולבסוף 20 – נקודת השפל שהציבה אותה בליגה השלישית לקראת עונת 2017/18. העתיד נראה אז שחור.
היום פחות.
חמד במדי מיורקה. עקב האכילס שלו היה גם זה של מיורקה(צילום: EPA)
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
אתמול (ראשון) חזרה הקבוצה לליגה הראשונה, בדרך שמסמלת באופן ההולם ביותר את המסע המטלטל שעברה: מיורקה מחקה מול לה קורוניה פיגור 2:0 מהמשחק הראשון בריאזור, ניצחה 0:3 בבית והשלימה חזרה לליגה הראשונה, למרות שסיימה חמישית בלבד בסיום העונה הרגילה.
המאמן הצעיר ויסנטה מורנו (44) מונה ביולי 2017, כחלק מניסיון להתחיל דף חדש, למנוע התפוררות מוחלטת של המועדון ולחלץ את הקבוצה מהליגה השלישית. זה היה מהלך שבבסיס שלו סקאוטינג בסגנון שקבוצות קטנות חייבות לסגל לעצמן כדי להביא שחקני רכש זולים ואיכותיים - אלא שהפעם מיורקה עשתה זאת כדי למצוא מאמן.
טירוף על הדשא לאחר הבטחת ההעפלה(צילום: EPA)
מורנו אימן בחימנסטיק הקטנה במשך שתי עונות וחלק קטן מהשלישית. הוא לקח אותה כשהיא בליגה השלישית, העלה אותה בעונתו הראשונה ובעונה שלאחר מכן, 2015/16, הגיע למרחק נגיעה מהעפלה לליגה הראשונה, כשסיים במקום השלישי והודח בפלייאוף. האמריקני רוברט סרבר, שהפך בינואר 2016 למחזיק המניות העיקרי בקבוצה כשמאחוריו קבוצת משקיעים אמידה, הצליח לשכנע את מורנו לעזוב את הפרויקט שלו בחימנסטיק בדצמבר. בינואר הוא כבר הפך למאמן מיורקה רשמית, וזה השתלם - גם למועדון וגם למאמן.
מורנו הצליח לעשות עם הקבוצה את מה שפיספס עם קבוצתו הקודמת: להשלים שתי עליות ליגה רצופות בדרך חזרה לצמרת. הוא איזן את הקבוצה, הרגיע את המערכת, הלך על מערך התקפי ובעיקר הצליח להבין, כנראה כלקח מהכישלון עם הקבוצה הקודמת שלו, שמה שחשוב הוא להגיע אל הפלייאוף, לא חשוב מאיזה מקום - ושם להגיע לשיא.
חגיגות ההעפלה במיורקה(צילום: EPA)
ועוד הישג חשוב של המאמן: הוא שלף עם פינצטה ממירנדס הקטנה את לאגו ג'וניור, חלוץ מחוף השנהב ששיחק תחתיו בחימנסטיק, והפך העונה לשחקן הבולט של מיורקה עם 11 שערים ושמונה בישולים. השמות הנוצצים יותר בהתקפת חוף השנהב (ניקולה פפה, ווילפריד בוני, ווילפריד זאהה) ומיעוט החשיפה לה זכה בשל השוטטות העקבית בליגות הנמוכות, השאירו את ג'וניור בן ה-28 מתחת לרדאר של המאמן הלאומי איברהים קמארה, כך שהוא לא זומן לאליפות אפריקה במצרים שהחלה כשמשחקי הפלייאוף כבר היו בעיצומם, ויכול היה לסייע לקבוצתו במשחקי ההכרעה.
ערך השוק של לאגו נכון להיום הוא כ-700 אלף אירו, סכום מצחיק ביחס למה שעשה העונה, ויכול להיות שמעבר לצמיחה בהכנסות מכספי זכויות השידור, גם החלוץ הוא פרוספקט שעליו הקבוצה תוכל לגזור קופון שיסייע לה להתייצב כלכלית בלה ליגה לראשונה.
אוואט ונדאל ביציע
— حسين ⓭ (@Hussin_363) June 23, 2019
אם הזכרנו את ימיו של חמד בקבוצה, כמובן שהזווית הישראלית המשמעותית יותר היא זו של דודו אוואט. שוער העבר שרשם בספרד קריירה יוצאת דופן בת 12 עונות ו-311 הופעות (167 מתוכן במדי מיורקה, מקום תשיעי בתולדותיה), מונה לאחר פרישתו ב-2014 לג'נרל מנג'ר של המועדון, ואף התחיל לנהל מו"מ על רכישתו לצד מספר שותפים. לאחר כישלון המו"מ הוא סיים את תפקידו באוקטובר 2014, אבל נשאר בקשר קרוב עם ראשי המועדון.
אוואט לא מחזיק בתפקיד רשמי במיורקה. הוא הבעלים של סוכנות הכדורגל "Sports Player International" (אבל שלא תעזו לקרוא לו סוכן), ועדיין נחשב לדמות משפיעה בכדורגל הספרדי (לאחרונה סיפר לתקשורת הספרדית שחואקין קפרוס פנה אליו להתייעצות וקיבל המלצה חמה על מואנס דאבור: "הוא התקשר אליי ואמרתי לו את האמת: 'הוא מושלם בשבילך'"). העובדה שבמהלך הקאמבק האדיר אתמול הוא צולם ביציע מסתחבק וחוגג עם בן מיורקה המפורסם ביותר, רפאל נדאל, יכולה לספר משהו על מעמדו במועדון - בין אם הוא ישב לצידו של טניסאי העל כאורח, או כמארח לא רשמי שלו.
אוואט בשער מיורקה. מסע רב תהפוכות(צילום: Getty Images)
אגב 1: בימיו כג'נרל מנג'ר, אוואט נקלע לעימות עם מיגל אנחל נדאל, דודו של רפא, שחקן עבר גדול של הקבוצה שמונה זמן קצר קודם לכן למנהל המקצועי. המחלוקת נסובה סביב החלטתו של אוואט לפטר את המאמן מאנו סולר ולמנות את ואלרי קארפין במקומו. לפי החיבוקים ביציע נראה שהם התגברו על המשבר ביחסים.
אגב 2: אחד הרגעים הקשים ביותר של אוואט בספרד היו כששיחק במדי לה קורוניה ובתקרית מכוערת ספג אגרוף מהשוער הנוסף של הקבוצה האורוגוואי גוסטבו מונואה. זה היה פחות או יותר סוף הדרך של אוואט. הוא נותר פגוע מהטיפול בפרשה. אתמול הפצע הזה כנראה הגליד סופית.
לפנייה לכתב/ת 
חגיגות ההעפלה במיורקה
צילום: EPA
מומלצים
