שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למדתי מוזיקה, היום אני עובד בהיי-טק
    ניר אוורבוך, אייל עמיר ושירלי ספייקס למדו בבית ספר רימון, אבל היום הם עסוקים בעיקר בפיתוח תוכנות שמסייעות למוזיקאים אחרים בהקלטות או בניצוח. "בדור החדש כדי להיות מוזיקאי אתה חייב להיות טכנולוג"

    ניר אוורבוך הוא מוזיקאי ותיק, בוגר המחזור הרביעי של בית הספר רימון ("הייתי עם אביב גפן באותו מחזור"), מעבד מוזיקלי ("לראות את האור" של אפרת גוש, ועוד) ומפיק מוזיקלי (למשל "בועה של זמן" של פינג'אן) אבל בעשר השנים האחרונות הוא "בהיי-טק", או יותר מדויק - במקום שבו העשייה המוזיקלית והפיתוח הטכנולוגי מתחברים, בפיתוח כלי תוכנה שעושים את המוזיקה מעניינת יותר.

     

    ניר אוורבוך (צילום: אנסטסיה שמואלוב)
    "אנחנו מוזרים". ניר אוורבוך(צילום: אנסטסיה שמואלוב)

     

    "הכל התחיל מתוך תסכול שלי כמפיק, אדם שמתעסק עם סאונד ודברים חדשים כל הזמן, ותיסכל אותי שלא מנסים לפתור בעיות בצורה חכמה ומעניינת", נזכר אוורבוך. הוא חבר ליאיר חכם ודן רביב, וביחד הם הקימו את חברת soundradix, שתוספי התוכנה שלה כוללים אקוולייזר חכם שמתאים את עצמו לצליל הלהקה, כלי שמונע הדהוד של התופים ועוד. הכלים האלה נמצאים היום בשימוש של להקות כמו קולדפליי ו-U2, הזמרת דמי לובאטו, אולפני וורנר וסוני וגם סטטיק ובן אל והמפיק שלהם ג'ורדי.

     

    סאונד רדיקס היא דוגמה למגמה שנמצאת בתחילת דרכה, של חברות טכנולוגיה ישראליות בעולם המוזיקה. עם תשעה עובדים וארבעה ימי עבודה בשבוע אוורבוך מגדיר את החברה "חברה רווחית קטנה ושובבה".

     

    ואתם לא רוצים להיות חברה גדולה ושובבה?

    "אנחנו מוזרים, כי כסף לא מניע אותנו כל כך. אנחנו רוצים לעשות את מה שמעניין אותנו וכל עוד לא חסר לנו שום דבר אנחנו נהנים מהעשייה, המחקר והגילויים".

     

    אייל עמיר הוא יוצר מוזיקלי בוגר רימון, אמן וידאו ואלקטרוניקה מוזיקלית, שבין השאר מופיע עם הלהקה שלו ועם הרכב Project RnL שלו ושל רע לבנת. הקריירה שלהם הביאה אותם בין השאר לנגן על אייפד בכנס MacWorld לפני כמה שנים ביחד עם ג'ורדן רודס, קלידן להקת המטאל האמריקאית דרים ת'יאטר. את כל זה עמיר עושה בזמנו הפנוי, כי העבודה שלו היא בחברות טכנולוגיה מוזיקלית, שם הוא בונה כלי נגינה דיגיטליים חדשים.

     

    אייל עמיר (צילום: אור פז)
    אייל עמיר. שת"פ עם אינפקטד משרום(צילום: אור פז)

     

    הכלים של עמיר מאפשרים לנגן בודד להפיק יצירה מוזיקלית כמו להקה שלמה ולייצר צלילים חדשים. עם אינפקטד משרום הוא עבד על כלי שנועד ליצור חיתוכים מיוחדים בסאונד האלקטרוני. הכלי החדש שלו מאפשר לייצר צליל מדויק של גיטרה בס. הכלים שהוא פיתח עבור חברת Waves הישראלית נמכרו לאלפי לקוחות. אבל כשאני שואל אותו מדוע הוא לא מקים חברת סטארט-אפ משלו הוא משיב: "זו שאלה מעניינת... באחרונה החלפתי עבודה ועברתי לחברה שבה נותנים לי המון חופש ליצור את הרעיונות שלי. אני מאוד אוהב את זה וזה מקום מאוד טוב בשבילי. אולי לא כמו חברה משלי אבל לגמרי בכיוון".

     

    שירלי ספייקס, בוגרת רימון ובית הספר המפורסם למוזיקה Berklee היא נגנית קלאסית, קומפוזיטורית ומנצחת, וגם אומנית מוזיקה אלקטרונית, מעצבת סאונד ומומחית למציאות מדומה. מאחוריה קונצ'רטו שהלחינה, אפליקציה מוזיקלית שנמכרת בפלטפורמת Steam וטכנולוגיה חדשה שנמצאת עכשיו בשלבי פיתוח מתקדמים במסגרת חברה שהקימה בארה"ב. בזמנה החופשי היא הקימה את מועדון הסטודנטים BerkleeXR ומשמשת כנשיאה שלו. את כל זה היא הספיקה עד גיל 24.

     

     

    הרעיונות הטכנולוגיים של השלושה צמחו במהלך לימודי המוזיקה בבית הספר רימון. השילוב של מוזיקה וטכנולוגיה הוא מגמה שאפשר לראות גם בקריה האקדמית אונו ובעוד מקומות. יום אחד, כשזה יתפוס תאוצה כמו עולם הסייבר או הבינה המלאכותית, אולי יקראו לזה מיוזיק-טק. עולם המוזיקה המודרני הוא עתיר טכנולוגיה, המחשבים והתוכנות הם הכלים של הדור החדש, אבל איכשהו תעשיית ההייטק הישראלית מחמיצה אותו.

     

    יאיר ניצני, מהיוצרים הוותיקים בישראל ומי שהתחיל את דרכו כטכנאי הקלטות בגלי צה"ל, אומר שהטכנולוגיה היא הבסיס לעשיית מוזיקה היום: "בניגוד למה שהיה בדור שלי, שהיית יכול להיות אוחז בגיטרה או מנגן בפסנתר וכל מה שהיה לו חוט חשמל בקצה היית יכול להגיד שזה מגעיל אותך, אין מה לדבר שבדור החדש כדי להיות מוזיקאי אתה חייב להיות טכנולוג. כל ילד שרוצה ליצור מוזיקה חייב להבין בתוכנות מוזיקה, בסמפלינג, במחשבים ובתוכנות עריכה, בהעלאת התוכן לפייסבוק ויוטיוב ואינסטרגם. בלי זה אתה לא יכול לזוז".

     

    אמן שמנגן על אייפד דומה בעיניך לנגן גיטרה בשנות ה-70?

     

    "אני בעניין הזה מאוד ליברלי, לא רוצה להישמע כמו ההורים שלי... נורא קל להגיד 'מה זה הרעש הזה?' אבל אני תמיד מחפש מה אני אוהב ומה אני לא אוהב, גם בתוך הבום-בום-בום הזה. גם בדברים החדשים, כולל נגני אייפד, אני מחפש את המה אני אוהב ויש דברים טובים ותמיד יהיו".

     

    יותר ממאה חברות בישראל מפתחות טכנולוגיות בתחום המוזיקה, חלקן אפליקציות לטלפונים שנועדו לציבור הרחב, חלקן טכנולוגיות לנגנים מקצועיים וחלקן נמצאות בעולמות ההקלטות וההפקה המוזיקלית. החברה הבולטת ביותר היא כנראה Waves, מהבולטות בעולם בתחום טכנולוגיות עיבוד הקול ופיתוח כלים מקצועיים לנגנים ולטכנאי הקלטות. קו המוצרים הבולט שלה הם תוספי התוכנה (Plugins) שיכולים לחקות צלילים של כלים ומכשירי הקלטה עתיקים, כמו למשל אלה של אולפני אייבי רוד המפורסמים, וגם ליצור כלים וצלילים חדשים.

     

    מייק פרדיס, מנהל הפרויקטים בחברה, אומר: "החברה התחילה ממקום של מייסדי החברה שעסקו במוזיקה בכלים עבורם, ולא ממקום של עשיית עסקים. מעטים המוזיקאים שהם גם אנשי עסקים טובים. זה חיבור לא טבעי. בשנים האחרונות קהל היעד השתנה, הוא הרבה יותר צעיר שרוצה את הצד הקריאייטיבי אבל מבין פחות בהנדסת הקול ורוצה שתעשה בשבילו את הדברים".

     

    למה לא צמח בישראל אקוסיסטם של טכנולוגיית מוזיקה?

     

    "יש פה תופעה של תן לי בחינם ואתן לך בחינם, נגן לי בסשן ואני אבוא לנגן לך בסשן. התוצאה היא שבתעשייה יש הרבה פחות כסף. כשבאים משקיעים, דבר ראשון הם מסתכלים על צמיחה כלכלית ואם בקופה של התעשייה יש אפס אז אף אחד לא בא להשקיע. אם אנשים לא יעבדו בחינם, התעשייה תתחיל לגדול".

     

    שני פלד היא מנכ"לית קרן סושיאל טרמינלס (Social Terminals) שמשקיעה בסטארט-אפים בתחומי המוזיקה והאומנות ובין השאר יזמה את הקמת האקסלרטור טכנו-ארט, שתומך כיום בארבעה סטארט-אפים בתחומי האומנות והמדיה. "אנחנו קרן השקעות וחממה טכנולוגית שהמטרה שלה לפתח טכנולוגיות שיסייעו לאמנים. מבחינתנו נוצרה בעיה כשאנשי טכנולוגיה ועסקים שינו את עולם המוזיקה ללא הבנה בצרכי האמן, כמו שהיה למשל במקרה של נאפסטר. היום אנחנו רוצים שהתיקון יבוא מאומנים ולכן הקפדנו לשלב אמן בצוות של כל חברה".

     

    המשקיעים שלכם מאמינים שהמוזיקה הוא תחום שאפשר לעשות בו עסקים?

     

    "יש שינוי בתעשייה, העולם הזה השתנה באופן דרמטי. יוניברסל סגרה מיליארד דולר רווח, ספוטיפיי היא אחת החברות האטרקטיביות בעולם. אנחנו עובדים היום עם 14 חברות בינלאומיות, נמצאים בצומת שבינן לבין ההייטק הישראלי, ומייצגים 116 חברות ישראליות מולן".

     

    בבית הספר רימון הגישה כמעט והפוכה. מסלול הלימודים בנושא מוזיקה, טכנולוגיה וחדשנות פועל בשיתוף המרכז ליזמות יצירתית של ברקלי (BerkleeICE), ומציע מסגרת יצירתית שהיא אחת הבודדות בעולם מסוגה. אבל המסגרת הזו אינה מציעה כסף, אלא מבקשת לאתר יצירתיות. הכסף יגיע, כך מצפים, לאחר שהרעיונות יבשילו לתוצרים.

     

    שירלי ספייקס ()
    לא חולמת להתעשר. שירלי ספייקס

     

    היוזמה של שירלי ספייקס צמחה בדרך כזו בדיוק: היא התחילה כפסנתרנית קלאסית, קומפוזיטורית ומנצחת, התמחתה במערכות דיגיטליות והגיעה לעולם המציאות המדומה (VR) בעקבות האקתון בו השתתפה. היום היא בעלים של חברה שמפתחת מערכת ניצוח וירטואלית על תזמורת קלאסית שלמה באמצעות קסדת מציאות מדומה, שמיועדת לתרגול מנצחים מתלמדים אבל גם לציבור הרחב.

     

    שירלי ספייקס היא דוגמה טובה למגמות בתחום המיוזיק-טק גם בהקשר למוטיבציה לפעול בתחום. אצל סטארט-אפיסטים בתחומים אחרים המוטיבציה ברורה: להגדיל את החברה, להגדיל את המכירות ולעשות אקזיט של מאות מיליוני דולר. אצל ספייקס, כמו אצל קודמיה כאן, הכסף אינו המטרה העיקרית: "אני אמנית, מוזיקאית. החלום שלי הוא להתפרנס מהמוזיקה ובזכות זה להמשיך לעשות דברים חדשים, לא להתעשר מזה", היא אומרת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים