סקירת מערכות בהיריון: מתי, היכן ומדוע?
ישראל היא מעצמת פיריון וילודה וככזו, היא גם מובילה בהיקף וכמות הבדיקות שמבצעת אישה הרה. אז מדוע נשים רבות בוחרות לעשות גם סקירה שלישית, למרות שאינה כלולה בסל הבריאות? ואיפה כדאי לעשות את כל הבדיקות האלה?
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא תל השומר
חודשי ההיריון הם תקופה מורכבת במיוחד עבור כל אישה: ההתרגשות הטבעית מפנה את מקומה לטובת מערך שלם של קבלת החלטות ובחירות שנראות לעיתים גורליות - והכל דווקא בתקופה הכי הורמונלית בחיים. בין לבין אנחנו נתונות תחת מעקב רפואי מוקפד, שכולל גם שורה ארוכה של בדיקות. לא מספיק? די מהר אנחנו מגלות שכמעט לכולם - גברים, נשים ומה שביניהם, יש איזו פנינה תבונית לתרום לנו, לאו דווקא מניסיון, ואנחנו ממהרות להטות אוזן קשבת, סופגות ומקוות שהכל יעבור בשלום. בינתיים, החשש רק הולך וגדל: מה יקרה אם יגלו משהו בבדיקות? איפה כדאי לעשות את סקירת המערכות? ולאחרונה גם שאלת השאלות - להתעקש על סקירת מערכות שלישית?
"תפקידן של הסקירות הוא לוודא את תקינותו של העובר", מסביר פרופסור בועז וייס, מנהל המכון לדימות במיילדות, גניקולוגיה ורפואת העובר בבית החולים שיבא תל השומר. "לבדוק שאין מומים מולדים או מצבים אשר מסכנים את חייו של העובר. את הסקירה הראשונה עורכים בין שבוע 13 ל-17, עוד לפני שההיריון ניתן להבחנה על ידי הסביבה ולפני שהאם יכולה להבחין בתנועות העובר. בסקירה כזו אפשר למצוא בדרך כלל 50 אחוזים מהמומים הניתנים לגילוי. הסקירה השנייה מתבצעת בשבועות 19-25, ובה בעצם מקבלים תמונה קצת יותר טובה בעקבות התפתחות האיברים. היא כוללת ממצאים אנטומיים חדשים כמו התפתחות כפיס המוח, הלב, הכליות, מערכת העיכול ופי הטבעת. ניתן לזהות בה עוד כ-30 אחוזים מהמומים".
בעוד שתי סקירות המערכות האלה נחשבות מובנות מאליהן, בשנים האחרונות נשים רבות מתעקשות גם על סקירה שלישית, המתבצעת בשליש השלישי של ההיריון. הסקירה השלישית אינה כלולה בסל הבריאות, ולרוב אין המלצה רפואית רשמית לעשותה.
כתבות נוספות:
השיטה שמפחיתה כאבים מניתוח קיסרי
שבע דרכים לבחור את חדר הלידה שלכן
"אין שום איגוד רפואי מקצועי שהגיע להסכמה שצריך לקיים סקירה שלישית", מסביר וייס, "לכן הנושא נשאר נתון להחלטת הרופא והמטופלת - זאת כמובן במידה ולא התגלו ממצאים חריגים בשתי הסקירות הקודמות. לפי מחקרים, כ-16 אחוזים נוספים מהמומים יתגלו רק בסקירה שלישית, אבל חשוב לזכור שלא כל המומים ניתנים לגילוי בכלל". שאלת הסקירה השלישית היא כמעט דילמה מוסרית: במידה ולא התגלו ממצאים חריגים בסקירות השגרתיות, שכן גילוי מומים בשלבים מתקדמים כל כך של ההיריון עשוי להציב את ההורים ובני המשפחה בפני אתגרים מורכבים, ובמקרים חריגים אפילו הפסקת היריון.
"חשוב לזכור שגילוי ממצאים לא תקינים מהווה נטל כבד על האם והמשפחה", מסביר וייס, "לכן חשוב לשלב אמפתיה והבנת הקושי מצד אחד, ומצד שני לעשות ניסיון מרבי לזרז את עיבוד המקרה והבנתו מצד המערכת הרפואית. חשוב להבהיר: מטרת הסקירה השלישית איננה רק הפסקת היריון, אלא שיפור מצבו של הילוד לאחר הלידה. במקרים פשוטים יותר כמו מומי כליה - הגילוי יאפשר מתן טיפול אנטיביוטי ומניעת סיבוכים בהמשך חיי הילד. מקרים מסובכים יותר כמו גילוי מום לבבי יאפשר לידה בתנאים מורכבים יותר עם זמינות צוות כירורגי וטיפול נכון בפגייה. יש ממצאים שגילויים עשוי להוביל להקדמת היילוד, ורק במקרים חריגים מאוד אלה יהיו ממצאים שיובילו להחלטת בני הזוג על הפסקת היריון".
לטענת וייס, המורכבות הזאת מחדדת את החשיבות שבביצוע סקירת המערכות הראשונה וגם השנייה דווקא בבתי חולים. "במקרים רלוונטיים ניתן לבדוק את העובר בגישות שונות, לערב הדמיות מסוג MRI, או אפילו CT ייעודי ברמת קרינה נמוכה. במכוני הדמיה שבבתי החולים הסקירות מתבצעות על ידי רופאים מומחים המיומנים בתחום, ובמידה ומתגלה חשד למום - מזמינים מומחים מתחומים שונים הרלוונטיים למקרה הספציפי. במקרה של מום לבבי לדוגמה, העובר ייבדק על ידי צוות רב-תחומי שכולל רופא נשים, קרדיולוג, מנתח לב, מומחים גנטיים ועוד.
"בנוסף, יתבצעו גם דיונים משותפים שמטרתם להכין את בני הזוג ולהציע ייעוץ מקיף, ואלה כמובן מערבים גם את הגורמים המטפלים לאחר הלידה. בעצם בבית החולים אפשר להנגיש את הצוות הרפואי ודרכי הטיפול הרלוונטיים להורים עוד לפני הלידה. המכשור הרפואי המתקדם, הצוות הרב-תחומי, הזמינות והנגישות - הופכים את בית החולים למקום הטוב ביותר לביצוע סקירות".
לפנייה לכתב/ת 
