שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל תפחדו לשעמם את הילדים שלכם
    הילדים יוצאים לחופש ובקרוב מאד תשמעו את המשפט הנפוץ - "משעמם לי". לפני שאתם מתייצבים לספק להם שלל רעיונות ואטרקציות, עצרו רגע ותנו להם לפתח את היצירתיות והדמיון שלהם
    אם גם אתם מוצאים את עצמכם חושבים על כל דרך בה תוכלו להעסיק את הילדים בחופש הגדול, עם קייטנות, אטרקציות ובילויים ומינימום של חוסר מעש (כי אז מתחילים הקיטורים), חכו רגע. הורות נוכחת ומשקיענית היא אחד מסממני התקופה שלנו, אבל תיזהרו לא לקחת את זה רחוק מדי - שעמום במינון מתאים, לא רק שאינו מזיק לילדים, הוא אפילו חיוני להתפתחות בריאה. זה נכון בכל ימות השנה וזה קורה יותר בחופש הגדול.

     

    שעמום הוא נורת אזהרה פנימית

    כשמשעמם לנו זה לא נעים. אנחנו מרגישים חוסר עניין, חוסר התלהבות או התרגשות. מעין תחושה של ריקנות, תסכול והיעדר משמעות. כשאין מסביב פעילות מעניינת, או כשמדובר בפעילות מוכרת או מונוטונית, שאין בה אתגר או ריגוש, רמת השעמום שלנו עולה. זה למעשה איתות פנימי שלנו לעצמנו שכנראה המצב הנוכחי לא נותן לנו מענה לצרכים הפנימיים - פיזיים (עשייה, פעילות ספורטיבית) רגשיים (עניין, אתגר אינטלקטואלי, צורך בהגשמה אישית) ואחרים.

     

    שעמום (צילום: shutterstock)
    תנו להם להסתדר לבד עם השעמום(צילום: shutterstock)

    השעמום הוא תחושה לא נעימה וזה בדיוק היתרון שלה - היא יכולה להניע אותנו לחפש איך לצאת מהמצב הנוכחי. השעמום יכול (אם לא ניבהל ממנו, כהורים) להניע את הילדים להתחבר לצרכים האמיתיים שלהם ולמצוא מה ההעדפות שלהם ומה באמת מסקרן אותם.

     

    שעמום מעמיד את הילד בפני בחירה מה לעשות. עמדת הבחירה היא עמדה שממנה ניתן להגיע למקומות נפלאים, מעניינים, שנובעים מתוך הרצון הבסיסי של הילד, העניין שלו והתשוקות שלו. מתוך עמדת הבחירה, הילד לומד את עצמו, וגם אנחנו אותו. לפעמים זה אומר ללמוד לאלתר ו"להנדס" מתוך מצאי של ברירות משעממות שעומד לפניו, משהו מעניין. זו בדיוק יצירתיות.

     

    קראו עוד:

    מה החלום של המתבגרים? זו התשובה הנפוצה

    אב לתאומים: "עושה נשימות כדי להירגע"

    מה עובר על ילדים פרפקציוניסטים?

     

    כל זה לא מתרחש כשאנחנו "סותמים" מיד את גל השעמום ומדליקים טלוויזיה. כשאנחנו מספקים לילד פתרון לשעמום, אנחנו מחליטים עבורו ומונעים ממנו למצוא, מתוך עולם אפשרויות שנובע ממנו, מהיצירתיות שלו ומהדמיון שלו, את הבחירה המתאימה לו.

     

    אני מציעה להתבונן בשעמום קצת אחרת. כשילד פונה אלינו עם המשפט האלמותי "משעמם לי", הוא בעצם פונה אלינו בבקשת עזרה אבל זה לא אומר שעלינו לקחת מיד אחריות על השעמום שלו.

     

     

    מי אחראי על השעמום של הילדים שלנו?

    רוב ההורים תופסים את השעמום כדבר שלילי שיש לבטל אותו מהר ככל האפשר. אנחנו מרגישים אחראים ואולי גם אשמים, ומיד מנסים לחשוב על פעילות מעניינת להפגת השעמום שלהם.

     

    זו בדיוק העמדה הפנימית שצריכה להשתנות. כשילד מתלונן על שעמום, הוא למעשה מעביר את האחריות על השעמום שלו, להורה. אבל כמו שלא נוכל "לקחת" מהילד שלנו רגשות כמו עצב או כאב, לא נוכל לקחת ממנו גם את השעמום. שעמום הוא רגש טבעי. זוהי חוויה חיונית כדי להעריך את העניין הטמון בעשייה ופעילות שמרתקת אותנו.

     

    התמודדות עם שעמום חיונית בפיתוח עצמאות. מתוך חוויה של שעמום, יוכל הילד לברוא עולם פנימי, להניע את עצמו לעשות דברים, לגלות תחומי עניין. הילדים של ימנו התרגלו שכל דבר מעניין מגיע אליהם מבחוץ - טלוויזיה, משחקי מחשב, "הפעלות" למיניהן, שמשאירות את הילד פסיבי. דווקא חוויה של שעמום, יכולה לסייע לילד ללמוד לקחת אחריות על עצמו ועל הרווחה הנפשית שלו.

     

    שעמום הוא הזדמנות להיות (being), בנוכחות מלאה בכאן ועכשיו, במקום להיות עסוקים בעשייה (doing). הפסיכואנליטיקאי אדם פיליפס אמר - "אחת הדרישות המדכאות ביותר של המבוגרים היא שהילד יתעניין בדברים, במקום שייקח לעצמו את הזמן לגלות מה מעניין אותו. השעמום הוא חלק אינטגרלי מתהליך ההשתהות הזה".

     

    ילד משועמם בכיתה (צילום: shutterstock)
    מה עם העולם הפנימי שלך?(צילום: shutterstock)

    אז מה עושים עם השעמום הזה?

    ההתמודדות המרכזית היא השינוי הרגשי והתפיסתי שלכם כהורים. איך המשפט "משעמם לי" מפעיל אתכם והאם תהיו מוכנים לשחרר את האחריות שלכם על השעמום של ילדכם. במילים אחרות, האם אתם מוכנים "לשעמם" את הילד שלכם?

     

    האם תהיו מוכנים להתייחס לתלונות על שעמום כאל הבעת רגש שלילי לכל דבר, בדיוק כמו ריקנות, עצב או כאב? האם תהיו מוכנים להתייחס בקבלה ואמפתיה לתלונות על שעמום, כפי שהייתם עושים עם רגשות שליליים אחרים, במקום לראות בשעמום אות לפעולה מיידית שמטרתה למצוא פעילות מעניינת כאן ועכשיו לילד שלכם?

     

    כדאי להנחות את הילד לחשוב מה האפשרויות העומדות בפניו ולא למהר להציע לו פעילות או להעסיק אותו בעצמנו. למשל, יכול להיות מעניין להכין ביחד עם הילד רשימה או לוח תמונות של כל השאיפות והחלומות שלו לקראת החופשה.

     

    הלוח הזה יכול לכלול פעילויות שגרתיות כמו חברים, קריאה, משחקי קופסה, בריכה או ים, וגם רעיונות לא שגרתיים (לעוף בכדור פורח, לארגן מסיבת פיז'מות ועוד), על פי בחירת הילד. ברגעי שעמום הילד יוכל לבחור בעצמו, מה הוא רוצה לעשות.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    לקראת החופש הגדול, כדאי להכין תכנית שיש בה סדר יום שגרתי, יציב, קבוע ומותאם לגיל הילד, לצד פעילויות מיוחדות המפוזרות על פני החופש. חשוב לכוון ילדים לעסוק בתחביבים שהם יכולים לפתח, גם בכוחות עצמם. ילד שיפתח תחביב, יוכל להתמודד עם שעמום בדרך טובה יותר, על ידי עיסוק בתחביב או תכנון וחלימה הקשורים אליו. ככל שלילד יהיו יותר תחומי עניין וסקרנות, היכולת שלו להעסיק את עצמו ולחיות חיים מלאים ומשמעותיים תהיה רבה יותר.

     

    ולא פחות חשוב – אפשר להשתעמם ביחד או "להשתעמם" בחוף הים, בחורשה או בכל מיקום אחר. זאת אומרת לתת מסגרת, שבתוכה עדיין נדרש מהילד להעסיק את עצמו, אבל באופן שיכול לעודד ולהקל על פרץ של יצירתיות ודמיון.

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומרצה, מומחית בטיפול במבוגרים, טיפול רגשי לילדים ונוער והדרכת הורים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תלונות על שעמום הן לא דבר שלילי
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים