שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"
    במשרד הבריאות החליטו להוציא לפועל את התוכנית לסמן מזונות שנחשבים לבריאים בסימון ירוק שיהווה המלצת צריכה. ועדה מדעית כבר המליצה אלו מזונות לסמן והמשרד פנה לחברות המזון על מנת שיעבירו התייחסותן עד אוגוסט. הנה רשימת המוצרים
    משרד הבריאות הודיע היום (ה') כי החליט להוציא לפועל את מהלך סימון מוצרים בסמל ירוק, כדי לקדם צריכת מזונות שנחשבים לבריאים. עוד קודם לכן יסומנו באדום ב-2020 וב-2021 מוצרי מזון בעלי ערכים גבוהים של סוכר, שומן רווי ונתרן.

     

    כללי הסימון הירוק >>

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    משרד הבריאות התקפל: סימון מוצרי המזון יידחה לינואר 2020

    מומלץ על-ידי משרד הבריאות: אלה המזונות שיזכו בסימון ירוק

    בלגן סימון המזון: בתעשייה טוענים כי משרד הבריאות הבטיח כניסה לתוקף ב-2019

    משרד הבריאות התקפל: סימון מוצרי המזון יידחה לינואר 2020

     

    יצרניות ויבואניות המזון יצטרכו לסמן את האריזות כך שהסמל הירוק יופיע על פני קדמת האריזה ויותאם לגודל האריזה. אין לשנות את צורת הסמל, הצבע או הגוון שלו ויש להשתמש בסמל בשלמותו, כולל הרקע הלבן שלו.

       (צילום: אוראל כהן)
    מזונות בריאים יסומנו בירוק: רפורמת סימון מזונות מומלצים יוצאת לדרך(צילום: אוראל כהן)
     

     

    אלו מוצרים יסומנו?

    רשימת המוצרים כוללת חלב לשתייה, מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט), גבינות לבנות רכות וקוטג', טופו ושמנים צמחיים לא מוקשים כמו שמן זית, שמן קנולה, שמן חריע, שמן שקדים, ושמן אבוקדו (שמנים בעלי 60% MUFA - חומצות שומן חד רוויות), ופחות מ-15% שומן רווי.

       ()

    אגוזים כמו בוטנים ושקדים, כולל ממרחים שעשויים 100% מאגוזים אלה וכן זרעים, דגנים בכל צורות ההכנה (אפיה, אידוי, קפוא, מותפח, בשימורים או ארוז בואקום), לא כולל טיגון, יסומנו גם הם.

     

    עוד יסומנו: קמח מדגנים מלאים - שנטחן מהגרעין בלבד, פסטה, קרקרים, פריכיות מ-100% דגנים מלאים, קטניות בכל צורות ההכנה כולל קפוא ושימורים אך לא מטוגנים, וקמח הנטחן מהקטנייה בשלמותה, וכן ממרח קטניות, שימורי דגים עם שמן זית וקנולה, ביצים, עופות, פירות וירקות בכל הצורות למעט ריבות וקונפיטורות.

       ()
      

    כל המוצרים אלו יסומנו בירוק בתנאי שהם ללא תוספות למעט תבלינים ותוספות שהן לפי התקן, וכן בהגבלה לפי נתרן (לרוב עד 120 מ"ג, בקוטג' עד 300 מ"ג) ואחוזי שומן (יוגורט – עד 3%, גבינה לבנה עד 5%). הסימון ייעשה על גבי אריזת המוצר או על המדף.

     

    ניתן לערבב בין מוצרים אלה. למשל – סלט עם ביצים, שמן בריא, ירקות וטחינה – יקבל סימון ירוק. מוצר שמורכב מלחם מקמח מלא וקטניות – יוכל לקבל סימון ירוק וכך גם יוגורט עם פירות או עם דגנים.

     

    מוצרים ללא גלוטן לא יסומנו בהכרח כמומלצים. יוגדר לגביהם מינימום של סיבים תזונתיים לא מסיסים כדי שיוכלו לקבל סימון ירוק.

       ()
    כך יראה הסימון הבריא
      

     

    ועדה תקבע אלו מזונות של אלו חברות יקבלו את הסימון 

    "המשרד פועל לסייע לצרכנים בבחירת מזונות ההולמים את עקרונות התזונה הנכונה כפי שמומלצת בישראל", כך נמסר בהודעה לעיתונות.

     

    כדי לקבוע אלו מזונות יקבלו את הסמל הירוק הנחשק, מונתה "ועדה מדעית ייעודית בלתי תלויה", שכבר נתנה את המלצותיה.

     

    משרד הבריאות מסר שפירסם היום (ה') מסמך להתייחסות בעלי עניין, גופים מקצועיים ומסחריים – כדי לבחון שתי חלופות לסימון בסמל ירוק:

     

    חלופה א – מציגה את המזונות לסימון בסמל ירוק כפי שהמליצה הועדה המדעית.

     

    חלופה ב – מציגה את המזונות לסימון בסמל ירוק כשהיא מתבססת על המלצות הועדה אך מאפשרת מגוון רחב יותר של מוצרים המתאימים לסימון בסמל ירוק כתוצאה ממתן אפשרות להרכבים רבים יותר.

     

    מחלוקת לגבי הגדרת מזון "בריא"

    המשרד מבקש את התייחסות בעלי העניין (כולל הציבור והחברות שמוצריהן יסומנו או לא יסומנו) עד 8 באוגוסט 2019. ההתייחסויות שיתקבלו בסבב הערות הציבור, יידונו במשרד בשיתוף הועדה המדעית.

     

    כמו שישנה מחלוקת לגבי מהו מזון לא בריא לפי רפורמת הסימונים האדומים, כך יש מחלוקת לגבי מהו מזון "בריא".

     

    בעניין הסימון האדום נטען שהוא עלול לתת תדמית לא בריאה דווקא למוצרים שעשויים לתרום לבריאות ולהיפך: מוצרים לא בריאים לא יקבלו סימון.

     

    כך למשל, תנובה טענה בכנסת כי לא רצוי שגבינה צהובה תסומן בסימון אדום בשל תכולת שומן גבוה, משום שהיא תורמת לבריאות בשל היותה עתירת סידן.

    בנוסף נטען שמשקאות מוגזים המכילים ממתיקים מלאכותיים לא יסומנו באדום כי אינם מכילים סוכר, נתרן או שומן רווי אך הם בכל זאת לא מוצרים "בריאים".

     

    בעניין הסימון הירוק ניתן לטעון שיש מזונות שנחשבים בריאים כמו לחם מקמח מלא, שאינם תורמים לבריאות חלק מהאוכלוסיה כמו חולי צליאק. דוגמא נוספת: אורז מלא. הוא נחשב בריא אך פורסם שהקליפה של האורז עשויה להכיל ארסן בשל ריסוס. בנוסף, יש מוצרים שנחשבו בעבר בריאים וכיום נחשבים לא בריאים כלומר, הדעות והמחקרים בנושאים אלה משתנים.

     

    שינוי נוסחה לחלק מהמוצרים

    בעוד שהסימונים האדומים השליליים נולדו בהשראת מיזם דומה בצ'ילה ויכנסו לתוקף בשני שלבים: הראשון ב-2020 והשני ב-2021, הסימון הירוק הוא בהשפעה סקנדינבית ומקדמת אותו פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה של משרד הבריאות.

     

    לפי הסקנדינבים, סימון חיובי מגיע למוצר שיש בו מעט סוכר, שומן רווי ונתרן והרבה סיבים תזונתיים. כל מה שהוכח כתורם לבריאות, או לא אמור להזיק לה. כך יהיה גם בישראל, לצד קריטריונים נוספים למוצרים שמומלץ כי לעולם לא יסומנו בסימון ירוק. למשל: מוצר שיכיל למעלה מ-5 תוספי מזון או מזון לתינוקות מתחת לגיל שנה (מזון לתינוקות מעל לגיל שנה: עדיין בדיון. כרגע לא יסומנו באדום או בירוק מזונות המיועדים לצריכה עד גיל 3).

         

    יתכן שהחברות יעשו מניפולציות כדי לקבל את הסימון, לכן משרד הבריאות שם להן בלמים. למשל, לא ניתן יהיה להעניק סימון ירוק למוצר, אם הוא צפוי להיות מסומן באדום בשלב השלישי של רפורמת הסימונים האדומים. כך למשל, אם יש במוצר 10 גרם סוכר, הוא לא יקבל כרגע סימון אדום, אבל כן יקבל סימון אדום אחרי 2020. עקב כך, אי אפשר ש"בינתיים" הוא יקבל סימון ירוק.

     

    במקביל, חברות רבות כבר ערכו רה-פורמולציה (שינוי נוסחה) למוצרים על מנת שלא יקבלו סימון אדום. חלקן אולי יעשו זאת כדי לקבל סימון ירוק. רק שאי אפשר יהיה, למשל, להחליף סוכר בתחליף סוכר כדי להפוך את המוצר ל"ירוק", שכן יתכן שתחליפי סוכר מזיקים לבריאות. זה כולל גם סטיביה. כלומר, מוצר שעבר מהפך כזה אמנם לא יסומן באדום, אבל גם לא יסומן בירוק.

     

    מוצרים בריאים ויקרים יוכנסו לפיקוח. מתישהו

    בטיוטה שפורסמה ב-ynet ב-2016 נכתב כי במשרד שוקלים להגדיל את הגופן של קלוריות, שומן רווי, סוכר ונתרן ל-120%, לסמן את הסוכר בציור של כפיות סוכר, החל מחצי כפית ומעלה (כל 4 גרם סוכר=כפית), כולל סוכר המצוי באופן טבעי במוצר ובנוסף יהיה על יצרנים ויבואנים לציין את מספר הרכיבים הכלולים בכל מוצריהם – כדי לתת לצרכן מדד לרמת העיבוד שעבר המוצר (פחות רכיבים – פחות עיבוד). לא ברור כרגע, אם היוזמה הזאת תצא לפועל.

     

    ומה לגבי יוקר המחיה? מוצרים מומלצים לאכילה הם לעיתים קרובות יקרים יותר. במשרד רוצים להכניס שלל מוצרים "בריאים" לפיקוח. למשל: להוציא בהדרגה לחם אחיד מפיקוח ולהכניס לחם מדגן מלא ולפקח על מחירי חזה עוף, טחינה משומשום מלא, אמנון קפוא, שמן קנולה, דגנים מלאים, קטניות וכ-4 פירות וירקות בכל עונה, בין היתר. כמו כן מבקשים במשרד להוציא מפיקוח: אשל, גבינות קשות שמנת ומלח כדי שיתייקרו ותפחת הצריכה שלהם, אך האם זה יקרה לפני שיסומנו המוצרים או אחרי? יש לכם בטח ניחוש.

     

    סגן שר הבריאות, ח”כ יעקב ליצמן, מסר: ״מטרת מהלך סימון המזון היא לשנות את הרגלי התזונה של אזרחי ישראל על ידי מתן מידע לציבור על ערכי המזון - באמצעות סימון גם אדום וגם ירוק. אני מברך על שאנו מוציאים היום לפועל גם את הסימון הירוק. זכותם של צרכני המזון לדעת מה מומלץ וגם לא מומלץ. אנחנו בטוחים שהשילוב בין הסימונים יוביל לתוצאה הרצויה ואנו נחושים ליישום המהלך בפועל.״

    יעקב ליצמן (צילום: מוטי קמחי)
    יעקב ליצמן(צילום: מוטי קמחי)
      

    מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, מסר: "אנחנו ממשיכים לפעול בנחישות לשיפור התזונה של הציבור. לאחר הסימון האדום, שמנגיש לציבור את המידע על רכיבי מזון מזיקים, אנחנו משלימים את תהליך הסימון הירוק, למזונות מומלצים. אנו מאמינים שהשילוב בין הסימונים ייצור את התוצאה הרצויה מבחינת שינוי הרגלי התזונה של הציבור.״ 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים