שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הורים לספורטאי צריכים להיות מעורבים, לא מתערבים"
    שמעון אמסלם הוא אחד מהאגדות של הכדורסל הישראלי. בעידן של גבוהים לא אתלטים שמתאמנים רק במגרש הוא בנה לעצמו גוף מפלצתי בחדר כושר והפך לאחד השומרים הטובים והאתלטיים שנראו כאן. עכשיו יש לו אתגר חדש: לגדל בן שהינו כדורסלן מוכשר לא פחות, לוטן (17). ומה מבדיל לדעתו בין כוכב לבין סתם שחקן? "אני הייתי משחק בשביל לנצח", הוא אומר, "90% מהאנשים משחקים כדי לא להפסיד"

    בשיתוף תלמה

     

    את ההיסטוריה של כדורסלן העבר שמעון אמסלם כל בני השלושים פלוס מכירים היטב. הוא היה אחד מהכוכבים הבולטים של הפועל תל-אביב ומי שכבש בסערה לא רק את רצפת הפרקט, אלא גם את לב האוהדים. התקופה שבה שיחק נחשבת לאחד העידנים הגדולים של המועדון, שזכה בין היתר עם אמסלם בגמר גביע המדינה.

     

    כבש את האוהדים. שמעון אמסלם (צילום: יוסי רוט)
    כבש את האוהדים. שמעון אמסלם(צילום: יוסי רוט)

    הוא נולד וגדל בשדרות. כשהיה בן 14 החל לשחק בקבוצת הנוער של "הפועל שער הנגב", איתה העפיל שלוש שנים מאוחר מכן לגמר גביע המדינה לנוער בכדורסל. משם, הדרך להפועל תל־אביב כבר הייתה קצרה.

     

    שנים לא מעטות עברו מאז שאמסלם תלה את המדים, אך גם כיום הוא עדיין נמצא עמוק בתודעה הלאומית, משמש כפרשן מבוקש ונחשב לאחר הלוחמים הגדולים על מעמד הכדורסלן הישראלי. ועם כל הרזומה הזה, מתברר שלכדורסל הוא הגיע די במקרה.

     

    "זה התחיל מאיזשהו רצון לא לאכזב אנשים", הוא נזכר. "בגיל 15־16 התחלתי להתפתח פיזית וראיתי שיש לי יתרון על אחרים. אנשים היו באים אלי הביתה ומשכנעים אותי להגיע לשחק 'כי אנחנו חייבים לנצח', וככה זה כל הזמן היה מזין את עצמו".

     

    ומה הבדיל אותו מאחרים וגרם לו להתבלט? אמסלם טוען שזה טמון בגישה, לאו דווקא בנתונים. "הייתי משחק בשביל לנצח", הוא מסביר. "זה נשמע סתמי, נכון? אבל מחקרים קובעים ש־90% מהאנשים משחקים כדי לא להפסיד ומעט מאוד אנשים משחקים בשביל לנצח".

     

    היית גם בגובה 2.04 וחזק מאוד. היתרון הפיזי משמעותי, לא?

    "ועדיין זה לא מקנה שום דבר. אנחנו מכירים מלא שחקנים שהיו גבוהים יותר ולא הצליחו לעשות את הקפיצה לשלב הבא, כי הם לא היו רעבים או אגרסיביים מספיק, לא היו מוכנים לשלם את המחיר של העבודה הקשה. צריך לבוא עם חוסן מנטאלי. אנשים שעולים למגרש כדי לנצח הם אלה שתמיד היו הקפטן בכל קבוצה, אלה שברגעים הכי קשים בחדר ההלבשה ידעו לסחוף את כולם".

     

    נחישות אומנם הייתה לו, אך בהשוואה למסגרות המקצועיות המטפחות כיום ספורטאים צעירים, המעטפת שלה שלה זכה כנער הייתה מאוד מוגבלת. "בזמני לא היה את כל המושג הזה של היתרונות של ארוחת הבוקר, של שגרה נכונה, כל הדברים שעברו מחקרים ב-30 השנה האחרונות", הוא משחזר. "רוב האנשים היו נכנסים לחדר הכושר בעיקר להתחזק לאחר פציעה או ניתוח, ומה שנקרא היום אימונים פונקציונאליים היה קורה רק על המגרש".

     

    שמעון ולוטן אמסלם - דור ההמשך (צילום: עוז מועלם)
    שמעון ולוטן אמסלם - דור ההמשך(צילום: עוז מועלם)

     

    על אף כל אלה, הוא טוען שהטוטאליות שלו ביחס למקצוע סייעה לו להצליח. "בשנת 1989 הייתי בין היחידים בארץ שמרימים משקולות, עושים סקוואטים ותרגילים ייעודיים לכדורסל", הוא מציין. " זה לא מה שאתה עושה באימון, זה מה שאתה עושה בין האימונים. זה הדבר שאליו אנחנו מחנכים כיום את הנוער בארץ".

     

    גם התמיכה שלה זכה ממשפחתו תרמה. בתקופה שבה הורים טרם ידעו כיצד לעודד בצורה נכונה כישרונות צעירים, אמסלם מציין את אביו כדמות שממנה שאב

    השראה רבה במסעו הספורטיבי. "תמיד כששואלים אותי מי האיש שהשפיע עלי הכי הרבה בכדורסל ואני מציין את אבי, אנשים מרימים גבה", הוא מעיד. "אבא שלי לא יודע להבדיל בין סל לגול אבל הוא אופטימיסט חסר תקנה. זרקו אותו על איזו דיונה בשדרות ומשם הוא היה צריך להסתדר לבד. הוא מעולם לא התלונן. היה קם בבוקר, מפשיל שרוולים, יוצא לעבודה וחוזר בלילה. האופטימיות הזו זה דבר שמגיע מהבית".

     

    כיום, אמסלם מעביר את משנתו הלאה לבנו בן ה־17, לוטן, שכבר מטפח היסטוריה ספורטיבית משל עצמו בכדורסל. לאחרונה הוא הביא את נבחרת הנוער של תיכון חדש תל־אביב לזכייה באליפות העולם בכרתים, ועל הדרך זכה גם בתואר מצטיין הטורניר. הוא גם אחד מכוכבי קבוצת הנוער של הפועל תל־אביב, שהגיעה עד גמר הפלייאוף.

     

    שמעון ולוטן אמסלם. "כישרון זה רק 20% מהמתכון להצלחה" (צילום: עוז מועלם)
    שמעון ולוטן אמסלם. "כישרון זה רק 20% מהמתכון להצלחה"(צילום: עוז מועלם)

     

    האב הגאה מודה בפה מלא שכאשר משמעת עצמית מונחת על הפרק, דור ההמשך עוקף אותנו בסיבוב. "היום, עם מהפכת המידע, לילדים שלנו יש הרבה יותר מושג מה צריך לעשות כדי להיות ספורטאים טובים", הוא אומר, "הם כבר יודעים שכישרון זה רק 20% מהמתכון להצלחה".

     

    איך דוחפים ילד קדימה מבלי לערער אותו?

    "וואו, זו שאלה של דינמיקה בתוך הבית. אלה הדברים שאתה מטמיע ולאו דווקא בכדורסל, אלא באופן כללי – בלימודים, בחיי חברה, בחיי משפחה. ילדים שמגיעים הביתה ורואים את אבא מול הטלוויזיה עם השלט על הבטן יגדלו להיות כמוהו".

     

    אתה יודע בתור כדורסלן מה צריך על מנת להצליח. אתה מתערב באימונים שלו?

    "אני לא מתערב בכלום, הדברים האלה מכניסים מתח הביתה. יש לו את המאמנים שלו. זה יעד שהצבתי לעצמי ובינתיים אני עומד בו".

     

    כמעט 20 שנה לאחר הפרישה, אמסלם לא נח לרגע. הוא מרצה במכללה למינהל – שם הוא עוזר לספורטאים מקצוענים להשתלב במסגרת של לימודים אקדמיים, הוא בעליו של מפעל דפוס בשדרות - שבו הוא מעסיק רק עובדים תושבי העיר, מופיע כפרשן ספורט ומעביר הרצאות וסדנאות למצוינות. "לעולם לא תצליח להגיע לרמת הריגוש שקיבלת בכדורסל, לכן חשוב להמציא את עצמך מחדש. לעשות דברים שמשפיעים על חיים של אנשים ולהעביר את הידע שיש לך הלאה", הוא מסביר.

     

    לסיום, טיפים לספורטאים מצטיינים?

    "להורים אני יכול להגיד - פשוט תהיו הורים. הורים מעורבים אבל לא מתערבים. התמיכה שהילד מקבל בבית היא קריטית ותקבע אם הוא ימשיך עם הקריירה לאורך שנים או יישבר עם המשבר הראשון. זה מאוד חשוב. לילדים אני אומר שצריך להבין שכישרון זה לא מספיק. עבודה קשה זה המפתח להצלחה. זה לא רק מה שאתה עושה באימונים, אלא גם מה שאתה עושה בין האימונים. זה מה שאני מאמין בו וזה מה שעשיתי כל החיים".

     

     התמיכה שהילד מקבל בבית היא קריטית (צילום: עוז מועלם)
    התמיכה שהילד מקבל בבית היא קריטית(צילום: עוז מועלם)

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תלמה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עוז מועלם
    לדחוף את הילד מבלי לערער אותו. שמעון ולוטן אמסלם
    צילום: עוז מועלם
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים