שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חרף הסכם לא חוקי - מתווך קיבל 1.5 מיליון ש'
    חברת נדל"ן תבעה החזר של דמי תיווך בטענה שלמתווך לא היה רישיון בתוקף. אבל בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה מטות את הכף לטובתו
    בית משפט השלום בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה של חברת הבנייה "מגדל טופ-נדל"ן" להחזר של כ-1.5 מיליון שקל ששילמה למתווך שהרישיון שלו לא היה בתוקף, וההסכם שנכרת עמו סתר את חוק המתווכים. השופטת כרמית בן אליעזר קבע כי למרות אי-החוקיות של ההסכם, הצדק מחייב לסטות מחובת ההשבה במקרה המיוחד הזה.

     

    המתווך, שהיה בזמנו בעלים של קרקע בהוד השרון, חתם עם חברת הבנייה על הסכם קומבינציה לבניית שני רבי קומות על הקרקע תמורת כמה מהדירות. בהמשך הם חתמו על מסמך נוסף שכונה "הסכם בלעדיות", שבמסגרתו קיבל המתווך את הזכות הבלעדית למכור את רוב הדירות שנותרו בבעלות החברה תמורת דמי תיווך.

     

    בתביעה שהגישה החברה ב-2016 נטען שלימים היא גילתה שלא היה למתווך רישיון תיווך בתוקף וכי הוא אפשר גם לבנו לבצע עבורו עסקאות, אף שגם הרישיון שלו לא היה תקף בחלק מהזמן. בעקבות זאת היא דרשה מהם להחזיר לה את דמי התיווך שמסתכמים בכ-1.5 מיליון שקל.

     

    האב טען כי ההסכם שנכרת עמו היה לשיווק הדירות ולא לתיווך, ולכן חוק המתווכים כלל לא חל עליו או על בנו. מכל מקום, גם בהנחה שמדובר בהסכם תיווך, אין הצדקה לחייב אותם להחזיר את הכסף ששולם להם לפני שנים, והיה חלק מעסקת הקומבינציה כולה.

     

    השופטת בן אליעזר קבעה כי המתווך ובנו לא הסבירו מה ההבדל בין שיווק לבין תיווך ומכל מקום היא לא מוצאת לנכון לסטות מלשון ההסכם שכללה מילים כמו "דמי תיווך" ו"מתווך". מכאן שההסכם כפוף להוראות חוק המתווכים ואין מחלוקת שהוא לא עונה על דרישותיו. זאת בין היתר כיוון שהחוק דורש חתימה על הזמנה למתן שירותי תיווך בנוסח מסוים, לנתבעים לא היה רישיון בתוקף לפחות לגבי חלק מהתקופה, ואף אחד מהם לא היה "הגורם היעיל בעסקה" כפי שהם עצמם הודו (במילים אחרות, הדירות לא נמכרו בעזרתם).

     

    למרות זאת, השופטת סברה כי זהו אחד המקרים המיוחדים והחריגים המצדיקים לפטור את הנתבעים מחובת ההשבה משיקולי צדק. היא ציינה כי מטרתו העיקרית של חוק המתווכים היא להעניק הגנה צרכנית ללקוחות חלשים וחסרי ניסיון העומדים מול מתווך מנוסה. אין ספק שבמקרה הנוכחי החברה לא הייתה זקוקה להגנת החוק בהיותה חברת בנייה רבת-עוצמה, שכוח המיקוח שלה לא נפל מזה של המתווכים.

     

    שנית, הנתבעים קיבלו מהחברה את התשלום לפני שנים, וסביר להניח שכבר עשו בכספים שימוש ושילמו בגינם מסים, כך שקבלת הדרישה להשבת סכומי הכסף הגדולים תפגע מהותית באינטרס ההסתמכות שלהם.

     

    שלישית, השופטת קבעה כי אי אפשר להתעלם כי הסכם הבלעדיות נחתם כחלק מעסקת הקומבינציה. כלומר, כשהנתבע-האב הסכים לאפשר לחברת הבנייה לבנות על השטח שלו הוא לקח בחשבון, בין היתר, שחלק מהתמורה תתבטא בדמי התיווך.

     

    לאור הדברים האמורים קבעה השופטת כי אף שהסכם התיווך אינו חוקי, לא יהיה זה מוצדק להורות לנתבעים להשיב את דמי התיווך. התביעה נדחתה והחברה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד אינהורן
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד ונגלניק
    • עו"ד מורן דבש עוסקת בדיני חוזים
    • הכותבת לא ייצגה בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים