20 דברים שחייבים ללמד ילדים
לקיים הבטחות, לבחור חברים ולקחת אחריות הם רק חלק מהדברים שכדאי ללמד ילדים בכל גיל. כמובן שיש עוד המון דברים אבל בואו נתחיל מאלו שחשובים במיוחד וכדאי לשים עליהם דגש
מהיום שהילדים נולדים אנחנו מלמדים אותם להתנהל בחיים - בהתחלה בפעולות פשוטות ובסיסיות, ובהמשך בדברים מורכבים יותר. על פניו, זה טבעי לנו וחלק מהלימוד נעשה "על הדרך", תוך כדי תנועה, אבל חשבתם פעם על מה באמת חשוב לשים דגש? מומחים ציינו 20 דברים, וכן, ברור שיש עוד המון אבל קיבצנו את אלו ששווה רגע לחשוב עליהם.
מאיה שפילמן, פסיכותרפיסטית, טיפול רגשי לילדים
ולמבוגרים:
1. אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה (וולט דיסני)
ילדים חיים בכאן ועכשיו והמחשבה שלהם לא מוגבלת לבחירת חלום "ראוי" או "אפשרי". עם הזמן הם מתחילים לחשוב בצורה "רציונלית". הם חושבים מה אפשרי ומה לא, ושומעים מכל הכיוונים ביקורת, שיפוטיות והסברים למה לחלומות שלהם אין סיכוי.
בשלב מסוים הם מפסיקים להאמין ביכולת שלהם ללכת אחרי החלומות ולפעמים אפילו מפסיקים לחלום. זה לא חייב להיות ככה. אם לא נחבר אותם חזק מדי למגבלות המציאות, אם לא נתייחס בביטול לעולם הדמיון והפנטזיה שלהם, אם נעודד אותם לחלום, ולא ננסה להכין אותם כבר עכשיו לאכזבה שאולי תגיע, נוכל להשאיר להם מרחב פתוח לחלום.
2. לשמור על עצמם ועל גופם
ילדים אסרטיביים בדרך כלל מצליחים לשמור על עצמם טוב יותר. הם לא חוששים להביע התנגדות לבקשה שלא נראית להם, או למשהו שגורם להם חוסר נוחות. ללמד ילדים לשמור על עצמם זו מחויבות שלנו כהורים, שיודעים שלא נהיה שם תמיד בשביל לשמור עליהם מול נסיבות החיים.
איך עושים את זה? בתור התחלה, חשבו - האם אתם באמת מכבדים את הילד שלכם ואת בחירותיו? האם אתם מאמינים כי לדעה שלו או שלה יש ערך? עבור הילד - כשמעריכים אותי ושואלים אותי מה דעתי, אני הופך להיות "מישהו" בעיני ההורה שלי ולא פחות חשוב - בעיני עצמי.
3. מיומנויות חברתיות
חברויות הן מקור חשוב לתמיכה, לשותפות, לתחושת שייכות, ליחסי אמון ולסיוע במצבי לחץ ומשבר. ככל שהילד גדל, העולם החברתי הופך למרכזי וחשוב יותר בחייו. כדאי לחזק את היכולות החברתיות של הילד, ללמד אותו ליצור קשרים חיוביים והדדיים עם בני משפחה וחברים, ללמד אותו לפרגן, להביע אמפתיה, לשתף, לוותר וגם להתעקש בשעת הצורך ולנהל קונפליקטים עם בני גילו בצורה יעילה.
אינטראקציות חברתיות חיוביות בילדות תורמות לא רק לתקופת הילדות. הן מנבאות יכולת הסתגלות טובה יותר גם בהמשך החיים הבוגרים.
4. ללכת נגד הזרם
אם כל הילדים מהכיתה הולכים לחוג כדורסל ורק הילד שלכם רוצה חוג אחר, חשוב להסב את תשומת לבו לבחירה האמיצה שלו. היכולת לעשות בחירה לא "פופולרית” היא יכולת חשובה ולא מובנת מאליה, וחשוב שהילד שלכם יהיה מודע לכך.
המסר הסמוי כאן הוא חשוב: “אני אוהב ומעריך אותך גם כשאתה חושב או נוהג אחרת מהמקובל”. זהו מסר רב משמעות לגבי ילדים רבים, המאופיינים בניסיון לרצות את הסביבה, עד שהם שוכחים את הקול הפנימי שלהם.
קראו עוד:
אם לילדה מיוחדת: "יש מחיר כבד להסתרה"
האם הגיוני שהורה ינשק ילד בפה?
"הרגע שבתנו אמרה שהיא בעצם הוא"
שירי בכר, מנחת הורים ומרצה:
5. לבחור חברים
יש חברים לכיתה, חברים לשכונה וחברים ברשת, אבל חברים של אמת יש בדרך כלל מעט מאוד. וגם אם זכינו ויש קצת יותר, האיכות של החברות חשובה, ולא הכמות. חשוב ללמד את הילדים שחבר אמת הוא זה שגורם להם להרגיש בנוח ושהם יכולים להיות במחיצתו מי שהם באמת. חבר הוא שותף סוד, אפשר לסמוך עליו, הוא עומד לצידם, מפרגן ומעודד.
כשהם קטנים, החברים שלהם הם בדרך כלל חברים למשחק. כשהם גדלים, החברויות משמעותיות יותר, המעגלים מתרחבים והרשתות החברתיות מציפה בחברויות וירטואליות, וכפי שהקשרים החברתיים מעצימים אותם, כך בכוחם גם לפגוע. למדו אותם לבחור את החברים הנכונים להם. זה כוח שאין כדוגמתו וזו מתנה נפלאה לחיים.
6. לקיים הבטחות
קיום הבטחות הוא תנאי לבניית אמון בתוך כל קשר. אי אפשר לסמוך על מי שנוהג להבטיח ולהפר הבטחה. מעבר לרווח של בניית אמון, קיום הבטחה מעיד על יכולתנו לשיקול דעת, על התבונה לשקול מילים והבטחות, על התנהלות אחראית והימנעות מהבטחות שניתנות בפיזור דעת. הוא משקף ערכים של אחריות ויושרה ומאתגר אותנו לעמוד במילה שלנו.
הדרך האופטימלית ללמדם לקיים הבטחות, היא לקיים את שאנחנו מבטיחים להם, לא להבטיח כשאי אפשר, ולזכור גם לקיים הבטחות שהבטחנו לעצמנו.
7. לקחת אחריות
היכולת לקחת אחריות היא יכולת מעצימה, כי רק מי שלוקח אחריות, מסיק מטעויות, אתגרים וכישלונות, יכול לשפר ולהשתפר. כשהילדים שלנו קטנים, הם נוהגים להאשים אחרים. אם לא נלמדם אחרת, הם ינהגו כך גם כשיהיו גדולים. במובן המעשי, לקיחת אחריות מחייבת התבוננות פנימית, כנות, יושרה, אומץ ואמירת אמת, בראש ובראשונה לעצמנו.
במובן הרחב של המושג, כשאנחנו גדלים, לקיחת אחריות לא מצטמצמת למעשה כזה או אחר, אלא ליכולת שלנו לקחת אחריות על החיים שלנו, והיא הכרחית לאלו שרוצים להגשים ולהצליח.
8. להפגין עצמאות
כדי ללמדם עצמאות אנחנו חייבים לאפשר להם אותה. בראש ובראשונה לפנות להם קצת מקום ולעודד אותם לעשות לבד את שבתחום אחריותם. שתי פנים לעצמאות. עצמאות תפקודית שמתייחסת ליכולת של הילדים שלנו לבצע. לאכול, ללכת, לצחצח, להתלבש, לנהוג, ועצמאות מחשבתית שמתייחסת ליכולתם לקבל החלטות, להפעיל שיקול דעת, לקבוע סדרי עדיפויות - כל גיל ויכולותיו. עצמאות היא עניין שחשוב ללמד ולהתעקש עליו, בהנחה שחשוב לנו להכין אותם לחייהם כבוגרים.
הדס שמואל, מטפלת באמצעות מוסיקה ומומחית בהתפתחות ילדים :
9. לשאול שאלות
רוב הילדים מקבלים תשובות בלחיצת כפתור ולא יודעים לשאול שאלות. לדעת לשאול שאלות זו מיומנות חשובה מאין כמוה. זו הדרך שלך להטיל ספק באמת, לקבל ידע ולרכוש כלים להתנהלות מותאמת ואף יעילה יותר בעולם.
כדאי לשים לב ולא "לדעת עבור הילדים" מה נכון, אלא לשאול אותם מה הם יודעים או מה צריך לעשות. אומנות שאילת השאלות מפחיתה פעמים רבות חרדה, בושה ומבוכה, משום שהיא מורידה את הצורך להיות צודק ולדעת הכול ואת אחוז "הטעות" אצל השואל והנשאל. כך למשל, אם נער צעיר שואל את אמו "מה הם יחסי מין?" ממליצה לא למהר לענות, אלא לשאול - "מה אתה יודע על זה?" תלמדו הרבה על הילד שלכם ועל האופן בו הוא רוכש ידע.
10. לא להניח הנחות
יש מציאות ויש סיפורים שמעכבים אותה ומוסיפים לנו סבל בהתנהלות. בבודהיזם יש דגש רב על ההבנה כי האמת היא רק מה שאנחנו רואים וחווים עכשיו, למרות היותנו סך הידע הקודם של החוויות שלנו. בפסיכולוגיה יש זרם שנקרא גשטלט שמדגיש שאנו חושבים תבניתי. כך שאם נניח את המספר שש בין שני אנשים, האדם מצד אחד יראה בו 6 ואילו השני יראה בו 9 - מי משניהם צודק?
אי הנחת הנחות מצמצת פערים שגורמים לסבל, כך למשל אם לא עניתי לך להודעה אין זה אומר שאני מסננת אותך, ואם חיפשו אותי מבית ספר במהלך היום אין זה אומר בהכרח שילדי במצוקה אלא רק דבר אחד: התקשרו ולא ענית.
11. להקשיב
ידע הוא כוח, והקשבה לא שיפוטית מעניקה לנו הזדמנות ללמוד. קשיים רבים בזוגיות או בקשר בין הורים וילדים נשענים על חוסר בהקשבה. כאשר ילד מביע מצוקה, אל תמהרו להרגיע אותו, אלא רק לשקף ולחזור על דבריו שלו: "אני שומע שאתה אומר שהילד ההוא הרביץ לך". כך תתנו לילד כלים איך להגיב בפעם הבאה שחבר יספר לו משהו, ולא ישר למצוא פתרונות.
שיר דרור, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת בילדים ובני נוער:
12. להתנהל במסגרת תקציב מוגדר מראש
כשילדים נולדים, הם לא יודעים מה זה כסף ולא מודעים למגבלות הכספיות. תפקידנו כהורים להכין אותם לחיים וללמד אותם לתכנן תכניות במסגרת תקציב קיים - בין אם דמי כיס או תקציב גדול יותר שהקציתם לקיץ.
חשוב לעשות תיאום ציפיות ולהסביר באופן תואם גיל כמה כסף מוקצב לחופשה. כדאי לחלק את הסכום למקטעים, כי יכולת האיפוק של ילדים קטנים היא נמוכה, ולהגדיר כמה כסף מוקצב לשבוע. אפשרות נוספת היא ללמד את הילדים להגדיל את התקציב בפעילות כמו הקמת דוכן למכירת לימונדה וכדורי שוקולד, או בהכנת סליים בקופסאות חד פעמיות למכירה.
לסירוגין, אפשר ללמד אותם חיסכון לצד קיימות, באמצעות איסוף בקבוקים למחזור שיוכלו לתבוע עליהם את סכום הפיקדון. כל אלו יוכלו לסייע בכמה היבטים - הבנה ראשונית של כלכלה, של משמעות הכסף וכמה קשה לאסוף אותו לעומת עלות ההוצאות.
13. גבולות
גבולות מאפשרים לילדים תחושת ביטחון. הידיעה שישנו גבול, מאפשרת לילד או לילדה חופש במסגרת הגבולות המוגדרים. דווקא ילדים שלא מציבים להם גבולות, הרבה פעמים מחפשים אותם, כי בדומה להליכה על גשר מעל פני תהום, הגבולות הם בבחינת מעקה הבטיחות שמאפשר להתהלך על הגשר בבטחה ולדעת שיש מה ששומר עליי.
מובן שבחופש אפשר לעשות התאמות לגבולות הקיימים בשגרה, אך עדיין יש חשיבות להגדרתם. כך למשל נגדיר לילדינו מה שעת השינה המאוחרת ביותר שנאפשר, וזו כמובן צריכה להיות בהתאמה לגיל הילד או הילדה. בדומה לכך נגדיר מה מקסימום שעות המסכים ביום, ויחד איתם נגדיר אפשרויות וחלופות.
14. קבלת אחריות בבית
במיוחד בחופש הגדול, כשלילדים יש זמן בשפע ולמבוגרים פחות, זו תקופה מצוינת להקצות להם תחומי אחריות שיקחו לידיהם במשק הבית או באחריות על אחיהם הצעירים. כמובן שתחום האחריות צריך להיות תואם גיל ויכולת, אבל כל עוד הוא עונה להגדרה ולא מוגזם מבחינת היקף ההשקעה בו, הוא יכול לעורר בילד/ה תחושת גאווה, העצמה ולהגביר את תחושת השייכות למשפחה.
15. הכנת אוכל
בין זרמי החינוך האלטרנטיבי ניתן למצוא את החינוך האנתרופוסופי, שבין היתר שם דגש על מיומנויות חיים ולקיחת חלק בהכנת הארוחה המשפחתית. כך למשל כבר בגיל שלוש אפשר לחתוך ירקות ופירות עם סכין מפלסטיק בהשגחת מבוגר. תצפית מהצד, יכולה לגלות כמה ערך יש לעצם המעשה.
הילדה שחותכת לעצמה את הפרי מלאת גאווה, ורוצה לאכול אותו הרבה יותר מאשר אילו קיבלה אותו חתוך מידי הגננת. על אותו משקל, בכל בית ילד בן עשר כבר מסוגל להכין חביתה, ומילדה בת 15 כבר מותר לצפות להכין פסטה וירקות בתנור. הכנת אוכל היא מיומנות חיים חשובה, שמשפרת את תחושת העצמאות ויכולה להקל על יתר בני ובנות הבית. חוץ מזה, ילדים תמיד שמחים יותר לאכול את מה שהכינו בעצמם.
ליאת קרן, מטפלת משפחתית מוסמכת, מייסדת מרכז "מתחברים" לכישורים חברתיים:
16. מספר הטלפון של ההורים
נכון שאפשר לכתוב להם על היד או לשים להם פתק בכיס, אך לזכור בעל פה בטוח יותר ממספר שעלול להימחק או להידבק לאיזו סוכריה שהם מחליטים פתאום לשמור. אז רק למקרה שחלילה ילכו לאיבוד, או אפילו ירגישו מצוקה וירצו שתחזירו אותם מביקור אצל חברים מוקדם מהמתוכנן, לא מספיק שידעו את השמות שלכם. דרך נוחה ללמד אותם היא בצורת דיקלום או שיר, כך שילמדו בכיף וגם יזכרו היטב למקרה הצורך.
17. לא ללכת עם זרים
זה משמעותי אפילו יותר מאשר "לא לדבר עם זרים". לא ללכת איתם. זה כלל בלי יוצא מן הכלל. מאוד רוצה ללכת? תתקשר קודם להורים לאישור. בלי אישור לא הולכים. גם אם הזר אומר כי נשלח מטעם ההורים. לא הולכים! ליתר בטחון מומלץ גם להמציא סיסמא סודית שרק אם תיאמר ידעו שזה בסדר, וזה אכן נעשה על דעתכם ובאישורכם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
18. אין פרטיות ברשת
כשהילדים מעלים תמונה או סרטון או משוחחים בצ׳אט, הם רואים את המסך הקטן וקל להם לשכוח את המימדים של התפוצה אליהם יכול כל פרסום ברשת להגיע. חשוב להזכיר זאת שוב ושוב, כדי שלא יהיה מצב שישכחו זאת, כשהם מקבלים החלטות מה להעלות. וכלל ברזל - איברים פרטיים לא מראים ולא מצלמים.
19. לבקש עזרה
חשוב שידעו שהם לא לבד והם תמיד מוזמנים לבקש עזרה. ממי? תלוי באיזה תחום. ההורים הם לרוב מקור טוב להתחיל ממנו לבקשת עזרה. גם אם לא יהיה ביכלתם לעזור ברוב המקרים הם יוכלו לברר ולכוון למי שכן. במוסדות החינוך תוכלו לעזור להם לזהות את הדמויות אליהן ירגישו נוח לפנות לעזרה במקרה של צורך, מהצוות החינוכי ומהצוות הטיפולי.
20. לומר תודה
מילה אחת קטנה וכל כך חשובה! הכרת תודה היא ערך. היא מלמדת ראיית הטוב והערכה על השתדלותו של האחר. לא לקבל דברים כמובנים מאיליהם. הסיפוק אותו חשים עם הכרת התודה ממלא יותר מכסף וגם זו למידה חשובה. במילה תודה יש אישור לכך שרואים אותך. שמעריכים. שאת או אתה משמעותיים. זה גורם להרגשה טובה לשני הצדדים, הנותן והמקבל, ולרוב יסתיים בחיוך, שגם הוא נעים.