שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      מכה לעסקים הקטנים: בנק ישראל מגביל כניסת אפליקציות תשלום לבתי עסק
      מדובר במגבלת מחזור שנתית של 2 מיליארד שקל בשנה הראשונה, 2.5 מיליארד שקל בשנה השנייה ו-3 מיליארד שקל בשנה השלישית. הבנקים לא יוכלו לאפשר העברת כספים ללא תיווך כרטיס אשראי, אלא אם יתנו גישה למערכת שפיתחו לכל השחקנים

      מכה לבנקים הגדולים הפועלים ולאומי: נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יפרסם בקרוב את המתווה שיאפשר לאפליקציות התשלום של הבנקים לשמש אמצעי תשלום בבתי עסק ולהתחרות בעצם ראש בראש מול חברות כרטיסי האשראי שרק מכרו.

       

      ביט, פפר פיי ופייבוקס רוצות להחליף את כרטיסי האשראי בסופר-פארם

      הפועלים חתם עם הראל על הסכם ביצוע תשלומי תביעות דרך "ביט"

      המפקחת על הבנקים: יש לנו אפס סובלנות לדחיפת אשראי

       

      ל"כלכליסט" נודע כי למרות לחצים גדולים שהופעלו על הנגיד לשנות את טיוטת המתווה שהפיצה לפני שנכנס לתפקיד המפקחת על הבנקים חדוה בר - פרופ' ירון הלך עם המתווה שהציעה בר לקראת סוף 2018 וכבר הופץ לבנקים אך הוקפא על ידי הנגיד.

      אמיר ירון (צילום: אוהד צויגנברג)
      הנגיד, אמיר ירון(צילום: אוהד צויגנברג)

      בפתח הדברים מסביר הנגיד מדוע החליט לתת הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי: "בגיבוש עמדה על מבנה שוק התשלומים הנכון לשלב זה, שיביא להגברת התחרות בטווח הבינוני והארוך ולחדשנות בשוק, אנו נדרשים לאזן בין מספר שיקולים: מחד גיסא, נשקלה הפגיעה האפשרית ביכולת התחרותית של חברות כרטיסי האשראי, או נותני שירותי תשלום פוטנציאליים אחרים, שעלולה להיווצר כתוצאה מהרחבת השירות של הבנקים באופן מיידי לתשלום באמצעות האפליקציות גם לעסקים בישראל, ובפרט מיכולתן של החברות המופרדות להתחרות מול הבנקים, בייחוד בתקופה בה חברות כרטיסי האשראי עדיין בונות את המודל העסקי לפעילותן העצמאית. בהיבט זה, עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר".

       

      במילים אחרות, הנגיד הבין וקיבל את עמדת חברות האשראי בהקשר זה. אך הוא מוסיף: "מאידך גיסא, נשקלה העובדה שחסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר.

       

      "יתרה מזאת, העובדה שהבנקים פיתחו והשיקו את האפליקציות היא כשלעצמה תוצאה של התחרות המתגברת בתחום, ופעלה לטובת הצרכנים שנהנים מאופציה זולה ונוחה לביצוע תשלומים. ברקע הדברים יש לציין כי ההערכות הן ששוק התשלומים בעולם, וגם בישראל, צפוי להתפתח במהירות, תוך שינויים תשתיתיים במערכות התשלומים, כניסה של שחקנים נוספים, חלקם אף משמעותיים, שיתופי פעולה בין שחקנים והצעות ערך ללקוחות מסוגים שונים".

        

      3-2.5-2 מיליארד שקל בטווח של 3 שנים

      לפי המתווה האפליקציות כמו ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי יוכלו לשמש אמצעי תשלום מול בתי עסק אך תוך מתן הגנת ינוקא לחברות האשראי כך שבשנה הראשונה יוגבלו העסקאות דרך האפליקציות מול בתי עסק ל-2 מיליארד שקל בשנה, בשנה השנייה ל-2.5 מיליארד שקל ובשלישית ל-3 מיליארד שקל.

       

      בעניין זה כותב הנגיד כי "מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק" (לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם ביותר מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים).

       

      עם זאת, כאמור בשנה השלישית - 2021 תבוטל המגבלה ביחס לבתי עסק עם תשתית EMV. הנגיד מסביר זאת כך "החל משנת 2021 מגבלת רף הפעילות לא תחול על עסקים שמתבצע בהם תשלום על בסיס תקן בינלאומי לביצוע עסקאות חכמות (תקן EMV).

       

      מדובר בתשתית תשלום שאמורה למנוע הונאות אך מהווה גם התשתית לתשלום ללא מגע. כיום רק מיעוט בתי העסק מחזיקים בטכנולוגיית ה-EMV וזו לפי הערכות הסיבה שענקיות טכנולוגיה שמחזיקות באפליקציות תשלום כמו עלי פיי ואפל פיי לא מגיעות לארץ שכן כתנאי לשימוש בהן נדרשת הטכנולוגיה האמורה.

        

      המעבר לתקן EMV צפוי להגביר את יכולת התחרות של חברות כרטיסי אשראי בשוק, כך שבבתי עסק כאמור לא תידרש הגנת ינוקא. בחברות כרטיסי האשראי אגב חולקים על כך שכן הם טוענים כי העסקים הגדולים ממילא יאמצו ראשונים (חלקם כבר אימצו את התשתית) ולכן המשמעות היא שאפליקציות של הבנקים יוכלו לפעול ללא הגבלה מול ענקיות קמעונאות כמו שופרסל ורשתות כמו זארה ופוקס כבר מהשנה השלישית.

       

      הנדבך השלישי של הרפורמה הוא כאמור לאפשר לחברות כרטיסי האשראי גישה לטכנולגיה החדשה שפיתחו הבנקים". במקביל, פועל בנק ישראל על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום. לעניין זה, האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי, אם מס"ב תפתח שירות כזה, אלא אם תהיה אפשרות גישה לשירות כאמור גם לגופים חוץ בנקאיים".

       

      הרציונל של הנגיד הוא שאם בתי העסק ממילא מחזיקים בטכנולוגיה אז אין סיבה להגביל דווקא את אפליקציות התשלום של הבנקים כשברקע עשויים להיכנס שחקנים בינלאומיים לשוק התשלומים וכמובן גם לעודד הכנסת הטכנולוגיה בבתי העסק.

       

      אלא שהנגיד לא מסתפק בזאת. החשש הגדול של חברות האשראי היה מהעובדה שהבנקים דרך חברת מס"ב שבבעלותם מפתחים מערכת תשלומים מיידית שתהווה תשתית לאפשר העברת תשלומים מהלקוח לבית העסק ללא תיווך של סליקת כרטיס אשראי.

       

      כיום האפליקציות מבוססות בעצמן סליקה של כרטיס אשראי ולכן קשה לבנקים להרוויח עליהן מול בתי עסק שכן הם משלמים עמלת סליקה לחברת כרטיסי אשראי.

       

      הטכנולוגיה החדשה היתה אמורה לאפשר לאפליקציות לשמש אמצעי תשלום תחליפי לחלוטין לכרטיס האשראי. אלא שכעת במסגרת המתווה הנגיד קבע כי ניתן יהיה לצאת לדרך עם הטכנולוגיה שפיתחה מס"ב רק אם תונגש לכלל השחקנים במשק כולל חברות כרטיסי האשראי שתוכלנה לפתח אפליקציות משלהם שיתחברו למערכת החדשה.

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים