רצח בנסיבות מחמירות בפנים, הריגה בחוץ: העבירות החדשות
תיקונים שנכנסו היום לתוקף עושים סדר במדרג עבירות ההמתה, שיחולק ל-4: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה באחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. עבירת ההריגה, שהכעיסה קרובי קורבנות, בוטלה. מה העונש המקסימלי בכל עבירה? בעקבות השינוי ייבחן קיצור העונש ל-18 אסירים. אחד ישתחרר מיידית
הבוקר (יום ד') נכנסים לתוקף תיקונים לחוק שמשנים את מדרג עבירות ההמתה בישראל. מהיום, בכל הליך משפטי חדש, תקפות הגדרות חדשות למדרג גרימת מוות לפי חומרתן. עד היום עבירות גרימת מוות חולקו לשלוש רמות - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. מעתה קיימות קטגוריות חדשות: החמורה ביותר – "רצח בנסיבות מחמירות". לאחר מכן "רצח" ("רגיל"), ואז "המתה בנסיבות אחריות מופחתת" ו"המתה בקלות דעת". זאת לצד עבירת גרימת מוות ברשלנות שנותרה ללא שינוי. עבירת ה"הריגה" תעבור מן העולם (בכתבי אישום שכבר הוגשו בגין הריגה ימשיך המשפט ללא שינוי).
התיקונים הללו עברו בעקבות הצעת החוק ממשלתית, שמוזגה עם הצעות חוק שיזמו בזמנו יו"ר ועדת החוקה, ח"כ לשעבר ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), והח"כ לשעבר מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). החוק בא לעולם יותר מעשר שנים אחרי מסקנות ועדה שהוקמה לרפורמה בנושא, בראשות פרופ' מרדכי קרמינצר, שהגישה את מסקנותיה ב-2011 לשר המשפטים דאז.
בעקבות התיקונים יכולים להיבחן מחדש 18 מקרים של אנשים שהורשעו ברצח באחריות מופחתת. מדובר ברוצחים שסבלו מלקות נפשית בעת המעשה, או ספגו התעללות נפשית. החוק החדש מקצר את העונשים במקרים אלו, ולכן הפרקליטות החליטה לפעול לקצר את עונשם של שמונה מורשעים ברצח, שאחד מהם ישוחרר באופן מיידי: דניאל ציסין שהורשע על פי הודאתו ברצח אלכסנדר ריכלין במאי 2002. שאר הקיצורים יהיו של 5-3 שנים.
בתשעה מקרים נוספים יידעה הפרקליטות את הסנגורים של האסירים אך לא פועלת להקדים שחרורם כי החוק לא מחייב אותה. אבל הסנגורים שלהם יוכלו להגיש בקשה וכאן דווקא הפרקליטות צפויה להתנגד.
מה ההבדל בין העבירות החדשות?
1. רצח בנסיבות מחמירות. אדם שגורם בכוונה או בגילוי אדישות למותו של אדם אחר, חובה לגזור עליו מאסר עולם, במקרים הבאים: המעשה בוצע ממניע גזעני או עוין כלפי ציבור מסוים; המעשה מבוצע בנסיבות טרור; כדי להטיל עונש או להפחיד את הציבור; המעשה בוצע תוך התאכזרות מיוחדת או התעללות בקורבן; אם המבצע תכנן ושקל להרוג אדם, או אם הרג אותו תוך כדי ביצוע עבירה אחרת שדינה עד 8-7 שנים (למשל רצח תוך כדי שוד שהשתבש), או אם רצה להסתיר עבירה חמורה אחרת של או לברוח מהדין ורצח למטרה זו; אם הקורבן עד במשפט פלילי או שופט והמעשה נועד לפגוע בהליך המשפטי; אם הקורבן ילד, או חסר ישע, או שהמבצע הוא הורה שרצח את ילדו; אם הרצח בוצע תוך סיכון אנשים נוספים (למשל ירי בפארק הומה אדם); אם הקרבן הוא בן הזוג, והמעשה נעשה אחרי התעללות שיטתית מתמשכת גופנית או נפשית.
2. רצח. נעשה בכוונה או אדישות והעונש יהיה עד מאסר עולם. כלומר, אין חובה לכך וניתן לגזור על המורשע ברצח עונש קל יותר. מקרים שיכולים להיכנס תחת הקטגוריה הזו: דקירה למוות במהלך קטטה או זריקת אבן קטלנית (כל אלו נפלו עד כה לקטגוריית הריגה).
3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. עבירה זו נחלקת לשניים: אם נטילת החיים נעשתה בעקבות התגרות בנאשם שהתקשה לשלוט בעצמו, או שהמעשה בוצע עקב הפרעה נפשית חמורה או ליקוי שכלי של הנאשם (אך לא כזה שמגיע לאי-כשירות לעמוד לדין) – עונש המאסר יעמוד על עד 20 שנה.
רצח עקב התעללות: כשהמבצע היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבני משפחתו מצד מי שאת חייו נטל - דינו 15 שנות מאסר. כך למשל אישה שספגה התעללות כל חיי הנישואין שלה ונוטלת את חיי בעלה עשויה לרצות 15 שנה.
4. המתה בקלות דעת. כשאדם גורם למות אדם אחר מתוך קלות דעת דינו עד 12 שנות מאסר. במקרה שלא הייתה כוונה לפגוע אבל היה צפוי שמקרה כזה עלול להתרחש ואף רצון שזה לא יקרה (למשל תאונות חמורות).
מה המשמעות לגבי תיקים שמתנהלים כעת וטרם הוכרעו? התיקון חל לגבי תיקים מתנהלים רק אם הוא מקל עם הנאשם.
מדוע שונה החוק? ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, היה חלק מוועדת קרמניצר, שמסקנותיה מתורגמות לחוק. "שר המשפטים בזמנו דניאל פרידמן הקים ועדה כי החוק הקיים היה ארכאי מדי", הוא מסביר. "דיני המתה בישראל לא תוקנו כמעט מאז ימי המנדט. היו פסיקות שגילמו בלית ברירה תוצאות לא צודקות. היה פער בין עבירות הרצח להריגה. בעבירת ההריגה היו מקרים רבים של רצח במועדונים שנכללו כהריגה ומצד שני מקרים של תאונות חמורות שהוגדרו כהריגה גם כן – על אותו תיוג מקרים כל כך שונים. היה גם בעיות של נטילת חיים לאחר התעללות של הקרבן, שלא היה מענה מספק לגביהם. בתי המשפט קראו בעצמם לתקן את החוק". לדבריו, הנסיבות שונו שכעת ברצח לא מדובר בהכרח רק על כוונה תחילה אלא גם רצח מתוך אדישות ופרמטרים נוספים.
כך למשל, ב-2017 גזר בית המשפט המחוזי בלוד 15 שנות מאסר על בן גניש (28), שדקר למוות את יפתח גריידי ז"ל במועדון ברעננה באפריל 2014. אף שהואשם תחילה ברצח, גניש הורשע לבסוף רק בהריגה במסגרת הסדר טיעון. האירוע התרחש אחרי עימות בין שתי חבורות, ובמהלכו הלך גניש למטבח המועדון וחזר עם סכין קצבים באורך 20 ס"מ ומזלג גריל עם שיניים ארוכות. חבריו הזהירו אותו: "אל תהרוג אותו, אתה תלך לכלא", אבל גניש דקר את גריידי למוות. במשפט טען שגריידי "נהדף על ידי שער הכניסה לעבר הסכין שלו".
עזר גריידי, אביו של המנוח יפתח מסביר מה משמעות ההרשעה עבורו בהריגה: "מבחינתי זה רצח. אדם הלך למטבח ולקח סכין. היו לו כל האלמנטים של כוונה תחילה. אני שמח שהחוק משתנה. ברור שיש גם משמעות למילים של העבירה 'הריגה'. זה הרי רצח. עצם המילה 'הריגה' משגע אותך".
לפנייה לכתב/ת 
