שתף קטע נבחר

החשד לחטיפה וסחר בתינוקות: התלונות נערמו, אפס כתבי אישום

לאחר חשיפת סיפורה של יעל (שם בדוי) ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בקיץ 2017, הגיעו אלינו עדויות על מקרים דומים של לקיחת נערות חרדיות מהארץ לארה"ב ומסירת תינוקותיהן לאימוץ אצל זוגות חשוכי ילדים. החקירה השתרכה, אך כתבי אישום לא הוגשו. וגם: הערבות שנתנו בכירים חרדים למעורב בפרשה

 

יותר מארבע שנים עברו מרגע שבנה של יעל (שם בדוי) נחטף ממנה, ועד שנכנסה המשטרה בפועל לתמונה. סיפור החשד לחטיפה וסחר בתינוקות נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בדיוק לפני שנתיים, ביולי 2017. היום (ד') התיר בית המשפט לפרסם פרטים בנוגע לחקירת המשטרה שמוגדרת מבחינה משפטית "סחר בבני אדם".

 

הסיפור המחריד של יעל הבליט את המחדלים הבלתי נתפשים של הרשויות ואת הזלזול בה. התברר כי בזמן שהיא הוחזקה בניגוד לרצונה במרתף במדינה זרה, בני משפחתה התחננו שהמשטרה תתערב. לשווא. בהמלצת שירותי הרווחה, בית המשפט מינה כאפוטרופסית ליעל את הרבנית ס', שלפי החשד חטפה אותה לארצות הברית כדי למסור את תינוקה להורים מאמצים.

הרבנית ס' ()
הרבנית ס'

מיד לאחר הפרסום על אודות קורותיה של יעל, החלו להגיע אלינו עוד ועוד עדויות על מקרים דומים מכל רחבי העולם. בין כל המקרים היו כמה קווים מחברים: אחד מהם נקשר לעסקן החרדי חיים אהרון יוספי. הוא עצמו הודה בפנינו שהיה שותף לכמה וכמה מקרים, שבהם נלקחו נערות חרדיות לארצות הברית, וילדיהן נמסרו לאימוץ אצל זוגות חשוכי ילדים תמורת תשלום.

 

אף שקיבלה את הצילומים וההקלטות, ואף שהנפגעות הסכימו להעיד - המשטרה נמנעה מלפעול בנחישות בפרשה. יוספי נעצר באיחור, ומאז כמעט לא התחדש דבר והתיק שלו עודנו ממתין בפרקליטות.

 

במהלך העבודה על התחקיר, עלה חשד כי גורמים מוכרים בקהילה החרדית מעורבים בו. כך במקרה של יוספי, שעובד תחת כמה מהבכירים בקהילה, וכך גם בסיפור של יעל. גורמים המעורבים בחקירה סיפרו כי מי שהיו ערבים לאחד המעורבים בפרשה הם בכירים בקהילה החרדית.

חיים אהרון יוספי. התיק ממתין להכרעת הפרקליטות (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
חיים אהרון יוספי. התיק ממתין להכרעת הפרקליטות(צילום: אוהד צויגנברג)

הציר המרכזי השני היה "גביר" חרדי שנעצר לפני כחצי שנה. בשיחה עמנו הודה האיש שתיווך בכמה מקרים כדוגמת זה של יעל. בנוסף הייתה לפחות עוד בחורה אחת שהזכירה את שמו. אף על פי כן, במשטרה העדיפו להתמקד בתיק של יעל בלבד. במקרה של ה', שזכרה פרטים קריטיים לחקירה והסכימה להגיע לארץ כדי להעיד, המשטרה לא טרחה אפילו ליצור קשר עמה.

 

מאז תחילת המעצרים בפרשה הכשלים הלכו ונערמו. חלקם עדיין אסורים בפרסום משום שהם עלולים לחשוף גורמים נוספים שמעורבים בסיפור.

 

במשטרה ביקשו וקיבלו פעם אחר פעם את הארכת צו איסור הפרסום, אך התברר כי מעט מאוד מתקדם בחקירה עצמה. בינתיים המדינה החליפה את האפוטרופוסית של יעל, וזו נשלחה למוסד סגור. גורם בכיר באותו מוסד הודה כי יעל כלל אינה מתאימה אליו. לתחושת קרובי משפחתה, "היא נשלחה לשם כדי לסתום לה את הפה".

קובי יעל משפחה זוג תינוק נחטף חטיפה חטיפת תינוקות מגזר חרדי חרדים מ ישראל לארה
יעל (שם בדוי) ובן זוגה

בבתי המשפט שבהם מתנהלת הפרשה המסועפת, ספגה המדינה פעם אחר פעם ביקורת על אוזלת היד. עדיין לא ברור עד כה כיצד הצליחה הרבנית ס' לחטוף את יעל וליילד אותה בחו"ל. עדיין אין תשובה לשאלה מדוע המשטרה לא התערבה בזמן אמת. לא ברור מדוע לקח יותר משלוש שנים לאתר את ההורים שקיבלו את התינוק שילדה יעל. גם בפרשה הרחבה יותר, קשה להבין מה בדיוק נעשה בהתחשב בעובדה שבסדרת התחקירים הופיעו עדויות מסודרות ושלל ראיות למעשי החטיפה והסחר.

 

לפי ההערכות, הפרשה עשויה להסתעף עוד וייתכן כי מעורבים בה גורמים נוספים - חלקם בעלי שם. השאלה היא האם המשטרה רוצה ומסוגלת להגיע במקרה הזה לחקר האמת ולמיצוי הדין עם האשמים.

 

עו"ד חוי קליין, מומחית לזכויות קטינים והוריהם שייצגה את משפחתה של יעל, אמרה: "במהלך השנים משרדי מייצג בתיקים של חטיפות ילדים ועוברים מבטן אמם על ידי מיעוט מאורגן ואכזרי שלא בהליכי אימוץ ואומנה כחוק. המשטרה והרשויות בישראל מכירים אותם היטב אבל בדרך כלל, גם אם הגיבו, עשו זאת באיחור רב. המיעוט הפושע מתנהל כמדינה ועל פי חוקים משלו, ואני קוראת לכל מי שנפגע לאסוף כוחות ולא להיכנע. טובת ילדכם נשמעת ונראית גם אם נדרשת לכך לחימה משפטית לא פשוטה".

 

עו״ד חוי קליין (צילום: סם יצחקוב)
"המיעוט הפושע מתנהל כמדינה ועל פי חוקים משלו". עו"ד קליין(צילום: סם יצחקוב)

 

בשל האירוע החמור, לקחה על עצמה האופטורופוס הכללי עו"ד סיגל יעקובי להיות באופן יוצא דופן האפוטרופסית האישית של יעל. עו"ד ד"ר רונן דליהו, ממשרד ד"ר דליהו ושות' שמייצג את עו"ד יעקובי כאפוטרופוס של יעל, אמר: "עו"ד יעקובי החליטה בצעד יוצא דופן לקבל על עצמה להיות האפוטרופסית של החסויה מתוך הבנה של חומרת המקרה והצורך לתת ביטוי לאחריותה העמוקה של המדינה לדאוג לחסויה ולקטין.

 

"מדובר באחת הפרשיות החמורות ביותר אי פעם במדינת ישראל, שבמסגרתה נחטפה חסויה מהמוסד בו שהתה, הוחזקה בכוח מחוץ למדינה ואולצה למסור את בנה. פנינו לבית המשפט למשפחה, בעתירות שונות בנוגע לחסויה ולקטין שנולד לה".

 

ההורים המאמצים פעלו על פי החוק 

כאמור, מוקדם יותר היום התיר בית המשפט לפרסם לבקשת ynet וכלי תקשורת נוספים פרטים בנוגע לחקירת המשטרה בפרשה שמכונה "איפה הילד". לאורך השנים חידשה כאמור המשטרה פעם אחר פעם את צו איסור הפרסום האוסר לפרסם את פרטי החקירה. כתב אישום עדיין לא הוגש נגד אף אחד מהמעורבים וחלק מהמעורבים בפרשה העגומה הזו פעלו - על פי הערכות - בתום לב וללא מעורבות פלילית. כך למשל ההורים המגדלים היום את התינוק של יעל, שמבחינתם פעלו על פי החוק, ואימצו - להבנתם - תינוק שאמו ויתרה עליו כשהיא מודעת למעשיה.

 

בקיץ 2017 נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי יעל הוטסה לחו"ל בחודש השמיני להריונה, נכלאה בדירת מסתור ותינוקה נמסר לכאורה למשפחה זרה. כל התהליך הזה אירע על ידי האפוטרופסית שמינתה לה המדינה, הרבנית ס' מהצפון. הרבנית, תושבת עיר בצפון, הייתה לפי החשד הרוח החיה מאחורי העברתה של יעל לחו"ל ומסירת התינוק להורים המאמצים.

 

ס' מונתה כאמור על ידי בית המשפט לאפוטרופוסית של יעל, וניצלה לפי החשד את מעמדה. מקורביה ממשיכים לטעון כי מדובר בצדיקה שביקשה להציל תינוק שעלול היה להתגלגל ברחובות.

 

הרבנית טענה בחקירותיה - ואף העידה על כך בבתי המשפט - כי לא הייתה מעורבת בהעברתה של יעל, וכי קרובי משפחתה העבירו אותה לשם לאחר תקופה של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, "כדי לפתוח שם דף חדש". לדבריה באותה עדות, לא ידעה מה עלה בגורלה ובגורל התינוק.

 

ההורים המאמצים הם ישראלים, שעברו בהצלחה את ההליכים במדינה שבה אומץ התינוק לקראת היותם הורים מאמצים. במדינה זו ניתן לאמץ תינוק באמצעות סוכנות אימוץ או באופן פרטי מול האם היולדת. העסקנית, כך מאמינים במשטרה, הגיעה אל ההורים, שניהם ממשפחות אמידות, באמצעות מתווכים.

 

הרבנית ס' יצרה את הקשרים אך לא הייתה שם בעת הלידה. בהמשך, כך מתברר, עלה חשד מצד בית החולים, כי האישה אינה כשירה נפשית. בשלב זה, הוזעקה הרבנית, שהייתה כאמור האפוטרופוסית של יעל, למקום. היא הגיעה עם המסמכים המשפטיים ושם הם תורגמו לשפה המקומית, בין היתר על ידי עורך דין שהינו קרוב משפחה של האם המאמצת – ואחד החשודים.

 

הוא אף כתב חוות דעת שלפיה ההליך תקין, ולאפוטרופוסית סמכות מלאה לבצע את ההליכים בשמה של האם היולדת, דבר שהניח את דעתם של היועצים המשפטיים בבית החולים. שלושה חודשים לאחר מכן אישר בית המשפט את האימוץ במדינה בה נולד התינוק, ובהמשך, לא ברור כמה זמן לאחר מכן, חזרו ההורים לישראל. מרכז החיים שלהם הוא בארץ, באחת הערים הגדולות במרכז.

 

בישראל מתנהל כיום דיון בבית הדין לענייני משפחה, בשאלה האם האימוץ חוקי, ולא פחות חשוב - האם התינוק יישאר בידי ההורים המאמצים.

 

ס' משוחררת בתנאים מגבילים 

חקירת המשטרה ומבוצעת על ידי אנשי יחידה מרכזית תוך שיתוף פעולה עם המחלקה הבינלאומית במשטרה ועם גורמים משפטיים ברחבי העולם. במהלך השנה האחרונה אף נעצרו חלק מהמעורבים במהלך חקירתם, מתווכים ואנשי קשר ובראשם הרבנית ס'. כיום היא משוחררת בתנאים מגבילים.

 

"היא בנתה את כל המהלך הזה וכל האחריות עליה", אמר גורם המכיר את התיק. "היא שיקרה בבית משפט השלום, היא שיקרה בבית המשפט העליון. היא אמרה 'אני לא יודעת מה קורה, אין לי מושג איפה האישה ואיפה הילד הזה. אני לקחתי אותה למשפחה, שם שמתי אותה, והם המשיכו לדאוג לה'. בפועל זה לא נכון. בפועל היא הייתה אחראית על כל התהליך. היא הייתה במעמד שחרור הילד מבית החולים גם. היא נפגשה עם כולם. היא שילמה מכיסה בהתחלה על כל ההוצאות הראשוניות".

 

עורכי הדין יהלי שפרלינג ודורון נוי, המייצגים את הרבנית ס', אמרו כי היא חפה מפשע ולא ביצעה אף אחת מהעבירות המיוחסות לה. לדבריהם, מדובר במסכת עלילות ושקרים של גורמים אינטרסנטים שעושים כל דבר כדי לפגוע בה. "זו לא סתם אישה נורמטיבית, אלא אחת שעסקה כל חייה בשיקום נזקקים ואנשים בעלי מוגבלויות, ושמה הולך לפניה בתחום. העובדה שבית המשפט מצא לנכון למנות אותה פעם אחר פעם לאפוטרופוס עבור אותם נזקקים. אנו בטוחים שמשטרת ישראל תעשה את עבודתה נאמנה, ובסיום החקירה תסגור את התיק נגדה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים