שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זיהוי זכריה באומל: "שנים הביאו דגימות, כשהגיעו העצמות הייתה לנו תחושה טובה"
    ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, סיפר בריאיון ל"וושינגטון פוסט" על זיהוי עצמותיו של זכריה באומל: "ראינו סוליות נעליים וסרבל צבאי עם כיתוב בעברית. באותו רגע הבנו שזה יכול להיות מישהו שאנחנו מחפשים". לדבריו, אחרי הזיהוי הסופי "כמה קצינים שליוו את הגופה בכו"

    "פתחנו את השק עם העצמות במרתף. הבנו שזה יכול להיות מישהו שאנחנו מחפשים". כך סיפר ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, בריאיון שפורסם אתמול (ה') ב"וושינגטון פוסט" על זיהוי גופתו של זכריה באומל שהובאה מסוריה 37 שנים אחרי שהוכרז נעדר. לדבריו, במשך שנים מגיעים מדי פעם למכון שרידי DNA, ובמכון בודקים אם יש התאמה למי מנעדרי צה"ל.

     

    זכריה באומל (צילום: דובר צה
    "הבנו שזה יכול להיות מישהו שאנחנו מחפשים". זכריה באומל(צילום: דובר צה"ל)

    "מדי פעם מביאים אלינו את הדגימות, שאריות גוף או עצמות, ובכל פעם יש תקווה בלב: אולי הפעם תהיה התאמה, אולי הפעם. במרבית המקרים הבדיקות הללו מעלות חרס, אלא שהשנה הגיע אל המכון לרפואה משפטית שק עצמות וכבר מתחילת הדרך התחושה במכון הייתה טובה", סיפר קוגל.

     

    לפי פרסומים זרים, צבא רוסיה הוא זה שפעל בשטח לאיתור הגופה בסיוע סוריה. גורמים רוסים מסרו לעיתון "א-ראי אל-יום" שהכוחות הרוסים הגיעו בחודש מרץ למחנה הפליטים "אל-ירמוכ" בדרום דמשק וביקשו מכל החמושים לצאת, כולל אלה התומכים בצבא הסורי. הרוסים נכנסו לבית הקברות במקום עם ציוד משוכלל, שהו בו במשך חמישה ימים ועזבו את המקום עם שקים.

     

    ה"וושינגטון פוסט" דיווח שהחפירה בבית הקברות שהובילה למציאת עצמותיו של באומל החלה כבר בשנת 2013, כך על פי עדויותיהם של תושבים סורים. במהלך השנים ניסו ארגוני המורדים לנצל את זאת כקלף מיקוח מול המשטר. במערכת הביטחון הישראלית עקבו אחר מערכת היחסים בין המורדים למשטר אסד, וחיכו להזדמנות בה תתאפשר פעולת החילוץ להשבת עצמות החיילים שנפלו. הגופה הוחזרה לבסוף לישראל לפני כשלושה חודשים בעקבות ההתערבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה.

     

     

     

    "בכל פעם יש תקווה בלב: אולי הפעם תהיה התאמה". ד"ר קוגל (צילום: לשכת עורכי הדין) (צילום: לשכת עורכי הדין)
    "בכל פעם יש תקווה בלב: אולי הפעם תהיה התאמה". ד"ר קוגל(צילום: לשכת עורכי הדין)

    קוגל סיפר שכשהגיעו לבסוף השקים ממחנה הפליטים, הם נפתחו במרתף. "אחרי ניקוי ראינו את סוליות הנעליים עם הדפסה בעברית. ראינו את הסרבל הצבאי עם כיתוב בעברית מאחור. באותו רגע הבנו שזה יכול להיות מישהו שאנחנו מחפשים", אמר קוגל. במכון השוו את השרידים עם מסד נתוני DNA של מקורבי נעדרים ונמצאה התאמה. הצוות קבע בוודאות כי העצמות אכן שייכות לבאומל. "כמה קצינים שליוו את הגופה בכו", סיפר קוגל. 

     

    קרב סולטן יעקוב (11 ביוני 1982) התנהל בין כוחות צבא סוריה לכוחות ישראליים, והתחולל ביומו השישי של מבצע שלום הגליל. 20 חיילי צה"ל נהרגו בקרב, עשרות נפצעו שישה הוכרזו נעדרים. גורלם של שלושה מתוך השישה לא נודע עד היום. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים