שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אמא שלי מכורה לטלפון יותר ממני"
    איך שומרים על יחסים טובים כשהילד לומד בפנימייה, מה המשפט שאמא אומרת הכי הרבה כשנפגשים ולמה החדר בבית תמיד יותר מבולגן מהחדר בפנימייה? אופיר הבר ואמו לילך מראים שאפשר לעבור את גיל ההתבגרות קצת אחרת

    אומרים שגיל ההתבגרות הוא גיל מאתגר, ושהיחסים בין ההורים לילדים משתנים. במסגרת המדור, החלטנו הפעם לבדוק מה קורה כשהמתבגר לומד בפנימייה ואיך זה משפיע על היחסים המשפחתיים.

     

    מי המרואיינים?

    הכירו את משפחת הבר:

     

    אופיר - בן 16, לומד בפנימייה, בתיכון החקלאי "אדם ואדמה" של השומר החדש בערבה.

     

    אמא - לילך, בת 49. בעבר עסקה במכירות של מוצרי טכנולוגיה במשך שנים רבות, ובהמשך עברה לאדמיניסטרציה. כיום עובדת בחברת הייטק. לילך מספרת כי היא נולדה בקיבוץ, לאחר מכן עברה לגור באשדוד ובגבעתיים. כשאופיר היה בן שלוש, אביו נפטר, והשניים עברו לגור בהוד השרון, בקרבת סבא וסבתא. לילך אוהבת מוסיקה, סרטים, לנסוע לחו"ל, וגם כל מה שקשור בטכנולוגיה וחידושים.

     

    לילך ואופיר התראיינו בנפרד כדי שלא ידעו את התשובות שכל אחד השיב. שאלנו אותם שאלות זהות, במטרה לראות עד כמה הם מכירים האחד את השנייה, ולהפך.  

     

    אופיר הבר (צילום: אלבום פרטי)
    "החלום שלי להיות חקלאי"(צילום: אלבום פרטי)

    אופיר, ספר על שלושה דברים שאתה אוהב לעשות.

    "למדתי משחק והייתי שחיין במשך שש שנים, כך שאני בהחלט אוהב שחיה, וגם לראות סרטים, לטייל בארץ וכל מה שקשור לספורט".

     

    ומה אמו חשבה?

    לילך: "הוא אוהב לשמוע המון מוסיקה, לרדת לחקר התוכן והצלילים. הוא מאוד אוהב כל מה שקשור במים, וזה בהחלט סוג של תרפיה עבורו. הוא היה שחיין אולימפי המון שנים, ועד היום הוא אוהב אמבטיה, בריכה וים.

     

    "אופיר מאוד אוהב היסטוריה. היום המילה 'ציונות' הפכה להיות מילה של פעם, כזו אנחנו פחות משתמשים בה אבל הוא באמת אוהב את כל הנושא הזה: פוליטיקה, מנהיגים ומלחמות, שומע פודקאסטים בנושא.

     

    "הוא צופה בסדרות דוקומנטריות שעוסקות בעבר, והוא בהחלט יכול להגיד: 'בואי נראה יחד סדרה כזאת', כשכל סדרה משודרת במשך מספר שעות. לא אחת עשינו יחד כזה מרתון של סדרות. אפשר לומר שאם משהו מעניין אותו, הוא הולך עם זה עד הסוף, ואם משהו לא מעניין אותו אז קשה לגייס אותו לעניין".

     

    מי הכי מכור לטלפון בבית?

    אופיר: "אמא שלי. היא הרבה יותר מכורה ממני, אני כמעט לא בטלפון".

     

    לילך: "אני משתמשת בטלפון להכול: חדשות, מפה, שיתוף וחיפוש מידע, כתיבה ועוד".

     

    קראו עוד:

    "גיל ההתבגרות מעצבן מאוד"

    בדקנו - עד כמה ההורים מכירים את הילד שלהם

     

    מה הטיול הכי כיפי שעשית עם אמא?

    אופיר: "היינו בארה"ב, זה היה הטיול בר מצווה שלי. נסענו לכל הצד המזרחי של החוף. היה ממש כיף. נהניתי מאד מהאווירה והתרבות האמריקאית, חוץ מזה דיברנו, צחקנו וטיילנו הרבה".

     

    ומה אמו חשבה?

    לילך: "הטיול שעשינו יחד לארה"ב. כשהוא היה בן 13 נסענו ל-14 מדינות למשך חודש. נסענו מקנדה עד צפון קרוליינה. אנחנו מאד אוהבים לנסוע יחד לחו"ל, ומקפידים לנסוע יחד פעם בשנה. אופיר הוא פחות ילד של דיסני וורלד וכאלה. הוא יותר מתעניין בטיולים בהם אפשר לראות מקומות היסטוריים, כאלו שקשורים ליהדות או שיש בהם טבע מיוחד.

     

    "הטיול לארה"ב היה טיול שבו בפעם הראשונה היינו יחד 24/7, למשך חודש שלם, ומאוד נהננו. המרחבים בארה"ב מאוד מיוחדים. זה בהחלט היה טיול מאד עוצמתי שבו היה לנו המון זמן יחד, וזה מאד מחבר".

     

    טיול עוצמתי (צילום: אלבום פרטי)
    טיול עוצמתי(צילום: אלבום פרטי)

    עד כמה החדר שלך מבולגן מ-1 עד 10? והאם אמא מעירה לך?

    אופיר: "תלוי באיזה יום בשבוע, ותלוי היכן. בפנימייה החדר שלי נקי מאד אבל בבית אני פחות מייחס לכך חשיבות. אני חושב שהתשובה תהיה - חמש. כשאני בבית אז אמא בהחלט מעירה לי, כל יום, כל היום.

     

    לילך: "אפשר לומר שאם הוא רוצה אז החדר יכול להיות מצוחצח אבל השאלה היא אם הוא רוצה. כשהוא בבית אני מעירה לו, אני לא מתאפקת, ולעיתים אפילו מסדרת בעצמי. אני מניחה שהיום, כשהוא לא בבית, הוא צריך להתחשב באחרים, לעמוד במסדרים, ושהחדר שלו שם מסודר".

     

    למה הלכת ללמוד בפנימיה?

    אופיר: "אני גר בהוד השרון במשך שנים, והחלטתי לחפש מקום עם משמעות. רציתי שתהיה לי האפשרות לשנות דברים, כמו סבי, ולבנות משהו חדש. זה התחיל בכך שאמא שלי קיבלה סרטון מהמנהלת שלי לשעבר, והציעה לי לצפות בו. אני התנגדתי אבל באחד הלילות שלא הצלחתי להירדם, צפיתי בו, והחלטתי שאני רוצה לעבור לשם.

     

    "נזכרתי בסיפורים על סבא שלי שעבד בארץ. הוא עלה לבד ממרוקו לגרעין, סבתא שלי עלתה מארגנטינה, והם תמיד סיפרו לי על הרצון לקום ולעשות משהו. זה החינוך שלי - עשייה וחקלאות. מבחינתי אלו כלים לחיים, לצבא, להרגיש עצמאות.

     

    "אני חייב לומר שלא הכול תמיד פשוט: יש ימים שזה קשה, יש ימים שרותח, יש ימים שקר אבל בכל יום אתה מרגיש עשייה ומשמעות, ויש הרבה מאוד סיפוק".

     

    ומה האם אמרה?

    לילך: "אנחנו מדברים על ילד בן 16. זו תקופה מאתגרת ומפתיעה, ואני חיפשתי מהות. לא יכולתי לסבול את העובדה שהוא יבזבז את הזמן במסיבות, אינסטוש ושטויות. היה נראה לי שהחיים די אומללים, ובני נוער עסוקים במה שרואים ולא עסוקים בליהנות באמת. למשל, הם לא עסוקים במנה שמגישים להם במסעדה, אלא עסוקים בלצלם אותה, והם לא באמת חיים את החיים, אלא חיים לצד החיים.

     

    "ואז שלחו לי לינק לתכנית, והוקסמתי. אני חייבת לציין שקשה לי לוותר עליו למשך חמישה ימים בשבוע, אבל אני מאמינה שזה בונה אותו לחיים טובים יותר. אני חושבת שזה אחד הצעדים הכי טובים שעשיתי בימי חיי. תכנית שבה הם עובדים בחקלאות ולומדים. פתאום הוא חוזר הביתה ומספר ששרו ועשו מדורה. התחושה היא שהם לא רק מצלמים, וחיים בתוך הווטסאפ, אלא באמת חיים את החיים".

     

    כל כמה זמן אתם נפגשים, ומה המשפט שאמא אומרת לך הכי הרבה?

    אופיר: "אני חוזר מדי יום חמישי, ובשישי בבוקר בדרך כלל אנחנו אוכלים ביחד. אמא אמרת לי הרבה 'משפטים פולניים', כמו: 'אוהבת אותך', 'תוריד רגליים מהשולחן'".

     

    לילך: "הוא מגיע כל יום חמישי, ויש לו נטו שישי שבת, בלי מבחנים ועבודות בסופי שבוע, אלא רק באמצע שבוע. מבחינתי זה נטו אחריות שלו. אני אומרת לו הכי הרבה שאני אוהבת אותו".

     

    "לא מפחד מדרך ארוכה" (צילום: אלבום פרטי)
    "לא מפחד מדרך ארוכה"(צילום: אלבום פרטי)

    איזה תכונה אתה הכי מעריך אצל אמא?

    אופיר: "אני חושב שהעובדה שאני יודע שבכל מה שאעשה - היא תהיה שם עבורי. לדוגמה: השבוע אנחנו זזים מהערבה אז היא תגיע ותעזור ותסדר, והיא תהיה בין ההורים היחידים שם".

     

    ומה לילך חושבת שבנה השיב?

    "אני חושבת שהעובדה שאני דעתנית ואלחם עבורו בכל מחיר. הוא יודע שאני נחושה וחדורת מטרה, בדברים שחשובים לי, ושאני אוהבת אותו בכל ליבי".

     

    מה אתה חושב שאמא הכי מעריכה אצלך?

    אופיר: "נראה לי שהיא מעריכה את האומץ שלי. היא יודעת שאני לא מפחד מדרך ארוכה. ירדתי לערבה לבד, ואני רואה פוטנציאל במקום שבו הרבה אנשים לא רואים".

     

    לילך: "הוא נחוש כשהוא מסמן מטרה, והוא גם ישיג אותה. בנוסף לכך, אפשר לסמוך עליו שהוא יהיה שם בשבילך, בכל מחיר, אם זה חבר במצוקה או בן משפחה".

     

    מה החלום שלך? מה תרצה להיות כשתהיה גדול?

    אופיר: "בתקופה האחרונה אני פה במשק, רואה חקלאים אז החלום שלי הוא לחיות במשק בצפון, ולהיות חקלאי".

     

    ומה אמו חשבה?

    "זה משתנה עם הגיל. כשהוא היה שחיין הוא רצה להיות באולימפידה, אחר כך הוא התעניין בטכנולוגיה, היום מושכים אותו תפקידי פיקוד, והוא מדבר על משק חקלאי".

     

    מה הכי מיוחד במשפחה שלכם?

    אופיר: "שהיא קטנה, ושאנחנו יודעים תמיד הכול אחד על השני, מדברים הרבה. כשהגעתי לפה אמא הייתה מתקשרת אליי כמה פעמים ביום, אבל עכשיו זה פחות כי יש לי לו"ז צפוף. עכשיו אנחנו מדברים פעם ביומיים".

     

    לילך: "היחוד הוא שאנחנו בדיוק כמו המשפט: 'אחד בשביל אחד, ואחד בשביל כולם'. משפחה שהיא מפעל הפיס. זה נכון גם לגבי שנינו וגם לגבי המשפחה המורחבת".

     

    השלימו את המשפט - גיל ההתבגרות הוא...

    אופיר: "תקופה שיש בה המון שינויים, גם במצבי רוח וגם בחיים עצמם. אני עשיתי המון שינויים, והיום יש לי הרבה סיפוק מהבחירה שעשיתי. אני נהנה להיות עם החברים, ויש הרבה רגעים יפים".

     

    לילך: "זוהי תקופה מאתגרת ומאוד משפיעה בחיי האדם. מההתבגרות שלי אני זוכרת חברויות, טיולים, אהבות. אני חושבת שהחברים של גיל ההתבגרות הם אלו שאנחנו לוקחים איתנו הלאה לכל החיים, פיזית או בדברים שעשינו יחד ומשפיעים עלינו.

     

     

    "זהו גיל מאד טעון, ומה שאתה עושה יכול להשפיע עליך לרעה או לטובה, ולכן צריך לשמור על הילדים בגיל הזה: לכוון, לעזור, לתמוך, לראות שהם בחברה טובה, ובעיקר להיות שם עבורם".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "יודע שאמא תעשה הכול עבורי"
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים