קטינים בבידוד בכלא: "יכול להידפק לבן אדם הראש"

כלא אופק (ארכיון)(צילום: עידו ארז)

בעוד מדינות רבות בעולם מפחיתות ומבטלות ענישה של בידוד קטינים בבתי הסוהר, בעקבות מחקרים רבים שמצביעים על נזקים קשים שגורם העונש, בישראל עדיין נמצאים מאחור. לידי ynet הגיעו נתונים מטרידים בנוגע לענישת קטינים בבתי הסוהר, שמתייחסים לשימוש נרחב באמצעים קיצוניים, ובכללם בידוד ושלילת ביקורי משפחה. הנתונים צורפו לדו"ח הסנגוריה הציבורית שהופץ בסוף החודש שעבר ומתפרסמים כאן לראשונה.

מבדיקת היחידה שאמונה במשרד המשפטים על סיוע למחוסרי אמצעים בנוגע ל-75 קטינים אסירים שאותם היא ייצגה ב-2018, עלה כי 73% מהם שהו בבידוד לפחות פעם אחת בתקופת מאסרם, 27% שהו בבידוד שלוש פעמים במהלך מאסרם ו-12.5% נשפטו לעונש בידוד יותר משש פעמים בתקופת מאסרם. בנוסף נמצא כי על 62% מהקטינים שנבדקו הוטלה ענישה משמעתית של שלילת ביקורי משפחה במהלך המאסר. על שמונה מהם הוטלה ענישה זו יותר משלוש פעמים.

הענישה באמצעים אלו ממשיכה להיות מקובלת בכלא אופק בשרון, שמיועד למעצר בני נוער וצעירים עד גיל 21, גם במקרים שבהם נראה כי קיים חוסר הלימה מוחלט בין עבירת המשמעת לבין הענישה שהוטלה בהליך המשמעתי.

שלושה ימי בידוד בגין דפיקה על דלתות וגיחוך

כך למשל, קטין שקשקש על שקפים נענש ב"השחתת רכוש" ונשלח לארבעה ימי בידוד. על קטין שסירב להישאר בתאו הוטל עונש של שלילת הזכות לביקורי משפחה למשך חודש שלם. על קטין שדפק על דלתות תאו וגיחך בעת המסדר הוטלו שלושה ימי בידוד, ועל קטין שיצא מתאו בזמן הגשת ארוחת הצהריים הוטלו חמישה ימי בידוד.

"בבידוד אתה מתפוצץ או קורס לתוך עצמך. אתה מאבד קשר עם המציאות, שומע קולות, הוזה, חושב במשך שעות על להרוג את עצמך, על להרוג אחרים או על שתי האפשרויות יחד" - כך תיאר נער את חוויית הבידוד במסגרת מכתב ששלח לאיגוד האמריקני לזכויות האזרח.

מתוך עדויות שקיבלנו מצעירים שריצו מאסר בכלא אופק, אנו מבינים שהתחושות אינן שונות עבור נערים בארץ שנאלצים להתמודד עם עונש זה. "בידוד זה מקום נורא", מספר ל' ששוחרר מהכלא לצעירים לפני כחודש. "זה חדר שחור, קטן מאוד, יכול להידפק לבן אדם הראש שם. מצד אחד אתה לבד, מצד שני השירותים שם נמצאים מול החלון של הדלת אז יש לך אפס פרטיות. אתה לא רואה את עצמך בחדר הזה, לא רואה כלום. אם אתה עושה בעיה קושרים אותך למיטה. זה לא עונש הוגן, לא מתנהגים ככה לאנשים כל כך צעירים. הראש שלך נדפק. אתה מתחיל לחזור אחורה בזמן, אתה לא מבין מי אתה".

"זו חוויה קשה", מוסיף נ', ששהה חמש פעמים בבידוד בזמן שריצה חצי שנה של מאסר בכלא. "היה לי ממש רע שם. אתה בתא לבד 24 שעות ביממה. אין לך עם מי לדבר, ואתה כל הזמן חושב על אמא שלך שמודאגת כי אתה לא מדבר איתה. החוויה הכי קשה הייתה כשקשרו אותי למיטה כי עשיתי רעש אחרי שדפקתי על הקירות כי הייתי רעב ורציתי לאכול. אני לא חושב שהסיבות שהכניסו אותי לבידוד היו מוצדקות. הכניסו אותי כי לא קמתי בבוקר, כי לא הלכתי לבית ספר, כי התחצפתי לסוהר, על כל שטות".

ד', ששוחרר כבר לפני יותר משלוש שנים, מחזק את הדברים ומספר שעל הימים שבילה בבידוד בכלא אופק הוא חושב עד היום. גם הוא, כמו נ', מצא את עצמו בבידוד אחרי שענה לא יפה למורה או שלא הקשיב להוראות הסוהר. במשך שמונת חודשי מאסרו הוא היה בבידוד שש פעמים. הפעם האחרונה והחמורה אירעה יומיים לפני שחרורו, אז ישב בבידוד שבעה ימים, חזר למחלקה לחצי שעה ונשלח לעוד שבעה ימים נוספים מכיוון שדיבר לא יפה לסוהר.

"אתה לבד בחדר, אין אף אחד לידך, אין חלון, אין כלום", מתאר ד'. "לא מביאים לך את האוכל בזמן, אין לך קנטינה, אתה לא מדבר עם המשפחה שלך, לא מתקשר עם אף אחד. זה פוגע בך נפשית".

עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, אמרה בהתייחסה לנתונים כי "אנחנו רואים שבהרבה מתקני כליאה במדינות שונות בעולם מבטלים את הבידוד, ומקבלים החלטה להכניס ילד למקום מבודד רק למספר שעות להרגעה, כשפה בישראל זה עוד לא קורה וממשיכים להשתמש בבידוד כענישה. כלא אופק זה הכלא היחיד לקטינים בארץ, ולכן זו רפורמה מאוד קלה לביצוע.

"ייאמר לזכותם שלמרות שהחוק לא עושה הבחנה בין קטינים לבגירים, והוא מאפשר להכניס אסיר לעד שבעה ימי בידוד, הם הגבילו את הענישה לחמישה ימים, אבל מכיוון שזה לא מגיע מהמחוקק, מחר יכול להגיע מפקד חדש לכלא ולשנות את ההחלטה הזו. הבעיה היא שגם חמישה ימי בידוד זה הרבה, בעיקר עבור קטין. זה לשבת לבד בתוך חדר במשך חמישה ימים, בלי כלום. הם לא זכאים לטיול, ביקורים, שיחת טלפון".

עו"ד דניאלי הוסיפה: "אנחנו מאמינים שצריכים לבטל את הענישה בבידוד בבתי כלא לקטינים כמו בחלק גדול מהמדינות המערביות, זה הליך משמעתי שלא מתאים לקטינים. אנחנו רואים שיש המון מחקרים שמדברים על כמה שזה קשה, כמה שזה לא מועיל, כמה שזה יכול לגרום לבעיות נפשיות - צריך לזכור שאדם בגיל ההתבגרות זה לא כמו אדם מבוגר. בנוסף, המחקרים מראים שזה לא מפחית התנהגויות לא תקינות בכלא. הדבר העצוב זה שיש כבר קטינים שרגילים לזה. כלא אופק מתגאה בשיקום ובחינוך שהוא נותן לאסירים, הבעיה היא שכשמגיעים לענישה אז זה נשכח מאחורה".