מוכי ירח: כך חגגו בישראל את הנחיתה ההיסטורית
הטלוויזיה העבירה יום שידורים מיוחד (אבל בלי שידור ישיר של הנחיתה...), הרדיו דיווח מסביב לשעון, המפרסמים ניצלו את האירוע עד תום - וגם הרבנים בירכו וקיוו שהביקור בירח יחזק את האמונה באלוהים. פסטיבל הנחיתה על הירח הכניס גם את ישראל לסחרור. כתבה שנייה בסדרה
ביולי 1969 העיתונים הישראליים לא היו עסוקים בדיווחים ממלחמת ההתשה או מהיערכות המפלגות לבחירות לכנסת השביעית, שנערכו כשלושה חודשים לאחר מכן. כמו ברחבי העולם, מה שבאמת עניין את התקשורת הישראלית באותם ימים היה המסע ההיסטורי של החללית אפולו 11 לירח.
50 שנה לנחיתה על הירח:
נשיא המדינה דאז, זלמן שז"ר, שלח ברכה לשלושת האסטרונאוטים, ניל ארמסטרונג, באז אולדרין ומייקל קולינס, לפני השיגור, עם ציטוט של פסוק מתהילים ע"ב: "ורוב שלום עד בלי ירח".
גם אנשי הדת בארץ התלהבו מפריצת הדרך המדעית. הרב הראשי דאז, איסר יהודה אונטרמן, אמר: "אנו מקווים שהצלחת האסטרונאוטים יהיה בה כדי לחזק האמונה בבורא עולם". לדעת הרב אין לשער שבני אדם מצויים על הירח: "הירח, כפי שמסופר בתורה, נברא ביום הרביעי ואילו האדם נוצר ביום השישי. סיפורי התורה מעידים על מציאותו של האדם על כדור הארץ בלבד ולא על הפלנטים האחרים. לא נתגלו סימנים של בני אדם על כוכבים אחרים".
הרב, שעל-פי הכתבה ב"ידיעות אחרונות" העריך כי מצויים על הירח בעלי חיים אחרים, כשם שמן הסתם קיימת שם צמחייה, הוסיף כי "לעם ישראל יחס מיוחד לירח, שכן אנו מונים את החודשים לפי מהלך הירח ואף נקבעו ברכות מיוחדות לקידוש הלבנה מדי חודש בחודשו".
לאחר הנחיתה על הירח הורה הרב הראשי לצה"ל באותה תקופה, הרב שלמה גורן, לשנות את נוסח "קידוש הלבנה". הרב גורן אמר שיש לשנות את הנוסח באופן מיידי. הנוסח המקורי היה: "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו לנגוע בי לרעה". הנוסח החדש של הרב גורן היה: "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך – כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא ייגעו בי". הרב אמר כי זהו הנוסח העתיק מימי התלמוד. המילה יכול הושמטה, כי גם את המכשול הזה האנושות פרצה.
גם הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, התייחס לנחיתה על הירח ולאמונה באלוהים. הרב פרסם הודעה, שבה נכתב: "העפלה אל הירח וחדירה לתוכו – היא פסגת הישגי אנוש בתחום המדע, ירח וכוכבים אשר כונן הבורא, חקירתם מגבירה תחושת היראה, שככל שאנו מתקרבים ללומדם, מתעצמת התפעלותנו ממעשי הבורא, אשר אין הדעת יכולה לכלכלם".
הרב ניסים הוסיף: "המעשים במחשבה ובמעשה ללא דמיון וללא תמורה שהושקעו בחקר החלל, לא יהיו כדאיים אלא אם תפיק מהם האנושות את הלקח: צניעות בהנהגתה, פתיחת פרק חדש בחיי האדם, תקופה של רצון להגיע אל הנעלם, להתקרב לרעיון הבריאה ולזנוח קטנוניות יום-יום בין הממלכות ובין האדם לחברו".
הרב סיכם: "ישמש מאורע זה אות מבשר טוב לחשיבה על ערכים עליונים, להסיר אימת החרב והרעב מעל האנושות, לייחד הישגי התפתחות זו לתועלתו של האדם, להגברת החסד ולדגילות בשלום, שסוכתו תיפרש עלינו ועל כל העולם כולו".
לאחר הנחיתה המוצלחת, הנשיא שז"ר שיגר לנשיא ארה"ב באותה תקופה ריצ'רד ניקסון מכתב ברכה: "לכבוד הוא לי להעביר לך, בשמי ובשם כל העם בישראל, את איחולינו מקרב לב להתגשמות אחת מהשאיפות הנועזות ביותר של האנושות, שאיפה שהייתה כחזון לחולמים ואשר נתממשה בזכות גאוניות העם האמריקני".
שז"ר הוסיף: "תקוותנו היא שרצון האנושות להרמוניה ולשלום על פני אדמות ישווה למציאות התקדמות האנושות, שבאה לידי ביטוי כה נפלא בהישג שאין משני לו".
מי שידעו לנצל היטב את הנחיתה ההיסטורית לצרכיהם היו המפרסמים, ששילבו מוטיבים מהמאורע המכונן בפרסומות. בפרסומת של חברת אלקטרה לטלוויזיית אלקטרה ווסטינגהאוז הופיעה תמונה של ילד בוהה במסך. מתחת לתמונה נכתב: "פעם הוא יספר לנכדיו, ראיתי את הנחיתה הראשונה על הירח וזה בזכות טלוויזיה אלקטרה".
גם מותג האלקטרוניקה PHILCO לא התעלם מהישג ההיסטורי. בפרסומת לטלוויזיה של החברה נכתב: "הדיוק, המסירות והאחריות המושקעים על ידי מעבדות פילקו, בייצור מערכות האלקטרוניקה לכיבוש החלל והטיסה לירח, מושקעים גם בייצור טלוויזיות".
חברת הנסיעות "גלוב" אכזבה את מי שרצה לקנות כרטיס טיסה לירח. בפרסומת נכתב: "אל הירח לא תוכל עדיין להגיע, אך לכל מקום אחר בתבל תגיע בנקל עם גלוב". החברה הציעה טיולים מאורגנים, טיסות קבוצתיות לאירופה, לארצות הברית ואפילו למזרח הרחוק.
חברת OMEGA התגאתה בפרסומת ששעון של המותג הוא הראשון שהגיע לירח. בפרסומת נכתב בין היתר כי השעון omega speedmaster chronograph הוא השעון היחיד שאושר על ידי סוכנות החלל האמריקנית לטיסות בחלל.
בפרסומת נכתב עוד כי "שעוני אומגה נוצרו במיוחד לאלה שקביעת מועדים מדויקים בשבילם חיונית, הם נמצאים על ידם של אנשי המקצוע המעולים. הם נבדקים עד לקצה גבול יכולת העמידות שלהם. הסכימו עמנו שאנשים שלקחו אותו לירח הם הטובים שבבודקי השעונים", נכתב בפרסומת, שנפרשה על פני עמוד שלם ב"ידיעות אחרונות".
מי שעוד התגאתה בטכנולוגיה שלה, שהגיעה לירח, היא חברת IBM. במודעה שפרסמה החברה נראה הירח, ומתחתיו הכיתוב "כן, היינו שם..."
עוד נכתב במודעה השחורה: "מדהים אותנו עוד יותר, כי רק עשרים שנה מפרידות בין המחשב הראשון שפיתחנו לבין טבעת הפיקוד בסטורן 5 (הטיל שנשא את החללית בשיגור), המכילה את מערכות הניווט, הפיקוח, ההנחיה והבקרה של הטיל". ואז הגיע המסר ללקוח הישראלי: "איזה תועלת מפיקים לקוחותינו מכך שהיינו שם? אותה טכנולוגיה משוכללת, המשמשת את טייסי אפולו בכיבוש החלל, עומדת גם ביסוד המחשבים המשמשים את לקוחותינו בתעשייה, במסחר ובמינהל".
גם במשרד הביטחון – הוצאה לאור ניסו לקדם את ספר כיבוש החלל, שנערך על ידי פרופ' דוד אביר. בפרסומת שבראשה הכיתוב "אדם על הירח", ואיור של אדם עומד מעל הירח, נכתב: "בספר תולדות עידן החלל הנקרא כסיפור מרתק, מאות צילומים וציורים מאירי עיניים בשחור לבן ובצבעים, פורמט אלבומי מסודר".
והייתה גם פרסומת מיוחדת של מדע, עיתון מדעי לכל. "מה ידוע לכם על טיסת האדם אל הירח? קרא על מכלול הבעיות ועל הנסיונות לכיבוש החלל בחוברת", נכתב במודעה. "נותרו עדיין חוברות מספר מהחוברת שהוצאה לציון 10 שנות מחקר החלל. בחוברת 144 עמודים גדולים ובה מאמרים, רשימות, ידיעות ותמונות". המחיר של החוברת עמד על 4 לירות בלבד.
ברדיו ובטלוויזיה בישראל הקדישו שידורים לאירוע ההיסטורי. ב-20 ביולי בשעה 13:50 (שעון ישראל) הועבר ברשת ב' ברדיו דיווח ישיר מארצות הברית על התנתקות תא הנחיתה (הנשר) מן החללית. ברשת א' שודר ב-20:10 משדר מיוחד של "היום הזה", ובשעה 22:15 באותו ערב הוקדש המשדר לנחיתת האדם הראשון על הירח ולתגובות בעולם. דיווח נוסף על הנחיתה, שהייתה לאחר חצות לפי שעון ישראל, הובא גם ברשת א' וגם ברשת ב'.
בטלוויזיה הוקדשו באותו ערב כל התוכניות לנחיתה. ב-20:10 שודרה כתבה על ההכנות לנחיתה. ב-20:20 צפו הישראלים שברשותם היה מקלט טלוויזיה בתוכנית בידור על נושא הירח. ב-21:10 שודר משדר דוקומנטרי על העשור הגדול בחקר הירח, ומיד לאחר מכן דיברו מדענים על האספקטים המדעיים והטכנולוגיים של מבצע כיבוש הירח. למרות יום השידורים המיוחד, שידור ישיר של הנחיתה ההיסטורית על הירח ב-20 ביולי 1969 לא היה בארץ.
גם למחרת, שידורי הטלוויזיה הוקדשו לנחיתה על הירח. במסגרת "עולמו של וולט דיסני", שודרה ב-19:35 תוכנית שבה וולט דיסני מביא הסבר על בעיות הטיסה בחלל ועל התפתחות הטילים. ב-20:25 דנו מדענים בכיבוש הירח, וב-21:00 שודרה תוכנית על המרכיבים האנושיים והטכניים של שיגור אדם לירח.
ב-21:30, כך נכתב בעיתון של 21 ביולי, מקווים ברשות השידור לכלול במהדורת "מבט לחדשות" קטעים מן ההסרטה של נחיתה ה"נשר" על הירח וצאתם של שני האסטרונאוטים ממנו.
ברדיו הוקדשו מרבית השידורים לנחיתה ההיסטורית. בשעות הערב שודר ברשת א' התסכית "אל הירח", על פי ספרו של ז'ול ורן "מן הארץ אל הירח'". מדובר ברומן "נבואי" שפורסם ב-1865, הצופה טיסה אל הירח.
למחרת המשיכו ברדיו בשידורים שהוקדשו לאפולו 11, ואילו בטלוויזיה חזרו לשדר עסקים כרגיל. ב-19:35 שודר חידון בארכיאולוגיה בעריכתו של הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין. ב-20:10 שודר סרט על קינון ציפורים, וחצי שעה לאחר מכן שודר לצופי הטלוויזיה הישראלית פרק בסדרה "הסנגורים".
